שיעור המס על דיווידנד ממפעל תעשייתי מאושר / מועדף לאור חוק ההסדרים
פורסם כי על פי חוק ההסדרים לשנת 2014-2013 יעלה שיעור המס על דיווידנד לבעלי מפעלים מאושרים / מועדפים מ-15% ל-20%. האם שינוי זה יחול גם לעניין רווחים שנוצרו קודם ל-2014, והאם חלוקה שתבוצע עד תום השנה תזכה בשיעורי המס הנמוכים?
שאלה: ------------ פורסם כי על פי חוק ההסדרים לשנת 2014-2013 יעלה שיעור המס על דיווידנד לבעלי מפעלים מאושרים / מועדפים מ-15% ל-20%. האם שינוי זה יחול גם לעניין רווחים שנוצרו קודם ל-2014, והאם חלוקה שתבוצע עד תום השנה תזכה בשיעורי המס הנמוכים? תשובה: ------------ על פי החוק לשינוי סדרי עדיפויות (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים"), החל משנת 2014 יעלה שיעור המס על דיווידנד הקבוע בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון") ל-20% במקום 15%, אם הדיווידנד חולק מהמקורות הבאים: 1. הכנסה של חברה בעלת מפעל תיירותי שאושר בגינו מענק להקמה או להרחבה, בשנת 2014 ואילך. לפיכך חלוקת דיווידנד שמקורה בהכנסות שהופקו או נצמחו לפני אישור תוכנית כאמור תהיה חייבת בשיעור מס מופחת של 15%, גם אם החלוקה נעשית בשנת 2014 ואילך. 2. הכנסה של חברה בעלת מפעל חקלאי שהושגה בתקופת הטבות של תוכנית שאושרה בשנת 2014 ואילך. 3. הכנסה של חברה בעלת מפעל מוטב שהושגה בתקופת הטבות שתחילתה בשנת בחירה שהיא שנת 2014 ואילך. יודגש כי בעקבות תיקון מס' 68 לחוק לעידוד השקעות הון, שנת הבחירה האחרונה שניתן לבחור בגין מפעל תעשייתי היא שנת המס 2012 ולא מעבר לכך. לפיכך חלוקת דיווידנד מרווחי מפעל מוטב שהוא תעשייתי חייבת במס מופחת של 15% גם אם החלוקה נעשית בשנת 2014 ואילך. לעניין מפעל מוטב שהוא מפעל תיירותי ניתן לבחור שנת בחירה מאוחרת יותר. לפיכך, בגין דיווידנד שחולק מהכנסה שהושגה בתקופת הטבות של תוכניות השקעה ששנת הבחירה בגינן היא עד שנת 2013 כולל, שיעור המס הוא 15% גם אם ההכנסה הופקה בשנת 2014 ואילך. 4. הכנסה של מפעל מועדף. תשומת הלב לכך שגם אם החלוקה מקורה ברווחים שהופקו לפני שנת 2014, הדיווידנד חייב במס בשיעור 20%. לכן קיימת חשיבות לחלק עד ליום 31.12.2013 את ההכנסות המועדפות שנצברו עד לאותו יום. אין הוראה בחוק ההסדרים לעניין חלוקת דיווידנד שמקורה ברווחים של מפעל תעשייתי מאושר, הן במסלול החלופי והן במסלול מענקים. לפיכך חלוקת דיווידנד ממקורות אלו תהנה משיעור מס מופחת של 15% גם אם החלוקה נעשית בשנת 2014 ואילך. המשיב - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
