עובד שפוטר בשל היותו נשא HIV יהיה זכאי לפיצוי בשל הפלייה אסורה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

תע"א (ת"א) 5645-09 פלוני נ' אלמונית בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, ניתן ב- 3/9/2012 תקציר פסק הדין מאת המחלקה המשפטית פלוני (להלן: "העובד") הגיע לראיון עבודה לתפקיד של סוכן נסיעות ביום 3/9/08 אצל אלמונית (להלן: "המעסיקה"). העובד הציג את נסיונו המקצועי וכישוריו. מנהלת במעסיקה (להלן:"המנהלת") הציגה בפניו את תנאי העבודה ובתום הראיון סוכם על תחילת עבודתו. העובד הודיע לחברה בה עבד על התפטרותו וסיכם עם המנהלת, כי יתחיל עבודתו ביום 7/9/08. סמוך לאחר הסיכום על התחלת עבודתו נודע למנהלת, כי העובד הינו נשא HIV. בנוסף ביום 7/9/08 ביקשה המנהלת מהעובד פרטים על עבודתו הקודמת בוועד למלחמה באיידס והאם "יש לו מה לספר על כך". בתגובה סיפר לה העובד, כי הינו נשא HIV מזה כ 20 שנה והדגיש, כי "אין זה בבחינת סכנה לעובדים אחרים ואין בכלל מקום לדאגה מהדבקה בנגיף במקום העבודה". לאחר שיחה זו, העובד הוחתם על טופס 101, החל ללמוד את התוכנות הנדרשות לצורך העבודה ונפגש עם שאר העובדים. במקביל נקבעה לו פגישה ליום המחרת עם אחראית ההדרכה בנתבעת כחלק מתהליך למידת התוכנות. למחרת ביום 8/9/08 נמסר לעובד, כי הפגישה עם האחראית ההדרכה לא תתקיים וסמוך לאחר מכן נמסר לו ע"י המנהלת על פיטוריו מהטעם, כי "עובדת לשעבר של הסניף תבעה את הסניף על פיטוריה ובית המשפט קבע, כי היא תשוב לעבודתה בחברה". לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי כל עובדת לשעבר של הסניף לא הוחזרה לעבודתה ע"י בית הדין וכי הטעם שנמסר לעובד ע"י מנהלת המעסיקה לא היה אמת. במעמד הפיטורים ציינה המנהלת בפני העובד, כי יתכן ותהיה משרה אחרת עבורו במחלקת האופרציה ולצורך כך יצרה קשר עם האחראית על מחלקת האופרציה ותיאמה לו ראיון. העובד החליט שלא לגשת לראיון וסיים לאור זאת באותו יום את עבודתו במעסיקה. ביום 25/9/08 פנה העובד באמצעות בא כוחו למנכ"ל המעסיקה וביקש פיצוי בגין הפרת חוזה העבודה עימו ובגין הפלייתו לרעה בשל מצבו הבריאותי. במכתב התשובה של המעסיקה צוין, כי לא התקבל אישור ההנהלה הראשית של החברה להעסקתו של העובד בסניף וזאת נוכח החלטות שהתקבלו בהנהלה הראשית של החברה, החלטות הנוגעות לתקן העובדים בסניף ותכנון כוח האדם לאותו סניף. עוד צוין, כי הוצעה לעובד משרה חלופית במחלקת האופרציה, אך הוא בחר שלא לקבלה. העובד מצא עבודה רק לאחר 3 חודשים אחרי פיטוריו ורק שנה לאחר מכן מצא עבודה בתחום התיירות היוצאת. מנהלת המעסיקה פוטרה מעבודתה במעסיקה לאחר כ-9 שנות עבודה סמוך לאחר השתלשלות העניינים הנוגעת לעובד. שתי המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים היו: העילה לפיטוריו של העובד והשנייה, השאלה אם הוצע לו תפקיד חלופי מובטח במחלקת האופרציה. בעדות שנשמעה בפני ביה"ד- המנהלת העידה, כי בעת פיטוריה ציין בפניה מנכ"ל החברה כי הדבר נעשה "לאור הביצועים האחרונים", אך גם "לאור העובדה שקיבלתי עובד נשא איידס, לאור העובדה שניסיתי להעביר אותו למרכז ההזמנות כדי להיפטר מהטעות הנוראית שעשיתי". מנכ"ל המעסיקה נשאל אם ידע, כי העובד נשא HIV והשיב, כי "למיטב זכרוני לא".

ביה"ד שוכנע, כי המעסיקים חשו אי נעימות רבה כלפי העובד נוכח סיום העסקתו, וניתן להניח, כי חששו מההשלכות המשפטיות של צעדם ולכן ניסו לגרום לכך שהעובד ייקלט בתפקיד אחר במחלקת האופרציה.

ביה"ד קיבל את עדות העובד, כי לא "הובטחה" לו משרה חלופית כלשהי, אלא רק הוצע לו לגשת לראיון. גם עצם העובדה, כי מנכ"ל המעסיקה כלל לא ידע בזמן אמת מההצעה בדבר משרה חלופית מדברת בעד עצמה. לאור האמור לעיל, נקבע כי העובד לא הועבר לתפקיד אחר אלא פוטר מעבודתו ואף לא היה מחויב להיענות להצעתה של מנהלת המעסיקה לפנות לראיון במחלקת האופרציה. האפשרויות מדוע הוצע לו תפקיד במחלקת האופרציה יכולות להיות: האחת, כי ידעו שהעובד לא יהיה מעוניין לעבוד במחלקת האופרציה לאחר שהתקבל למשרה טובה יותר כסוכן נסיעות ולכן ניסיונם לדאוג לו למשרה חלופית לא היה כנה. אפשרות נוספת היא שהמעסיקה הסכימה לשקול את שיבוצו של העובד במחלקת האופרציה מאחר ותפקיד זה אינו מחייב קשר ישיר עם לקוחות אלא מענה טלפוני והזנת נתונים למחשב בלבד.

המשמעות המשפטית של הקביעה העובדתית של ביה"ד והסעד הראוי:

מטרתו של חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998 (להלן: "חוק השוויון") כפי שהוגדרה בחוק עצמו היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". בנוסף, חוק השוויון מבהיר, כי "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות".

חוק השוויון מגדיר "אדם עם מוגבלות" כ"אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמני, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". עמדת העובד מקובלת על ביה"ד כי גם אם העובד אינו "מוגבל" בביצוע פעולות היום-יום, וגם אם אין לו מגבלה כלשהי הנוגעת לתעסוקה, לא ניתן להתעלם מכך שהינו נשא של מחלה כרונית, נזקק לתרופות ומעקב רפואי באופן קבוע, וכי קיימות מגבלות ממשיות על חייו האישיים ועל כן ניתן לדעת ביה"ד הן מילולית והן תכליתית להכליל את העובד בגדר הקבוצה שהמחוקק התכוון להגן עליה במסגרת חוק השוויון, ולראותו כ"אדם עם מוגבלות" לצורך ההגנות הנקובות בחוק זה.

חוק השוויון קובע כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה...", לרבות קבלה לעבודה ופיטורים. העובד הוכיח ולא נסתר, כי הינו כשיר לתפקיד אליו התקבל במעסיקה ולפיכך פיטוריו מעבודתו יום אחד בלבד לאחר תחילתה, בשל מצבו הבריאותי והיותו נשא HIV מהווים הפלייה בניגוד לסעיף 8 (א) לחוק השוויון.

פיטוריו של העובד ללא כל טעם ענייני או הצדק סביר אלא רק מחמת סטריאוטיפים ודעות קדומות הנלווים למצבו הרפואי מהווה הפרה בוטה של עקרון השוויון הכללי אשר חל במקביל לחוק השוויון. כלומר, גם אם ביה"ד היה מגיע למסקנה, כי חוק השוויון אינו חל על העובד ביה"ד היה מגיע לתוצאה זהה מכוח עקרון השוויון הכללי.

בנוסף, פיטוריו לאלתר ביום עבודתו השני ללא סיבה עניינית מספקת ותוך מסירת סיבה כוזבת מהווה התנהגות בחוסר תום לב מובהק, וזאת גם אם ביה"ד היה יוצא מנקודת הנחה, כי לא פוטר בשל היותו נשא HIV .

התביעה התקבלה. נקבע, כי העובד פוטר בשל היותו נשא HIV.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.