חובת מתן הודעה מראש בכתב קודם עזיבת מטופל סיעודי

ביום 01.02.2013 פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה נוהל המחייב עובדי סיעוד זרים ליתן הודעה מראש בכתב בין שבעה ימים ל- 30 ימים קודם עזיבה של מטופל סיעודי. הנוהל נקבע במטרה למנוע התפטרות פתאומית מצד מטפל סיעודי באופן שאינו מאפשר למטופל או לבני משפחתו להיערך כראוי, מצב העלול להביא לפגיעה במטופל - חוזר רשות האוכלוסין וההגירה

רשות האוכלוסין וההגירה מודיעה בזאת על נוהל חדש המחייב עובדי סיעוד זרים ליתן הודעה מראש בכתב בין שבעה ימים ל- 30 ימים קודם עזיבה של מטופל סיעודי.

הנוהל נקבע במטרה למנוע התפטרות פתאומית מצד מטפל סיעודי באופן שאינו מאפשר למטופל או לבני משפחתו להיערך כראוי, מצב העלול להביא לפגיעה במטופל.

הפרה של הוראות הנוהל החדש עלולה להביא להרחקתו מישראל של העובד הזר לאחר שימוע, ולכן חשוב ביותר ללמוד את הנוהל כמפורט להלן ולהקפיד על קיומו.

עיקרי הנוהל החדש

עובד זר בתחום הסיעוד שטיפל במטופל סיעודי במשך שבעה ימים או יותר, המבקש להתפטר מעבודתו כמטפל, חייב להודיע על כך מראש ובכתב ללשכה הפרטית שבה הוא רשום וכן למטופל. אם מחמת לקותו של המטופל הוא לא יבין את ההודעה, על העובד ליתן את ההודעה מראש ובכתב ללשכה הפרטית ולבן משפחתו של המטופל. בהודעה יש לציין את כוונת המטפל לעזוב את המטופל ולציין את תאריך סיום העבודה, שלא יהא מוקדם מהתקופה המינימלית כפי שיפורט להלן.

לאחר מתן הודעה מראש, כאמור לעיל, העובד אינו רשאי לעזוב את המטופל לפני שעברה תקופת הודעה מראש מינימלית המחושבת בהתאם למשך עבודתו של העובד אצל המטופל הנדון כלהלן:

● אם עבד אצל המטופל במשך תקופה של שבעה ימים ועד שלושה חודשים - עליו ליתן הודעה מראש שבעה ימים לפחות קודם הפסקת העבודה.

● אם עבד אצל המטופל בין שלושה לשישה חודשים - עליו ליתן הודעה מראש 14 יום לפחות קודם הפסקת העבודה.

● אם עבד אצל המטופל בין שבעה חודשים לשנה - עליו ליתן הודעה מראש 21 יום לפחות קודם הפסקת העבודה.

● אם עבד אצל המטופל מעל שנה - עליו ליתן הודעה מראש חודש לפחות קודם הפסקת העבודה.

עזיבת מטופל ללא מתן הודעה מראש ובכתב למטופל וללשכה הפרטית או לפני תום תקופת ההודעה מראש המינימלית מהווה הפרה של תנאי האשרה ורישיון שהייה ועלולה להביא להרחקת העובד הזר מישראל לאחר שימוע!!!

עובד זר בתחום הסיעוד המבקש להעביר העתק של ההודעה מראש בכתב שנתן למעסיק גם לרשות האוכלוסין וההגירה לצורכי מעקב, רשאי, אך לא חייב, לעשות כן בפקס 02-6469642 או בדוא"ל [email protected].

מסירת הודעה מראש לרשות האוכלוסין וההגירה אינה מחליפה את החובה ליתן הודעה מראש בכתב למטופל וללשכה, כאמור לעיל.

מקרים חריגים

עובד זר לא חייב במתן הודעה מראש, אם התקיימו נסיבות מיוחדות שבעטיין אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה מראש הקבועה בנוהל זה.

תלונות

אם תתקבל תלונה ממטופל או מלשכה פרטית, ולפיה הפר העובד את החובה לפי נוהל זה, יוזמן העובד לשימוע בפני רשות האוכלוסין וההגירה על מנת להחליט על המשך שהותו במדינה. לא יגיע העובד לשימוע, תוכל הרשות לקבל החלטה בהיעדרו.

לקבלת פרטי הנוהל המלאים ודוגמה של נוסח הודעה מראש יש לפנות לאתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה בכתובת: www.piba.gov.il- תחת נהלים וחוקים.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.