לכל עובד יש זכות להיות מיוצג בהליך שימוע

עס"ק 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי נ' פלאפון תקשורת בע"מ, בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן ב - 07.01.13 תקציר פסק הדין מאת המחלקה המשפטית בחודש אוגוסט 2012 החל מהלך התארגנות בחברת פלאפון בע"מ (להלן: "המעסיקה"). האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות (להלן: "המבקשת") מינה ועד פעולה. מר סהר (להלן: "העובד") הנו חבר בוועד הפעולה. באוקטובר 2012 נשלח לעובד מכתב זימון לישיבת שימוע שנקבעה על מנת לבחון אפשרות להעברתו מתפקיד מנהל מכירות עסקים לתפקיד איש מכירות. לטענת המבקשת, הכוונה להעביר את מר סהר לתפקיד אחר וזימונו לשימוע באו לעולם אך ורק עקב פעילותו בהתארגנות עובדי המעסיקה. זאת, כחלק מהמהלך הכוחני, המאורגן והשיטתי שמובילה המעסיקה כדי למנוע את התארגנות העובדים. העובד התייצב לשימוע יחד עם בא כוחו, עו"ד מהלשכה המשפטית של המבקשת, ונציג מהמבקשת (להלן:"הנציג"). המעסיקה הודיעה, כי לנוכח העובדה שאין ארגון יציג, ומדובר בשימוע אישי, היא מבקשת שהנציג לא ישתתף בשימוע. העובד ובא כוחו סירבו לבקשה, עמדו על כך שהנציג יהיה נוכח וטענו, כי זכותו של העובד לבחור מי ייצג אותו בשימוע, ללא קשר לשאלה אם המבקשת היא ארגון יציג במעסיקה. לאור המחלוקת, לא התקיים שימוע באותו היום. המעסיקה שלחה מכתב לבא כוחו של העובד בו הודיעה, כי היא החליטה לתת לעובד הזדמנות נוספת, והעמידה בפניו שתי אפשרויות: האחת - להתייצב לישיבת שימוע נוספת ולטעון בה בעצמו או באמצעות בא כוחו. הובהר, כי לא תתאפשר נוכחותו של הנציג בשימוע. השנייה - להעביר התייחסות בכתב לטענות המעסיקה. עוד נכתב, כי אי מסירת התייחסות תתפרש כויתור על מימוש זכות השימוע. העובד לא התייצב לשימוע והמעסיקה הודיעה לו, כי היא החליטה להעבירו לתפקיד איש מכירות ללא פגיעה בשכרו. פסיקת בית הדין האזורי נקבע, כי אין לקבל את טענות המבקשת בדבר חובתה של המעסיקה לאפשר את השתתפותו של הנציג בשימוע מכיוון שבהתאם לפסיקה אין לעובד זכות מוקנית לנוכחות הארגון היציג במהלך השימוע, גם במקומות עבודה מאורגנים, והדברים הם בבחינת קל וחומר מקום שהמבקשת טרם הוכרה כארגון יציג במעסיקה. בית הדין הוסיף, כי הליך השימוע אינו הליך משפטי, ולכן אין חובה ליתן לעובד הזדמנות להבאת עדים ולניהול חקירות על עדותם, אלא מדובר בהגשת חומר בעל פה ובכתב, בהשמעת טענות ובהזדמנות להגיב עליהן. על יסוד קביעות אלה, פסק בית הדין האזורי, כי יש לראות את העובד כמי שויתר על זכותו להישמע, לנוכח העובדה שנעדר במכוון מהשימוע ולא התייצב לשימוע. לפיכך, אין בכך שההחלטה על העברתו של העובד מתפקידו התקבלה ללא שנערך לו שימוע כדי לפגוע בתוקפה. בעניין העברתו של העובד מתפקידו נקבע על סמך הוראות החוק והפסיקה, כי מעורבותו של עובד בפעילות הקשורה להתארגנות או חברותו בוועד עובדים אינה מקנה לו חסינות. כן ציין בית הדין האזורי, כי כאשר מדובר בהעברת עובד מתפקיד לתפקיד בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, אלא יבחן את אמות המידה, לפיהן נתקבלה ההחלטה, קרי האם התקבלה משיקולים ענייניים, בתום לב ובהגינות, ולאחר שניתנה לעובד זכות הטיעון. בית הדין האזורי שוכנע, כי החלטת המעסיקה להעביר את העובד מתפקידו התקבלה משיקולים מקצועיים. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לא קיבל את קביעתו של בית הדין האזורי וסבר, כי לעובד זכות לדרוש את נוכחותו של הנציג בשימוע, בנוסף וללא קשר לנוכחות בא כוחו. זאת, גם בנסיבות בהן לא שוררים במקום העבודה יחסים קיבוציים, דהיינו מדובר במקום עבודה לא מאורגן.

מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון נדונו בהרחבה בבית הדין בעבר. נפסק, כי "זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו".

בחינת זכותו של עובד להיות מיוצג בשימוע או מלווה בנציג ארגון עובדים או אדם אחר צריכה להיעשות על רקע מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון. מדובר בזכות של העובד, הנובעת מעקרון ההגינות המעוגן בעיקרי הצדק הטבעי ובכללי המשפט המנהלי שתכליתה לאפשר לעובד "למצות את ההזדמנות" להזים את הטענות נגדו או לשכנע את המעסיק לחזור בו מהחלטתו. כדי שעובד יוכל לממש את זכותו היסודית לשימוע ולמצותה, רשאי העובד שלא להתמודד בהליך השימוע לבדו ולבקש, כי יצטרף אליו לשימוע וישתתף בו אדם אחר העשוי לסייע לו בהליך השימוע. כך למשל, ככל שהחלטת המעסיק עלולה לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות של העובד, יכול העובד לבקש, כי ישתתף בשימוע יועץ פנסיוני, אשר יוכל להציג למעסיק את השלכות ההחלטה על זכויותיו הפנסיוניות של העובד. עוד יש לזכור, כי מעמד השימוע אינו מעמד קל עבור העובד, במיוחד באותם מקרים בהם מועלות כנגדו טענות חמורות, ובדרך כלל הוא נערך כשהעובד לבדו מול מספר ממלאי תפקידים אצל המעסיק.

זכות הליווי בהליך השימוע של שלוח מטעם העובד הנה חלק מזכות הטיעון, לפיכך, גם אם העובד מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע הוא רשאי לבקש השתתפות אדם נוסף בהליך השימוע. למותר לציין, כי ככל זכות המוקנית לצד ליחסי עבודה, יש להפעילה בתום לב, בהגינות ובסבירות. כך, ברור שאין העובד רשאי לבקש, כי תשתתף בשימוע "סוללה" של עורכי דין ויועצים, אולם כאמור אין להגבילו לייצוג על ידי עורך דין בלבד. נקבע, כי אמנם הליך השימוע אינו הליך משפטי, הכולל זימון עדים וניהול חקירות של העדים. אולם, בשימוע רשאי העובד להעלות את טענותיו, בין בעצמו ובין באמצעות נציגיו, ולכן רשאי היה העובד לבקש, כי הנציג ישתתף בשימוע.

לאור הקביעה, כי סירובה של המעסיקה לאפשר לנציג להשתתף בהליך השימוע היה שלא כדין, העובד רשאי היה לסרב להשתתף בשימוע ללא נוכחות הנציג ואין לראות בו כמי שלא התייצב לשימוע או כמי שויתר על זכותו לשימוע. לפיכך, ההחלטה להעביר את העובד מתפקידו נתקבלה ללא שנערך הליך שימוע כמתחייב על פי הפסיקה.

בית הדין לא שוכנע שהעברתו של העובד מתפקידו נתקבלה משיקולים מקצועיים ענייניים בלבד. הן לנוכח מהות העניין הנדון בהליך זה והן לנוכח היקף המחלוקת העובדתית בין הצדדים לא ניתן היה להכריע במחלוקת בעניין הסיבה להעברתו של העובד מתפקידו ללא ניהול דיון הוכחות ושמיעת עדויות. כפועל יוצא מכך, קביעת בית הדין האזורי, כי העברתו של העובד מתפקידו נעשתה משיקולים ענייניים ולא בשל מעורבותו בהתארגנות עובדים אינה מעוגנת בתשתית עובדתית מוכחת, ולכן נקבע, כי יש לבטלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.