רשמים מפורמולה ישראל: דאבל-ספין / טור אישי

חווית מתחרה כפולה, מכונית פורמולה רנו ודריפטים, מסוף-שבוע של מירוצים באילת
רוני שטרן |

רוני מתבלבל בין הפורמולה לדריפט. את המשך רצף התמונות נחסוך מכם, הוא מביך מדי. (צילום: רונן טופלברג)פורמולה

למנהל החברה הצרפתית שהביאה ארצה את מכוניות הפורמולה-רנו היה מבט זועף מאוד בעיניים. האמת, הייתה לסבסטיאן (ממש מפתיע שזה שמו...) סיבה לזעוף – לפני כמה דקות הכניס לו ישראלי אחד מכונית לתוך הקיר, ועכשיו אנחנו, קבוצת ה"מקצוענים", צריכים לצאת ולנהוג במכוניות שנותרו ולהשיב אותן בלא פגע לקראת התחרות מחר. כבר עשינו כמה הקפות על המכוניות, אבל אנחנו אפילו לא קרובים להבין את היכולות שלנו ושלהן על המסלול הקטן באילת. אנחנו מקבלים ממנו אזהרה קצרה שמשמעותה אחת: נזק קטן ואתם בחוץ. אני נופל בחיל ורעדה לתוך הקוקפיט הקלאסטרופובי של המכונית, משחיל את הרגליים פנימה ובלית ברירה נותן לצרפתי למשמש לי באזור המה-שמו בשביל להדק את החגורות. מבט מאיים אחרון מסבסטיאן ואני יוצא לדרך. הקפות האימון הסתיימו ועכשיו אפשר ללחוץ. סוף סוף! מעביר לשני, שלושת-רבעי גז ו... המכונית משתעלת לכמה שניות ומפסיקה לחלוטין להגיב לדוושה. עשר דקות מאוחר יותר אני מוחזר לפיטס בעזרתו של רכב הסיוע, היישר אל מבטיהם המיואשים של חבריי, שהאימון שלהם הופסק עקב התקלה. לא יעזור לי לגמגם להם שזה לא אני, זו משאבת הדלק ששבקה חיים...
 
המשאבה מתוקנת ואני כבר בתוך הסיבוב השלישי. המכונית קלה לנהיגה באופן כמעט מצחיק. הגה ישיר לגמרי, גלגלים בדיוק מול הפרצוף, דוושת גז מדויקת להפליא וכמויות אדירות של אחיזה ומשיכה. הפיזיקה עושה את שלה: משקל נוצה, צמיגי סליקס רחבים ופרופורציות נהדרות הופכים את המכונית הזו לשוס אמיתי על המסלול הקצר באילת. אם רק ההילוכים היו יורדים מהר ובקלות כמו שהם עולים, היא הייתה מושלמת. ואם כבר מדברים על שלמות, אז גם חבל שאני לא מושלם. אין לי שום בעיה לנהוג את המכונית עד ל-80% (שלה), אבל עבורי, מסתבר, הם הרבה יותר קרובים ל-100%. ברגע שתפסתי קצת בטחון והתחלתי להגביר את הקצב, השדה הקטנה הראתה לי טוב מאוד כמה אני עוד לא יודע. חבל שזה קרה רק בשלב חצי הגמר, בערך חצי דקה אחרי שהצלחתי לעקוף את דרכי אל המקום השני. עם סיום הישורת והכניסה לשיקיין ההדוק, נשארתי קצת יותר מדי על הבלם בזמן שהפניתי קצת יותר מדי את ההגה. התוצאה הייתה עקיצה מיידית שסבסבה אותי אל מחוץ לתחרות. ספורט אכזר...
 
דריפט
בשבילכם, הצופים, תחרויות פורמולה ישראל התקיימו בשישי ושבת של תחילת מרץ. אבל עבור מאות הספורטאים שהתחרו באותו הסופ"ש, ההכנות למירוצים נפרשו לאורכם של שבועות רבים. נהגי המכוניות, האופנועים והקארטינג הכינו את הכלים למירוץ, חיפשו ספונסרים למימון העלויות הרבות, התאמנו שוב ושוב בכדי לשפר את סיכוייהם והשקיעו את כל כולם בהכנות לכמה דקות של נהיגה על המסלול. עבור אנשי הדריפט, ואני ביניהם, אלו היו דקות מועטות במיוחד. מבנה ולו"ז התחרות דרשו צמצום משמעותי בזמן התחרות, וכולנו התקשינו לספק את הסחורה כמו שאנחנו יודעים.
 
אולי בגלל התחושה הזאת, הופתעתי כל כך לשמוע את התגובות המדהימות מהקהל. הצופים עטפו אותנו בקריאות עידוד, מחיאות כפיים והתלהבות אדירה. כל הבאזז הזה חבר למסלול פשוט נהדר לדריפטים ולהמון רגעים קטנים של כיף.
 
בטח שמתם לב שאני שם את החלק התחרותי בצד, ולא במקרה. אמנם באנו להתחרות, אבל דריפטים אנחנו עושים בשביל ההנאה שבדבר. במיוחד כיום, בשלב כה התחלתי של הספורט הזה בארץ, עם הבדלים גדולים מאוד בין תחרויות, נהגים ומכוניות, קשה לספק תחרות מאוזנת לחלוטין. אגב, בדיוק כשם שאת מירוץ הפורמולה נכון יותר להגדיר בתור "מופע"...
 
אז כן, כמו בפורמולה, גם כאן היה זה סבסוב פוטוגני שקטע את המשך התחרות עבורי. בשלב ה"ראש בראש" הראשוני ראיתי את המתחרה שלי מבצע ראן מצוין והבנתי שאני חייב לתת את הכל. אז נתתי את הכל, וקצת יותר מדי, אם אתם מבינים למה אני מתכוון... העיקר שאת המסר הבנתם: היה כיף. וזה, באמת, כל מה שחשוב. אז נראה אתכם בתחרות הבאה?
 
תודות: לאנשי פורמולה ישראל, לקרוס-קאנטרי, לסדובסקים וכמובן: לספונסר שלי, digaled.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.