נדחתה על הסף עתירה להקפאת הליכי שומה של בני זוג העובדים בעסק משותף
בית המשפט העליון דחה עתירה העוסקת בבקשה להשהות הליכי שומה, הזמנות לדיון ופתיחת הליכים חדשים לעניין חישוב מאוחד לבני זוג העובדים יחדיו בעסק משותף, וזאת עד לתיקון החקיקה אשר לדעת העותרים עשוי להקל על בני זוג כאמור. כמו כן ביקשו העותרים להוציא צו ביניים בהתאם.
תקציר בג"ץ 453/13
1. נחום ליכטיק; 2. אלון לוי; 3. שגיא חיאל; 4. אשר רובין; 5. יעקב פוקס; 6. להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל; 7. נעמ"ת תנועת נשים עובדות ומתנדבות; 8. התאחדות המלאכה והתעשייה
נ' רשות המסים
בית המשפט העליון דחה עתירה העוסקת בבקשה להשהות הליכי שומה, הזמנות לדיון ופתיחת הליכים חדשים לעניין חישוב מאוחד לבני זוג העובדים יחדיו בעסק משותף, וזאת עד לתיקון החקיקה אשר לדעת העותרים עשוי להקל על בני זוג כאמור. כמו כן ביקשו העותרים להוציא צו ביניים בהתאם.
בית המשפט דחה את העתירה על הסף היות שהיא מבקשת לפעול בניגוד לחוק הקיים ולהלכה הפסוקה (פסק הדין מלכיאלי - ע"א 8114/09 + ע"א 8297/09 + ע"א 1177/10).
השאלה המשפטית וטענות הצדדים
העותרים ביקשו להורות לרשות המסים להקפיא הליכי שומה, הזמנות לדיון ופתיחת הליכי שומה חדשים בעניין חישוב מאוחד לבני זוג העובדים יחדיו בעסק משותף, וזאת עד תיקון החקיקה.
לטענת העותרים צעד זה מתבקש לאור פנייתו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, לרשות המסים בבקשה להקפיא הליכים כאמור, וכן לאור הערת אגב של בית המשפט בפסק הדין מלכיאלי - כי יש לפעול לתיקון החוק המפלה לרעה את הזוגות הנשואים העובדים יחדיו בעסק משותף. העותרים סבורים כי הכנסת החדשה תשנה את החוק ותתיר חישוב נפרד לזוגות כאמור.
לטענת רשות המסים, היא פועלת במסגרת החוק הקיים והפסיקה העדכנית (פסק הדין מלכיאלי). כמן כן טוענת רשות המסים כי לאור פסיקה סותרת בנושא חישוב נפרד/מאוחד (עד מתן פסק הדין מלכיאלי), בעבר ניתנו הקלות במיסוי בני זוג העובדים יחדיו בעסק משותף, ואף לאחר מתן פסק הדין מלכיאלי ניתנה הקלה לבני הזוג לעניין שנת המס 2011.
דיון
בית המשפט קבע כי אין לפעול בניגוד לחוק הקיים, קרי סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ובניגוד לפסיקה כפי שנקבע בפסק הדין מלכיאלי. אם יחליט המחוקק לשנות את החוק - אזי רשות המסים תפעל ליישומו של החוק המתוקן.
תוצאה
העתירה נדחתה על הסף.
הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים
בבית המשפט העליון
לפני כב' השופטים ס' ג'ובראן, י' דנציגר וע' פוגלמן
ניתן ב-12.2.2013

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.