תקציב המדינה אושר: תוספת של 6 מיליארד שקל למערכת הביטחון

שר האוצר יאיר לפיד: "התקציב אחראי, נמשיך במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור"
מתן בן ברוך | (3)

לאחר דיונים אינסופיים, התנגחויות ואינספור ריבים מתוקשרים, אמש בסביבות השעה 1:00 בלילה הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנת 2015. האישור נעשה ברוב של 20 שרים כאשר המתנגד היחידי לתקציב היה עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה.

328 מיליארד שקל, זהו תקציב המדינה הכולל של מדינת ישראל לשנת 2015. כאשר התוספת הבולטת ביותר בתקציב היא זו של מערכת הביטחון, 6 מיליארד שקלים נוספו לתקציב הביטחון לאחר הלחימה האינטנסיבית ב-"צוק איתן". סך תקציב הביטחון יעמוד על סכום אסטרונומי של 65 מיליארד שקל. תקציב המדינה גדל ריאלית ב-12.5 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2014.

יעד הגירעון עליו הוחלט עומד על 3.4% כחלק מהתוצר, כאשר עוד לפני כן קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל שהמליצה על יעד נמוך בהרבה (2.5%) מתחה ביקורת קשה על משרד האוצר וטענה שמה שהציבור לא ישלם ב-2015 הוא יאלץ לשלם ב-2016.

תקציב הבריאות יגדל בעוד 2.8 מיליארד שקלים שחלק ניכר מהן יוקצו על מנת לקצר תורים במערכות האשפוז בבתי החולים. עוד סעיפים בתקציב המדינה הם כמובן תקציב החינוך שגדל ב-1.8 מיליארד שקל ויעמוד על סך של 45.5 מיליארד שקל שאמורים להמשיך להתניע את רפורמת "עוז לתמורה" ולהאריך את שנת הלימודים לתלמידי כיתות א'-ד'.

ומה ברווחה? תוספת של 1.7 מיליארד שקל נרשמה לטובת משרד הרווחה כאשר החלק העיקרי (מיליארד שקלים) בסעיף מוקצה לטובתם של ניצולי השואה.

תקציב ביטחון הפנים יגדל במיליארד שקל, תקציב משרד הפנים יצמח ב-400 מיליון שקל ותקציב התחבורה יגדל בעוד 600 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכל מתחת לשולחן בהמשך יקבלו עוד עשרות מליארדים השנה (ל"ת)
    תום 08/10/2014 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה שמבין 08/10/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה להיות 'בטחוני' (חברתי הוא לא יכול בגלל הגלידה והארמון והמטוס ובגלל שהוא חזירי) ויודע שאם לא יתן להם את כל המיליארדים שהם רוצים הם ילכלכו עליו ויספרו את האמת על צוק איתן - שהוא הססן, שזאת לא הייתה הצלחה, שהוא אחראי להרוגים כי פחד להיכנס בתנופה והפך את החיילים לבובות מטווח, ושאפשר היה לתת לעזה קצת חופש כלכלי ולחסוך את כל הבלגן שיש שם.
  • 1.
    ציון 08/10/2014 13:53
    הגב לתגובה זו
    המדינה צריכה להשקיע בדירות להשכרה ומתשלומי שכר הדירות שיתקבלו לבנות עוד דירות להשכרה והכל יעשה בדחיפות ובמתכונת שעת חרום צעירים בורחים מהארץ בגלל שאין פתרון דיור ושכר מינמום נמוך מדי ולא מתאים למציאות הכלכלית
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).