לכל עובד יש זכות להיות מיוצג בהליך שימוע

עס"ק 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי נ' פלאפון תקשורת בע"מ, בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן ב - 07.01.13 תקציר פסק הדין מאת המחלקה המשפטית בחודש אוגוסט 2012 החל מהלך התארגנות בחברת פלאפון בע"מ (להלן: "המעסיקה"). האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות (להלן: "המבקשת") מינה ועד פעולה. מר סהר (להלן: "העובד") הנו חבר בוועד הפעולה. באוקטובר 2012 נשלח לעובד מכתב זימון לישיבת שימוע שנקבעה על מנת לבחון אפשרות להעברתו מתפקיד מנהל מכירות עסקים לתפקיד איש מכירות. לטענת המבקשת, הכוונה להעביר את מר סהר לתפקיד אחר וזימונו לשימוע באו לעולם אך ורק עקב פעילותו בהתארגנות עובדי המעסיקה. זאת, כחלק מהמהלך הכוחני, המאורגן והשיטתי שמובילה המעסיקה כדי למנוע את התארגנות העובדים. העובד התייצב לשימוע יחד עם בא כוחו, עו"ד מהלשכה המשפטית של המבקשת, ונציג מהמבקשת (להלן:"הנציג"). המעסיקה הודיעה, כי לנוכח העובדה שאין ארגון יציג, ומדובר בשימוע אישי, היא מבקשת שהנציג לא ישתתף בשימוע. העובד ובא כוחו סירבו לבקשה, עמדו על כך שהנציג יהיה נוכח וטענו, כי זכותו של העובד לבחור מי ייצג אותו בשימוע, ללא קשר לשאלה אם המבקשת היא ארגון יציג במעסיקה. לאור המחלוקת, לא התקיים שימוע באותו היום. המעסיקה שלחה מכתב לבא כוחו של העובד בו הודיעה, כי היא החליטה לתת לעובד הזדמנות נוספת, והעמידה בפניו שתי אפשרויות: האחת - להתייצב לישיבת שימוע נוספת ולטעון בה בעצמו או באמצעות בא כוחו. הובהר, כי לא תתאפשר נוכחותו של הנציג בשימוע. השנייה - להעביר התייחסות בכתב לטענות המעסיקה. עוד נכתב, כי אי מסירת התייחסות תתפרש כויתור על מימוש זכות השימוע. העובד לא התייצב לשימוע והמעסיקה הודיעה לו, כי היא החליטה להעבירו לתפקיד איש מכירות ללא פגיעה בשכרו. פסיקת בית הדין האזורי נקבע, כי אין לקבל את טענות המבקשת בדבר חובתה של המעסיקה לאפשר את השתתפותו של הנציג בשימוע מכיוון שבהתאם לפסיקה אין לעובד זכות מוקנית לנוכחות הארגון היציג במהלך השימוע, גם במקומות עבודה מאורגנים, והדברים הם בבחינת קל וחומר מקום שהמבקשת טרם הוכרה כארגון יציג במעסיקה. בית הדין הוסיף, כי הליך השימוע אינו הליך משפטי, ולכן אין חובה ליתן לעובד הזדמנות להבאת עדים ולניהול חקירות על עדותם, אלא מדובר בהגשת חומר בעל פה ובכתב, בהשמעת טענות ובהזדמנות להגיב עליהן. על יסוד קביעות אלה, פסק בית הדין האזורי, כי יש לראות את העובד כמי שויתר על זכותו להישמע, לנוכח העובדה שנעדר במכוון מהשימוע ולא התייצב לשימוע. לפיכך, אין בכך שההחלטה על העברתו של העובד מתפקידו התקבלה ללא שנערך לו שימוע כדי לפגוע בתוקפה. בעניין העברתו של העובד מתפקידו נקבע על סמך הוראות החוק והפסיקה, כי מעורבותו של עובד בפעילות הקשורה להתארגנות או חברותו בוועד עובדים אינה מקנה לו חסינות. כן ציין בית הדין האזורי, כי כאשר מדובר בהעברת עובד מתפקיד לתפקיד בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, אלא יבחן את אמות המידה, לפיהן נתקבלה ההחלטה, קרי האם התקבלה משיקולים ענייניים, בתום לב ובהגינות, ולאחר שניתנה לעובד זכות הטיעון. בית הדין האזורי שוכנע, כי החלטת המעסיקה להעביר את העובד מתפקידו התקבלה משיקולים מקצועיים. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לא קיבל את קביעתו של בית הדין האזורי וסבר, כי לעובד זכות לדרוש את נוכחותו של הנציג בשימוע, בנוסף וללא קשר לנוכחות בא כוחו. זאת, גם בנסיבות בהן לא שוררים במקום העבודה יחסים קיבוציים, דהיינו מדובר במקום עבודה לא מאורגן.

מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון נדונו בהרחבה בבית הדין בעבר. נפסק, כי "זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו".

בחינת זכותו של עובד להיות מיוצג בשימוע או מלווה בנציג ארגון עובדים או אדם אחר צריכה להיעשות על רקע מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון. מדובר בזכות של העובד, הנובעת מעקרון ההגינות המעוגן בעיקרי הצדק הטבעי ובכללי המשפט המנהלי שתכליתה לאפשר לעובד "למצות את ההזדמנות" להזים את הטענות נגדו או לשכנע את המעסיק לחזור בו מהחלטתו. כדי שעובד יוכל לממש את זכותו היסודית לשימוע ולמצותה, רשאי העובד שלא להתמודד בהליך השימוע לבדו ולבקש, כי יצטרף אליו לשימוע וישתתף בו אדם אחר העשוי לסייע לו בהליך השימוע. כך למשל, ככל שהחלטת המעסיק עלולה לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות של העובד, יכול העובד לבקש, כי ישתתף בשימוע יועץ פנסיוני, אשר יוכל להציג למעסיק את השלכות ההחלטה על זכויותיו הפנסיוניות של העובד. עוד יש לזכור, כי מעמד השימוע אינו מעמד קל עבור העובד, במיוחד באותם מקרים בהם מועלות כנגדו טענות חמורות, ובדרך כלל הוא נערך כשהעובד לבדו מול מספר ממלאי תפקידים אצל המעסיק.

זכות הליווי בהליך השימוע של שלוח מטעם העובד הנה חלק מזכות הטיעון, לפיכך, גם אם העובד מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע הוא רשאי לבקש השתתפות אדם נוסף בהליך השימוע. למותר לציין, כי ככל זכות המוקנית לצד ליחסי עבודה, יש להפעילה בתום לב, בהגינות ובסבירות. כך, ברור שאין העובד רשאי לבקש, כי תשתתף בשימוע "סוללה" של עורכי דין ויועצים, אולם כאמור אין להגבילו לייצוג על ידי עורך דין בלבד. נקבע, כי אמנם הליך השימוע אינו הליך משפטי, הכולל זימון עדים וניהול חקירות של העדים. אולם, בשימוע רשאי העובד להעלות את טענותיו, בין בעצמו ובין באמצעות נציגיו, ולכן רשאי היה העובד לבקש, כי הנציג ישתתף בשימוע.

לאור הקביעה, כי סירובה של המעסיקה לאפשר לנציג להשתתף בהליך השימוע היה שלא כדין, העובד רשאי היה לסרב להשתתף בשימוע ללא נוכחות הנציג ואין לראות בו כמי שלא התייצב לשימוע או כמי שויתר על זכותו לשימוע. לפיכך, ההחלטה להעביר את העובד מתפקידו נתקבלה ללא שנערך הליך שימוע כמתחייב על פי הפסיקה.

בית הדין לא שוכנע שהעברתו של העובד מתפקידו נתקבלה משיקולים מקצועיים ענייניים בלבד. הן לנוכח מהות העניין הנדון בהליך זה והן לנוכח היקף המחלוקת העובדתית בין הצדדים לא ניתן היה להכריע במחלוקת בעניין הסיבה להעברתו של העובד מתפקידו ללא ניהול דיון הוכחות ושמיעת עדויות. כפועל יוצא מכך, קביעת בית הדין האזורי, כי העברתו של העובד מתפקידו נעשתה משיקולים ענייניים ולא בשל מעורבותו בהתארגנות עובדים אינה מעוגנת בתשתית עובדתית מוכחת, ולכן נקבע, כי יש לבטלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.