מנהל רשות המסים הנוכחי, מר דורון ארבלי, חרט על דגלו תנופה של מלחמה בהון השחור. הון שנעלם מתקציב ההכנסות של המדינה בסכומים אדירים של מיליארדי שקלים, וחסרונו, במיוחד בימים כלכליים קשים אלו, יגרום לקיצוצים תקציביים קשים ואולי גם להעלאת מסים. דומה שאין חולק על צדקת המלחמה בהון השחור, הפוגע, מקומם ונותן תנופה לפשע המאורגן.

ואולם השאלה היא האם אכן "המלשינון" הוא שייתן את הפיתרון ואת ההתקפה הנכונה על ההון השחור במדינת ישראל או שהוא רק כסות מצוינת של יחסי ציבור שממנו ייפגעו אלפי עצמאים וחברות קטנות שייאלצו לשלם תוספות מס חסרות משמעות תקציבית ברמה של המדינה, רק כדי להתגונן מהלשנה זו או אחרת ולהיאלץ לשכור רואי חשבון ועורכי דין יקרים כדי לא להסתכן בכתב אישום פלילי. כסות נהדרת שאותה אוהב האזרח שעתה יוכל לאיים על נותן השירות כי ילשין עליו אם לא...

מסע הפרסום המסיבי של רשות המסים הקושר מלחמה בהון השחור בשינויי מיסוי, בהלשנות ובמלחמה במייצגים הנותנים חוות דעת מקצועיות בנושאי מיסוי, הוא מקומם ואף מהווה ניסיון לפגוע בזכויות יסוד של אזרחים לשלם מס אמת, שהוא לאו דווקא המס שרשות המסים חושבת שצריך לשלם.

על כך כבר אמר כבוד הנשיא שמגר בהיותו נשיא בית המשפט העליון בעניין חזון, כי זכותם ואף חובתם של מייצגי משלמי המס לשמור על זכויות האזרחים מול רשות המסים, לרבות בדרך של תכנוני מס שימצו וייתנו לאזרחים את יתרונות המיסוי המקסימליים בגבולות הלגיטימיים שמאפשר המחוקק. לא פעם ולא פעמיים נקבע בבית המשפט כי דווקא פרשנות המייצגים נגד רשות המסים עדיפה על פני הוראות הביצוע של רשות המסים.

אלו גם אלו הן פרשנויות מס לגיטימיות שההכרעה ביניהן היא בתחום סמכותו ותפקידו של בית המשפט.

בעניין תנובה ובעניין תגר, קבע בית המשפט העליון כי זכותם של משלמי המס להצטייד בחוות דעת מקצועיות של מומחים לדבר, והצטיידות בחוות דעת כאלו אף מהווה הגנה מן הצדק כנגד תביעה פלילית כנגד משלמי המס. ברור כי חוות דעת אלו נותנות פעמים רבות פרשנות אחרת מזו שנותנת רשות המסים. רק בית המשפט הוא זה שיכריע בדין איזוהי הפרשנות הנכונה.

לאור מורכבות דיני המס והחיים הכלכליים, חובה לאפשר דווקא את הגנת משלמי המס - עצמאים, חברות ואף שכירים, כנגד פרשנויות מחמירות קיצוניות של רשות המסים. כדאי לחזור ולשנן את דברי כב' הנשיא א' ברק בעניין רובנר, לפיהם: "האדם הוא ייצור מורכב. לא פעם הוא מוצא עצמו בסכסוך אמיתי או מדומה עם זולתו. ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. בין דרישות הצדדים קיימות נקודת השקה מספיקות, אשר בראיה כוללת, מאפשרות פתרון מוסכם של הסכסוך. פתרון זה אינו מבוסס על אלטרואיזם. הוא אינו מבוסס על תפיסה של 'אדם לאדם מלאך'. הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונות של השני, בבחינת 'אדם לאדם זאב'. הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית, בבחינת 'אדם לאדם-אדם'". זו הסיבה שמרביתן של מחלוקות המס המהותיות מסתיימות בסוף בהסדרי פשרה לשביעות רצון משלמי המס ורשות המסים גם יחד.

לאחר כל הדברים לעיל יורשה לי להציע כמה הצעות שיביאו באמת למלחמה בהון השחור, שתישא פרי. למשל: הפעלת מערכת המחשוב הקיימת של רשות המסים, באופן שתדע לעשות הצלבות של המידע והנתונים הקיימים כבר במערכות המס ובמערכות הצמודות. מדוע לא תבדוק רשות המסים באופן אוטומטי כל אזרח הרוכש רכב חדש יקר, שערכו מעל 500,000 ש"ח, או בדיקה אוטומטית של כל מי שרוכש נדל"ן שאינו דירת מגורים ראשונה בסכום העולה על 5 מיליון ש"ח ושאין לו תיק במערכת המס או שהכנסותיו המדווחות בחמש השנים האחרונות היו נמוכות?

למה אין מלחמה אמיתית בפשע המאורגן באמצעות חיבור מערכת המחשוב של רשות המסים לכל מאגר משפטי מצוי, באופן שלאחר מתן פסק דין פלילי שבגינו הורשע אדם בפלילים שיצרו לו הכנסות גבוהות - כגון מסחר בסמים, סחר בנשים, פריצות או שוד, יוצאו לאותו עבריין שומות מס לפי ממצאי פסק הדין, או לבני משפחתו וחבריו אם השלל הועבר אליהם?

למה לא ניתנת הנחייה ברורה וגלויה לשופטי בתי המשפט, כי בכל מקרה שבו נטענות טענות במהלך הליכים משפטיים ונמצאו ראיות להעלמת הכנסות, יועבר מידע מלא בעניין לרשות המסים?

למה כל כך קשה לקבוע כי כל אדם שנוסע באופן תכוף לחו"ל ויותר מעשר פעמים בשנה, ואין לו תיק במרשמי המס או שיש לו הכנסות נמוכות, ידווח על הכנסותיו ונכסיו לרשות המסים?

למה כל כך קשה לעקוב אחרי דיווחי החברות הציבוריות ודיווחי בעלי השליטה שלהם, למה קשה לקבל מידע מרשויות מס אחרות בחו"ל, בדבר תושבי ישראל שיש להם הכנסות בחו"ל, חשבונות או נכסים משמעותיים בחו"ל? למה קשה לפעול, אפילו לפי דיני המס הקיימים לגביית מס מלאה מכל אזרח שהונו העצמי צמח לפתע באופן משמעותי, בלא שיש לכך הסבר סביר?

כקוריוז לא נשאר אלא לחשוב כי בעקבות ההצלחה המסחררת של "קו הצדק" של רשות המסים, המכונה "המלשינון", יחליטו גם משרדי ממשלה אחרים לאמץ את הרעיון המבריק. משרד התחבורה למשל יפתח "מלשינון" משלו שבו יוכל כל אזרח לדווח על כל עברת תנועה של נהג או של הולך רגל. כל דיווח כזה יביא להוצאת הודעת קנס אוטומטית לעבריין התנועה. משרד הבריאות יפתח "מלשינון" דומה שבו יוכל לדווח כל אזרח על כל רופא או אחות שהתרשלו בתפקידם. למשרד החינוך יש כבר מזמן מוקד דומה שנקרא "קו החינוך" לתלונות על מורים.

לאחר תקופת ההרצה, מדוע לא יוקם מוקד הלשנה לאומי שבו יוכל כל אזרח לדווח על כל עברה של אזרח אחר? שכן יוכל להתלונן על שכן אחר שעושה רעש בניגוד לחוק, חבר לעבודה על חברו שלוקח הפסקות מעל המותר לפי ההסכם הקיבוצי. למה לא לפתוח גם בצה"ל מוקד הלשנות של חיילים על חבריהם שישנו בשמירה או איחרו לבסיס או סתם התנהגו התנהגות שאינה הולמת חייל בצה"ל, ועוד רעיונות פופוליסטיים כאלו שיתרמו רבות למדינה ולאזרחיה, למשל: לחבר את המצלמות שממילא כבר נמצאות ברוב רחובות הערים ובחנויות, למערכת אוטומטית במוקד המשטרה שתדע לפענח ולהוציא מיד קנס או כתב אישום לעבריין. דומה כי הציבור הרחב כבר בהחלט משוכנע כי הדבר נכון, צודק והכרחי.

ואולם, דקה לפני שנרוץ לחיקו של "האח הגדול", כפי שנחזה בספר של ג'ורג' אורוול "1984", כדאי שנזכור שוב את דברי החוכמה של כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר א' ברק, לפיהם: הפתרון המוסכם צריך להיות מבוסס על התנהגות אנושית רציונלית, בבחינת "אדם לאדם-אדם".

ועוד מילה אחרונה, לאותם אלו הנמצאים במעגל מעלימי ההכנסה. נצלו את זכותכם להגיש בקשה לגילוי מרצון של הכנסות שלא דווחו, תוך תשלום מס על הכנסות אלו, אך ללא נקיטת הליכים פליליים וסיכון למאסר בפועל בשל העלמות מס. הגילוי מרצון מראש אולי יאפשר גם לקבל הקלות מסוימות בהפחתת הצמדה וריבית - זאת לפני שרשויות המס יגיעו אליכם. כך תעשו טובה לעצמכם ולכל ציבור משלמי המס המשלמים את מסיהם כדין.

הכותב הוא בעל משרד לייעוץ בדיני המס, ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט "מסים ועסקים"