למה אין לשר התחבורה הישראלי סיכוי לנצח את פורד העולמית? / טור אישי

שר התחבורה מאיים על פורד העולמית כי ימנע את שיווק דגמיה בישראל. מה עומד מאחורי האיום ומדוע אין לו סיכוי לנצח
יואל שורץ |

בסוף השבוע שחלף שר תחבורה, ישראל כץ, הכריז מלחמה על... תעשיית הרכב הבינלאומית. לא פחות. את הכרזת המלחמה קיבלנו באמצעות "הפוליטיקה החדשה" – פייסבוק, והמטרה שסומנה הייתה, פורד, שהואשמה על ידו בפגיעה בתחרותיות בישראל כיוון שהיא מונעת את היבוא המקביל של דגמיה לארץ.

חשוב לומר כי דברים אלה אינם באים כדי להגן על אף אחת מיבואניות הרכב, אלא רק לספר לכם כיצד הדברים עובדים ומדוע איומיו של שר התחבורה הישראלי, יגרמו לפיהוק קל בפורד, ונזיפה בפקיד ישראלי כלשהו.
 
 
אף יצרנית אינה רוצה יצוא מקביל
נקדים ונאמר שמהיום הראשון בו נוצר הסחר הבינלאומי, החברות הגלובליות ידעו לנצל את כוחן הכלכלי לטובתן. אם זה לא עזר, הם ניצלו את כוחן הפוליטי בארץ המקור או בשוק היעד. כלל האצבע הוא: נצל הכל כדי להשיג יתרון. לרוב בדרכים חוקיות, ועליהן בלבד נתייחס.
 
תעשיית הרכב הגלובלית עובדת בדיוק כך. אותה מכונית תוצע בשווקים שונים, ברמת אבזור שונות, תצורות שונות ואף תימכר במחירים שונים (לפעמים עם קשר לנושא המיסוי המקומי אבל לא תמיד). היא גם תמיד תשאף לשווק דרך יבואנית אחת במדינת היעד. זה לא בהכרח תחרותי או הוגן כלפי הצרכן הסופי, אך יש היגיון מאחורי הדברים. זה מתחיל בעובדה שאחרת, נוצר ערוץ הפצה נוסף המוכר לאותה מדינת יעד. ערוץ, שמעבר לעובדה שצריך להצדיק את קיומו ולגזור בדרך קופון, גם מונע פיקוח של היצרנית על המחירים או על כל דבר אחר במדינה אליה היא משווקת. ופיקוח והשליטה בערוץ ההפצה זה שם המשחק. מכונית היא מוצר מתוכם. מוצר שזקוק לטיפול שוטף מצד היצרנית. למשל: בהקמת מערך שירות, באספקת חלפים, בפתרון תקלות שנגלות לאחר ההפצה וכו'. גם שנים לאחר שהרכב הופץ בעולם, על היצרנית לספק מענה אם נתגלתה תקלה סדרתית או בעיה בטיחותית. תחזוקה לקויה, טיפול לא נכון בבעיה או היעדר תמיכה ראויה, יכולים להוות פגיעה ארוכת טווח במוניטין היצרנית. אף יצרנית לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה שכזו כתוצאה מערוץ מקביל, בוודאי לא כאשר המידע יכול להתפשט כאש גם במונחים גלובליים. קחו לדוגמה את קריאת התיקון (ריקול) של טויוטה בסוף 2009. תקלות בודדות בארה"ב, חצו אוקיינוסים ויבשות וגרמו לפגיעה בתדמית ענקית הרכב מספר 1 בעולם. אין זה משנה שלאחר חקירה מעמיקה של הממשל הפדרלי בארה"ב, הכל הופרך, הפגיעה במוניטין כבר נעשתה.
 
 
 
אז מעבר לעובדה שאף יצרנית רכב אינה מסכימה מרצון ליצוא מקביל של כלי רכב חדשים ברחבי העולם, היא מעדיפה בדיוק את ההפך – קשר חזק והדוק ככל האפשר עם שוק היעד. אם לא כדי להגן על שמה, אז כדי לחזק אותו. זו הסיבה שיצרניות רכב רבות יורדות לפרטי פרטים אצל יבואניותיה ואף מכתיבות להן למשל: כיצד יראה אולם התצוגה גם בחור הכי נידח. את כל זה ניתן לעשות רק עם מערך הפצה אחד, מסודר וישיר.
 
ירייה ראשונה כבר נורתה
עכשיו באו נחזור לנושא הנדון, פורד. תחילה נרענן את זיכרונו בנוגע למותג. מדובר בחברת הרכב הרבעית בגודלה בעולם, והשנייה בגודלה בארה"ב. היא החברה ה-9 בגודלה בארה"ב ובין היצואניות הגדולות ביותר בארץ הדוד סם. בשנת 2012 היא גילגלה 134 מיליארד דולר ומכרה למעלה מ-5.6 מיליון מכוניות ברחבי העולם. באותה תקופה בישראל נמכרו 20,101 מכוניות – נתון המהווה את שנת השיא של פורד בארץ, אבל עדיין טיפה בים מהמאסה העצומה.
מעבר לבליל המספרים, לענקית הרכב כוח פוליטי עצום בקרב השלטון האמריקני. כוח שהיא לא תהסס להשתמש בו כשפוליטיקאי ממדינה זרה קורא להטיל עליה חרם ובכך פוגע באינטרסים הגלובליים שלה.

ירייה ראשונה כבר נורתה. במקביל לסטאטוס בפייסבוק, שר התחבורה הצהיר ששיגר מכתב לחברת פורד. בתגובה, פורד העולמית הצהירה כי היא איננה תומכת ביבוא מקביל. מדי קדנציה שרי התחבורה לדורותיהן מבטיחים את פתיחת השוק לייבוא מקביל, אבל זו הייתה הפעם הראשונה בה יצרנית רכב כלשהי מתייחסת לנושא.

זהירות! סנקציות נגדיות
במסדרונות משרד האוצר מפקפקים ביכולתו של שר התחבורה לאסור על יבוא מוצרי פורד לישראל, בגלל הסכמי הסחר הבינלאומיים עליהם חתומה מדינת ישראל. ככלל, תפקידם של הסכמי סחר בינלאומיים הוא לוודא כי קיימת שקיפות בהתנהלות של המדינות השונות, וכי כלל המדינות יפעלו כגוש אחד למנוע הצבת מכשולים, בפני יבוא ויצוא של סחורות ושירותים. קיימות מסגרות שונות להטלת מכסים, אולם הטלת חסמים שאינם מכסיים (NTB), אסורים, למעט יבוא של סחורות שיכולים לסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות השימוש במוצרים. תהא סוגיית היבוא המקביל חשובה ככל שתהא – קשה לראות את משרד התחבורה מגדיר את יבוא כלי רכב ממותג מסוים כמסוכן לבריאות הציבור או לא בטיחותי.
כאשר מצרפים את הדיפלומטיה לחבילה, קשה להבין כיצד משרד התחבורה יכול לאסור על יבוא מותג מסוים. יש לזכור כי מלחמות סחר נגמרות במקרים רבים בנזקים של שני הצדדים – מדינה שנגדה יופעלו סנקציות, עלולה להגיב בסנקציות נגדיות.
 
 

איום סרק של שר התחבורה
בסמכותו של משרדה התחבורה לקבוע כי חברה מסוימת אינה זקוקה לרישיון יבוא, כי רכב מסוים אינו צריך תקינה וכו'. למשרד התחבורה אין סמכות לחסום יבוא מותג מסוים. סמכות זו נתונה בפתחה של הרשות להגבלים עסקיים. וגם אז, אחרי פתיחת הליך משפטי, ניתן להפעיל סנקציות על פורד, אך לא להפסיק את יבוא המכוניות לארץ. אגב, ברפורמה החדשה של משרד התחבורה המקודמת בימים אלה, מעניק לעצמו שר התחבורה סמכויות מרחיקות לכת, כמו הכוח להאריך רשיון יבוא של יבואן מסוים "משיקולי תחרות". מדובר אגב, בפעולה שיתכן וסותרת את הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהן חתומה ישראל.
 
יותר מכל נראה ששר התחבורה, ישראל כץ, מכין עצמו ליום בו לא יוכל לעמוד בהבטחתו בנוגע להוזלת מחירי הרכב ב-20%. הוא בוודאי יומר שהוא מאוד רצה, אבל קונספירציה בינלאומית היא זו שמנעה ממנו לשרת את האזרח הקטן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.