בית הדין לעבודה חייב חברה למתן שירותים להמשיך העסקתה של עובדת במסגרת מכרז, וקבע כי אי קבלתה למכרז נעשתה באופן מפלה מחמת פעילותה בארגון עובדים
העובדות
--------------
שירה כהן (להלן: "העובדת") עבדה במשך כ- 12 שנה במזנון הכנסת ובתפקידה האחרון שימשה כאחראית כיבודים בחברת שפע.
הכנסת פרסמה מכרז ובו זכתה חברת שולץ ביסטרו בר בע"מ (להלן: "המעסיקה").
מרבית העובדים שהועסקו במזנון הכנסת המשיכו לעבוד בכנסת. העובדת, כמו גם מספר עובדים מצומצם, לא הועסקו ע"י המעסיקה.
העובדת הייתה מעורבת במאבקים ארגוניים בהם הובילה את עובדי מזנון הכנסת כנגד החברות שהעסיקו אותם, אשר קיבלו תהודה ציבורית נרחבת. לתפקידה של העובדת נבחרה עובדת אחרת, שלא עבדה קודם לכן אצל המעסיקה ואף לא עבדה בתחום המזון.
לטענת העובדת, חברי הכנסת היו מרוצים מעבודתה באופן יוצא דופן. כל חברה שזכתה במכרז, המשיכה והעסיקה אותה בשל השירות המצוין אותו נתנה לחברי הכנסת.
העובדת הציגה רשימות ארוכות של דברי שבחים מצד חברי כנסת, שרים ועובדי הכנסת, וכן הציגה מסמכים המצביעים על כך שהובילה את המאבק הארגוני של עובדי מזנון הכנסת. דברים אלה קיבלו פרסום כאמור. לטענתה, המעסיקה נמנעה מלהעסיקה בשל הפעילות הארגונית בה הייתה מעורבת, לצורך הקמה של ארגון עובדים או בשל פעילותה בארגון העובדים, וזאת בניגוד לסעיף 33 י(א) לחוק הסכמים קיבוצים, תשי"ז-1957 (להלן: "החוק" או "חוק הסכמים קיבוציים"). לטענתה, באי קבלתה לעבודה יש פגיעה בחופש ההתאגדות וחופש ההתארגנות שהינם חלק מהזכויות החוקתיות של העובדים בישראל, ויש בה פגיעה בעקרונות היסוד של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לנוכח זאת, ביקשה לקבל צו בהתאם לסעיף 33 יא לחוק, שיאכוף על המעסיקה להמשיך את עבודתה במזנון הכנסת כבעבר. עוד ביקשה פיצוי על רקע אי קבלת אדם לעבודה מסיבות פסולות וכן פיצוי לדוגמה.
המעסיקה טענה, כי לפי תנאי המכרז היא מפעילה את מזנון הכנסת והיא רשאית להעסיק עובדים לפי שיקול דעתה, ואינה מחויבת לקבל את עובדי הקבלן הקודם. כל העובדים בתפקידי המפתח והאחראים על המזנונים בכנסת אוישו על ידי עובדים חדשים המוכרים למעסיקה, שלא הועסקו קודם לכן במזנון הכנסת. לאחר שהעובדת רואיינה, הוחלט שבתפקיד החשוב בו הועסקה קודם לכן יש להעסיק עובד אחר בעל כישורים שונים. לטענת המעסיקה, לעובדת לא נמצאה עבודה, בין היתר, בשל כך שביקשה לעבוד במשרה חלקית 3 ימים בשבוע, בשעה שהמעסיקה מעסיקה את עובדיה במשך 5 ימים בשבוע. עוד טענה, כי לא היה ידוע לה דבר אודות פעילותה של העובדת בארגון העובדים, ועניין זה לא נשקל בעת קבלת ההחלטה אודות אי קבלתה לעבודה.
פסק הדין
----------------
הסעד המבוקש למעשה, הינו כפייה על המעסיקה להעסיק את העובדת מבלי שזו הועסקה אצלה קודם לכן. מדובר בצו עשה זמני שכדבר שבשגרה אין לתיתו. עם זאת, במקרה זה יש הצדקה לסטות מדרך המלך.
הסעיף העומד במוקד הדיון בבקשה הינו סעיף 33 י(א) לחוק הסכמים קיבוציים. על החשיבות הרבה שנודעת להתארגנות ראשונית אין צורך להכביר במילים. בפסיקה נאמר על מטרתו של הסעיף כך: "המחוקק ראה לנכון להגן על העובדים מפני פגיעה כלשהי בהם עקב ניסיונות התארגנות. הדברים באו על רקע פגיעות שאירעו בפועל בניסיונות התארגנות של עובדים, כפי שניתן להיווכח מפסיקת בתי הדין לעבודה לאורך השנים" [סק(ת"א) 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית נ' הוט טלקום (ניתן ביום 20.12.11)].
כאמור, התפקיד שביצעה העובדת הינו תפקיד ייחודי. היה צורך בסיבה מספקת כדי שלא להעסיקה ולהביא עובד מיוחד בעל היכרות עם התפקיד הייחודי שיצדיק את החלפת העובדת. מה טעם לכך שהמעסיקה בחרה להעסיק עובדת חדשה, שלא הייתה מוכרת לה קודם לכן, שלא באה מתחום המזון, בתפקיד כה ייחודי, על פני העובדת שהועסקה על ידי מספר חברות שהפעילו את שירותי ההסעדה בכנסת במשך כ- 12 שנה בתפקיד הייחודי שבו זכתה בהצלחה רבה?! על כורחך היה זה בשל הפעילות הארגונית בה הייתה העובדת מעורבת.
יצוין, כי במהלך הדיון הביעה העובדת עמדה עקרונית, לפיה היא מסכימה לעבוד בהיקף שונה מזה בו עבדה בחברת שפע. טעם זה אפוא של עבודה בהיקף חצי משרה בלבד, אינו יכול להוות את הסיבה לאי העסקתה, הואיל והיא הייתה נכונה לעבוד בהיקף שונה.
אין חולק כי העובדת הובילה את המאבק של עובדי מזנון הכנסת באשר לזכויותיהם ופעלה רבות בעניין זכויות העובדים.
העובדת בעבודתה המסורה והארוכה באותו מקום עבודה במשך 12 שנים צברה זכויות. במשפט העבודה קונה העובד זכויות במקום העבודה במקרה זה מזנון הכנסת. זכויותיו נגזרות, בין היתר, מתקופת העבודה הארוכה. אכן נכון כי ניתן להחליף קבלן שירותים. עם זאת, קבלן שירותים שנכנס למקום בו יש עובדים, אינו יכול בהעלם אחד לפזר את כולם. העובדים שהיו במקום והשקיעו את נשמתם רכשו זכויות במקום העבודה. חלק מאותן זכויות הינו שלא יפסיקו את עבודתם ללא סיבה מספקת, ולמצער שלא יפסיקו את עבודתם על רקע פעילות ארגונית לגיטימית שהובילו. נכונים הדברים שבעתיים כאשר מדובר במקרה מעין זה בו מצפים היינו שהמעסיקה תעסיק את העובדת בתפקיד הייחודי של אחראית כיבודים, ולא תבחר עובדת אחרת שאין לה ניסיון בתחום המזון ושכלל אינה מוכרת לה, על פני העובדת. לא זו אף זו, במקרה זה היה ידוע לכל כי העובדת הייתה מעורבת בפעילות הארגונית של עובדי הכנסת. ביה"ד לא שוכנע כי היה למעסיקה טעם מספק שלא להעסיק את העובדת, אלא רצונה להימנע מלהעסיק את מי שפעלה למען זכויות עובדי מזנון הכנסת. זהו, אפוא, שיקול זר שאסור היה לשקול.
מכלול הראיות הוביל את ביה"ד למסקנה, כי הוא קרוב לודאי נשקל בפועל, וכי היה לו משקל לחובת העובדת. כיוון שכך, הרי שהדבר נוגד את הוראת סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, לפיו מעביד לא יימנע מקבלה של אדם לעבודה בשל פעילותו בארגון עובדים או פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים. אי קבלת העובדת לעבודה בה עבדה 12 שנה הייתה מחמת פעילותה בארגון עובדים. בכך יש פגיעה בחופש ההתארגנות של העובדים בכלל ושל העובדת בפרט. חופש ההתארגנות כולל את זכותו של העובד להתאגד ולפעול למען ההתארגנות, מבלי שיהיה חשוף לפגיעה בשל כך. פגיעה בעובד על רקע התארגנות פוגעת בזכות ההתארגנות ובזכותם של העובדים שלא להיות מופלים על רקע התארגנות. העובדת, כך התרשם ביה"ד, חפצה להמשיך לעבוד מצד אחד, אך ביקשה שעבודתה, כמו גם עבודת חבריה, תזכה לתמורה הולמת וליחס הוגן. על כך היא נאבקה ובשל כך נמנעה המעסיקה מלהעסיקה, במקום בו עבדה 12 שנה. לנוכח זאת יש ליתן לעובדת את ההגנה הקבועה בדין למקרה של אי העסקה שלא כדין. הגנה זו נקבעה בסעיף 33 יא(א)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, לפיו תהא לביה"ד לעבודה סמכות ייחודית ליתן צו עשה בעניין העסקת עובד. ביה"ד קבע, כי המעסיקה נמנעה מלהעסיק את העובדת בתפקיד לכאורה, בשל הפעילות הארגונית לשיפור תנאי עבודתם של עובדי ההסעדה בכנסת, שאותה הובילה. בהתאם לדין כאמור, אסור למעסיק להימנע מקבלת אדם לעבודה בשל פעילותו בארגון עובדים. לנוכח זאת, חייב ביה"ד את המעסיקה להעסיק את העובדת בתפקיד אחראית כיבודים בכנסת באותם תנאי שכר בהם עבדה עד אפריל 2012, וזאת עד לדיון בתיק העיקרי או עד להחלטה אחרת.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.46% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
למה המהלך מגיע דווקא עכשיו?
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?
