למה אין לשר התחבורה הישראלי סיכוי לנצח את פורד העולמית? / טור אישי
בסוף השבוע שחלף שר תחבורה, ישראל כץ, הכריז מלחמה על... תעשיית הרכב הבינלאומית. לא פחות. את הכרזת המלחמה קיבלנו באמצעות "הפוליטיקה החדשה" – פייסבוק, והמטרה שסומנה הייתה, פורד, שהואשמה על ידו בפגיעה בתחרותיות בישראל כיוון שהיא מונעת את היבוא המקביל של דגמיה לארץ.
עכשיו באו נחזור לנושא הנדון, פורד. תחילה נרענן את זיכרונו בנוגע למותג. מדובר בחברת הרכב הרבעית בגודלה בעולם, והשנייה בגודלה בארה"ב. היא החברה ה-9 בגודלה בארה"ב ובין היצואניות הגדולות ביותר בארץ הדוד סם. בשנת 2012 היא גילגלה 134 מיליארד דולר ומכרה למעלה מ-5.6 מיליון מכוניות ברחבי העולם. באותה תקופה בישראל נמכרו 20,101 מכוניות – נתון המהווה את שנת השיא של פורד בארץ, אבל עדיין טיפה בים מהמאסה העצומה.
מעבר לבליל המספרים, לענקית הרכב כוח פוליטי עצום בקרב השלטון האמריקני. כוח שהיא לא תהסס להשתמש בו כשפוליטיקאי ממדינה זרה קורא להטיל עליה חרם ובכך פוגע באינטרסים הגלובליים שלה.
ירייה ראשונה כבר נורתה. במקביל לסטאטוס בפייסבוק, שר התחבורה הצהיר ששיגר מכתב לחברת פורד. בתגובה, פורד העולמית הצהירה כי היא איננה תומכת ביבוא מקביל. מדי קדנציה שרי התחבורה לדורותיהן מבטיחים את פתיחת השוק לייבוא מקביל, אבל זו הייתה הפעם הראשונה בה יצרנית רכב כלשהי מתייחסת לנושא.
זהירות! סנקציות נגדיות
במסדרונות משרד האוצר מפקפקים ביכולתו של שר התחבורה לאסור על יבוא מוצרי פורד לישראל, בגלל הסכמי הסחר הבינלאומיים עליהם חתומה מדינת ישראל. ככלל, תפקידם של הסכמי סחר בינלאומיים הוא לוודא כי קיימת שקיפות בהתנהלות של המדינות השונות, וכי כלל המדינות יפעלו כגוש אחד למנוע הצבת מכשולים, בפני יבוא ויצוא של סחורות ושירותים. קיימות מסגרות שונות להטלת מכסים, אולם הטלת חסמים שאינם מכסיים (NTB), אסורים, למעט יבוא של סחורות שיכולים לסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות השימוש במוצרים. תהא סוגיית היבוא המקביל חשובה ככל שתהא – קשה לראות את משרד התחבורה מגדיר את יבוא כלי רכב ממותג מסוים כמסוכן לבריאות הציבור או לא בטיחותי.
איום סרק של שר התחבורה
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
