דחיית ערעור בשאלת סיווג תשלומים כהכנסת עבודה או כדיווידנדים
תקציר ע"א 2552/11 ד"ר עלי ברנע נ' פקיד שומה חיפה
תקציר ע"א 2552/11
ד"ר עלי ברנע נ' פקיד שומה חיפה
בית המשפט העליון דחה ערעור שענייננו סיווג תקבולים אשר קיבל המערער ששימש מנכ"ל בחברה. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי סכומים אלו הם בגדר הכנסת עבודה ולא בגדר דיווידנד כטענת המערער, ובית המשפט העליון פסק כי בית המשפט המחוזי צדק בסיווג שנתן לסכומים אשר קיבל המערער כהכנסת עבודה.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור מס הכנסה שהוגש על ידי המערער. המחלוקת בין המערער למשיב התייחסה לשנים 2002-1998. באותן שנים קיבל המערער סכומי כסף שונים מחברת בייטמן הנדסה בע"מ (להלן: "החברה"). המערער שימש מנכ"ל החברה והחזיק במניותיה. הסכומים ששולמו למערער הצטברו לכ-15 מיליון ש"ח.
המערער גרס כי מדובר בסכומים שקיבל מן החברה בתור דיווידנדים בשל היותו בעל מניות בה. לעומת זאת, המשיב סבר כי מדובר בסכומי כסף ששולמו למערער כהכנסת עבודה בשל היותו עובד של החברה. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של המשיב, ופירט בפסק דינו נתונים שונים שעל פיהם הגיע למסקנה כי יש לסווג את התשלומים אשר קיבל המערער כתשלומים ששולמו לו מכוח היותו עובד ולא כדיווידנדים. בערעור זה טוען המערער כי בית המשפט המחוזי שגה במסקנותיו.
דיון
דין הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי צדק בסיווג שנתן לסכומים אשר קיבל המערער. במהלך השנים קיבלו המערער והעובדים הבכירים האחרים סכומים שהוגדרו כדיווידנדים. מסתבר כי לצורך חישוב הסכומים ששולמו לעובדים הבכירים הובאו בחשבון רווחים של חברות אחרות בחו"ל, אשר השתייכו לקבוצת החברות שעליהן נמנתה החברה. הרווחים של אותן חברות בחו"ל לא נכללו בדוחות הכספיים של החברה, והמערער אף לא היה בעל מניות בחברות הזרות. אף על פי כן נכללו רווחי אותן חברות בתחשיב ה"דיווידנדים". זאת ועוד, חרף העובדה שמניות הבכורה אשר רכשו בכירים בחברה ובכללם המערער בחברת אם הולנדית בשנת 1993, הומרו למניות רגילות בשנת 2000, המשיכו העובדים הבכירים כולל המערער לקבל סכומי כסף שהוגדרו משום מה כדיווידנדים. הנתונים שצוינו לעיל, בוודאי בהצטברם יחד, מובילים למסקנה כי נכון היה לסווג את סכומי הכסף שקיבל המערער לא כדיווידנדים אלא כתשלומים ששולמו לו אך ורק בשל היותו עובד החברה.
כמו כן, אין מקום לקבל את הטענה כי אם אמנם יסווגו התשלומים שקיבל המערער כהכנסת עבודה, חובה על רשויות המס לרשום את אותם תשלומים כהוצאה אצל החברה. מתברר כי נעשה הסדר בין רשויות המס ובין החברה והעובדים הבכירים האחרים שהמשיכו לעבוד בחברה. על כן, מה לו למערער שילין לעניין היעדר סימטריה כאשר נעשה הסדר שהחברה עצמה הייתה צד לו והסכימה לו. נוסף על כך אין לקבל את טענתו של המערער כי הוא הופלה ביחס לעובדים האחרים. מתברר כי העובדים האחרים לא פוטרו מן החברה אלא המשיכו לעבוד בה - בניגוד למערער, וכי החברה הסכימה ליטול על עצמה את המס שאותם עובדים נדרשו לשלם בגין התשלומים אשר שולמו להם. במילים אחרות, מצבו של המערער שפוטר שונה לחלוטין מזה של העובדים האחרים. על כן, אין לקבל אף את הטענה כי המערער הופלה על ידי רשויות המס ביחס לעובדים האחרים.
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.
בבית המשפט העליון
לפני כב' הנשיא א' גרוניס והשופטים א' חיות ונ' סולברג
ניתן ב-2.4.2013
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.31% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
