אחת מקטלוג אוטו: אודי A5 ספורטבק

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: אודי A5 ספורטבק
מערכת אוטו |

אודי A5 ספורטבקשם מלא: אודי A5 ספורטבק

אחיות לפלטפורמה: אודי A5, אודי A4
 

כדאי לדעת עליה: עם ה-A5 ספורטבק, שהוצגה ב-2009, מצליחה אודי להתמקם בנישה משל עצמה. היא מנסה להעניק את המבנה והקו העיצובי של מכונית קופה (ה-A5) עם יכולות פרקטיות שדומות לאלו של מכונית סדאן (ה-A4). כלומר, אם ה-A5 היא גרסת הקופה של מכונית הסדאן, הספורטבק היא גרסת 4 הדלתות של מכונית הקופה. במבחן התוצאה מתקבלת מכונית שקצת נופלת בין הכסאות.
יש לה נוכחות והעיצוב שלה מרשים למדי, אבל לא מיוחד מספיק בהשוואה ל-A4. תא הנוסעים שלה איכותי ומזכיר יותר את זה של מכונית הסדאן מאשר את תא הנוסעים ב-A5 – אם כי המרווח מאחור לוקה בחסר ותא המטען לא ממש נוח.
הספורטבק מוצעת כאן עם היצע של 3 מנועים – כולם טובים, עם ביצועים שנעים בין טובים לספורטיביים. גם ההתנהגות בהתאם, עם הרבה אחיזה ויכולת דינאמית טובה. נוחות הנסיעה טובה גם אם קצת נוקשה ובידוד הרעשים טוב גם הוא.
 
 

בשורה התחתונה אודי A5 ספורטבק היא מכונית נאה יותר מהסדאן ופרקטית יותר מהקופה, עם האיכות המקובלת אצל היצרנית הגרמנית וביצועים תואמים. הבעיה האמיתית שלה היא במחיר – שנמצא יותר בתחומי הקופה הנאה יותר ופחות בתחומי הסדאן הפרקטית יותר. זאת גם הסיבה שבניגוד להרגלנו, לא הגדרנו מיהן המתחרות העיקריות של הספורטבק. במבנה היא הכי דומה לפולקסווגן CC הזולה ממנה משמעותית, וניתן גם להציב אותה מול משפחתיות גדולות פרמיום אחרות (ב.מ.וו סדרה 3, אינפיניטי G וכו') – אבל על פניו נראה שהמתחרות האמיתיות שלה הן דווקא מבית.
כל מה שטוב: סדאן עם עיצוב של קופה, התנהגות, ביצועים.
כל מה שרע: סדאן עם פרקטיות של קופה, מחיר.
מה מקבלים: קופה 4 דלתות חסרת מתחרות ויקרה למדי.
גרסה נבחרת: הביניים – 2.0 ליטר טורבו וקוואטרו – 418,600 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"

מנדי הניג |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.

סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.

באמירויות לא נשארו אדישים

זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.

באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.