זיכוי בגין דמי ביטוח סוציאלי והפרשות לפנסיה בחו"ל שנוכו מהכנסת עבודה בארה"ב
בהנחה שהנישום נחשב "תושב ישראל", לאור פקודת מס הכנסה והוראות האמנה, הכנסתו חייבת בדיווח ובמס בישראל. קביעת ההכנסה החייבת והמס החל - ובכלל זה הכרה בהוצאות ובזיכויים - תיעשה על פי הוראות הדין הישראלי.
שאלה:
__________
לנישום הכנסה מעבודה בארצות הברית בעבור מעסיק תושב ארצות הברית. ההכנסה חייבת בדיווח בארץ לפי סעיף 131 לפקודה. בגין הכנסת העבודה מחו"ל נוכו בין היתר דמי ביטוח סוציאלי בארצות הברית. כמו כן נוכו מהשכר כספי הפקדות לקרן פנסיה אמריקאית.
השאלות:
1. האם בקביעת ההכנסה החייבת לצורכי מס בארץ ניתן להתיר בניכוי את התשלומים בעבור הביטוח הסוציאלי בארצות הברית?
2. לצורכי ביטוח לאומי בארץ הנישום חייב בתשלום כעצמאי בעבור הכנסתו כשכיר, מאחר שארצות הברית אינה מדינת אמנה לצורכי ביטוח לאומי. האם ניתן להכיר בניכוי בעבור תשלומים אלו בארץ בשנת התשלום (עבור רכיב הביטוח הלאומי בלבד)?
3. האם ניתן לקבל זיכוי ממס בגין הפקדות העובד לקרן הפנסיה האמריקאית על פי הוראות פקודת מס הכנסה?
תשובה:
__________
בהנחה שהנישום נחשב "תושב ישראל", לאור פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") והוראות האמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה לגבי מסים על הכנסה (להלן: "האמנה"), הכנסתו חייבת בדיווח ובמס בישראל. קביעת ההכנסה החייבת והמס החל - ובכלל זה הכרה בהוצאות ובזיכויים - תיעשה על פי הוראות הדין הישראלי. לאור מורכבות התוצאה כפי שיובהר להלן, מומלץ לבחון היטב אפשרות לניתוק התושבות לצורכי מס.
לשאלה 1
סעיף 17 לפקודה קובע כי לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם יותרו בניכוי "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד...". בפסיקה נקבע כי רק הוצאה שהיא אינצידנטלית, דהיינו כרוכה בהליך הפקת ההכנסה, תותר בניכוי. בפסק הדין ורד פרי (ע"א 4243/08) הורחב הכלל לניכוי הוצאה לצורכי מס, אך צומצם בתיקון חקיקה מאוחר יותר.
בפסק הדין רון אלפסי נ' פ"ש רמלה (ע"מ 1292/07, ניתן ב-22.11.2012) נדונה בקשת הנישום לניכוי מס הכנסה ששולם למדינת אורגון שבארצות הברית, טרם התרתו בחקיקה של זיכוי בשל מס מדינה (state tax). הנישום טען בין היתר כי יש להתיר את סכום המס המדינתי כהוצאה על פי סעיף 17 לפקודה. בית המשפט מפי כבוד השופט מגן אלטוביה דחה את טענתו, ושלל את הקשר בין תשלום המס ובין הפקת ההכנסה. השופט קבע כי הנישום יכול היה להפיק את הכנסתו בחו"ל אף ללא תשלום מס המדינה, הגם שתשלום המס הוא חובה המוטלת על הנישום בדין.
כפי שהוזכר לעיל, בעקבות פסק הדין ורד פרי תוקן סעיף 32 לפקודה ונקבע במפורש כי לא יותרו בניכוי "הוצאות שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה". לאור כל האמור, נראה כי רשות המסים לא תתיר לנישום לנכות את תשלומי הביטוח הסוציאלי ששילם בארצות הברית כהוצאה בייצור הכנסתו.
לשאלה 2
כיוון שמעסיקו של הנישום אינו תושב ישראל ובהיעדר אמנה למניעת כפל תשלומי ביטוח סוציאלי בין ישראל וארצות הברית, מוטלת על הנישום החובה לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי בישראל (כל עוד הוא מוגדר כתושב ישראל). על פי הוראת סעיף 47א לפקודה, ניתן לנכות תשלומי ביטוח לאומי "בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה". אמנם במקרה הנדון הנישום משלם את חלק העובד וחלק המעביד (כאילו היה עצמאי), אולם נראה כי אין בעובדה זו כדי לשלול את סיווג הכנסתו כהכנסה מעבודה. לאור לשון הסעיף, לכאורה לא יורשה הנישום לנכות את תשלומי הביטוח הלאומי מהכנסתו.
לשאלה 3
הטבות מס בישראל ניתנות בגין הפקדה ל"קופת גמל" כמשמעה בפקודה. הגדרת "קופת גמל" שבסעיף 1 לפקודה כוללת מספר סוגי קופות כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, המסדיר את נושא הקרנות והקופות, ובכל מקרה נדרש אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. הפקדות לקופת גמל שאינה עונה להגדרת "קופת גמל" לא יזכו בהטבות מס בישראל.
נוסף על כך, על פי הקריטריונים שפורטו לעיל הפקדה לקופה פנסיונית בחו"ל אינה כרוכה ושלובה בתהליך הפקת ההכנסה, ועל כן לא תותר בניכוי כהוצאה על פי כללי סעיפים 17 ו-32 לפקודה.
המשיבה - עורכת דין מומחית במיסוי בין לאומי, לשעבר בכירה ברשות המסים
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או
המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".