צוק איתן
צילום: Getty images Israel

צוק איתן במספרים: 32 מנהרות נהרסו, 750 מחבלים נהרגו - צפו בכל הנתונים

דובר צה"ל פרסם הבוקר את מלוא נתוני המבצע: כמה יעדי טרור הותקפו? כמה רקטות יורטו מעזה? כנסו לכל הפרטים
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" הסתיים לאחר 29 יום. שני הצדדים טוענים שניצחו, אך על נתון אחד אין חולק - הרג ונזק גדול לשני הצדדים. דובר צה"ל פרסם הבוקר את מלוא הנתונים לסיכום ימי המלחמה.

למרות שצה"ל נכנס עמוק לשטח השיגורים המשיכו ובסך הכול - 3,360 רקטות שוגרו מרצועת עזה. 584 מתוכם יורטו בהצלחה ע"י מערכת כיפת ברזל,2,542 מתוכם נפלו בשטח פתוח, 115 מתוכם נפלו בשטח בנוי ו-119 שיגורים נכשלו.

סה"כ נתקפו 4,762 יעדי טרור ברצועת עזה:

1,678 לסיכול מערך ירי תלול מסלול, 939 לסיכול מטרות תומכות תמרון, 977 פגיעות במטרות פיקוד ושליטה, 548 פגיעות בתשתיות מאיימות תמרון, 237 פגיעות בממשל התומך את הלחימה הצבאית, 191 פגיעות באמל"ח ותשתיות ייצור, 144 פגיעות בנכסים ערכיים ו-46 יעדי עליונות אווירית וימית.

הפלסטינאים טוענים ש-1768 נהרגו. צה"ל מאשר שלמעלה מ-750 מחבלים נהרגו. ההישג החשוב של המבצע הוא חשיפה והשמדת מרבית המנהרות הקיימות: 32 מנהרות טרור הושמדו, 13 מתוכן חדרו לתוך שטח מדינת ישראל.

3 אוגדות השתתפו במבצע - כ88,000 גויסו למילואים

עלות המלחמה עדיין לא ידועה, אך הערכות מדברות על כ-10 מיליארד שקל או כוללים את הנזקים הכלכלים הישירים והעקיפים מעבר לעלויות הלחימה.

ההיענות והתמיכה של הציבור במלחמה היו חסרי תקדים. כ-88,000 גויסו למילואים (97% התייצבות למילואים). 3 אוגדות השתתפו במבצע, 7 חטיבות סדירות השתתפו במבצע, 8 יחידות מיוחדות השתתפו במבצע, 35% מהנשים שגויסו למילואים הנן קצינות ו-2% מהנשים שגויסו למילואים הנן אמהות לילדים.

פילוח 1,856 הסחורות שהועברו לרצועת עזה במהלך המבצע:

למרות הלחימה צה"ל איפשר העברת סחורות לרצועה, גם שהיה ברור שחלקם יגיעו לידי טרוריסטים. 1,491 משאיות של מזון כללי, 220 חבילות המכילות אמצעי סיוע הומניטאריים ו-106 חבילות של ציוד רפואי הועברו לרצועה במהלך "צוק איתן".

פילוח ציוד שסופק ללוחמים:

כ-50,000 מנות מתחממות

כ- 505,000 מנות קרב

כ-1,000,000 מנות הסעדה (ארוחות חמות)

כ-4600, שקיות שתייה

כ-162,000 ערכות אישיות הכוללות גופיות, גרביים ותחתונים

כ-3,400 שכפ"צים קרמיים

כ-273 אלונקות חי"ר

כ-2,300 בירכיות

כ-2,300 משקפי מגן בליסטיים

כ-26,000 זוגות מדי ב'

כ-227,000 סטיקלייטים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן יענקל הלייש 07/08/2014 08:22
    הגב לתגובה זו
    לחקירת תפקודה של התקשורת: לחקירת העובדה שבכל ערוצי הרדיו הממלכתיים גל"ץ גלגל"ץ רשת ג רשת ב שידרו מוסיקה מלנכולית שכנראה נועדה להוריד את רוח הלוחמים. לחקור מדוע הביאו כל הזמן פרשנים מטעם עצמם ודומיהם שפירשנו את העם עד מוות. מדוע קריינים ומגישים בהבעות פניהם יצרו תחושות בקרב הצופים כאילו מי יודע מה נופל עלינו. לחקור אתה אותם עתונאים מחרחרי ריב ומדון שניסו להציג כאילו הממשלה והקבינט הבטחוני לא מתפקדים אז תוקם ועדת חקירה לחקר התנהגות התקשורת בישראל!
  • 2.
    ציון 06/08/2014 10:17
    הגב לתגובה זו
    להיות במינהרות והנייה ושאר המחבלים ילחמו כשהם על גגות הבנינים
  • 1.
    ציון 06/08/2014 10:07
    הגב לתגובה זו
    אזרחים וילדים סקרנים שלא הבינו שלהיות בקרבת החמס מסוכן ועלולים להיפגע
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.