היועמ"ש החליט להגיש כתב אישום נגד ליברמן: מרמה והפרת אמונים
לאחר 12 שנים של חקירות החליט היום (ה') היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים כנגד אביגדור ליברמן, שר החוץ ומי שממוקם במקום השני ברשימת הליכוד ביתנו. אולם ההחלטה נוגעת רק לתיק המשני הקשור למינוי השגריר בבלארוס, אך בפרשה המרכזית שנחקרה מאז שנת 2001 וקשורה בחברות הקש - החליט היועמ"ש לסגור את התיק. ההחלטה על הגשת כתב האישום מובילה לקריאות להתפטרותו של ליברמן.
כתב האישום שהגישה המדינה כנגד ליברמן הינו בגין כך שהציע לממשלה בחודש דצמבר 2009 למנות את שגריר ישראל לשעבר בבילרוס, לשגריר במדינה אחרת. זאת למרות שעל פי הראיות, ליברמן ידע כי השגריר מעל בתפקידו ומסר לו מידע חסוי שהגיע אליו בתוקף תפקידו, הכולל פרטים מתוך חיקור דין שנגע לליברמן. כן מואשם ליברמן בכך שעוד קודם לכן הוא העביר את השגריר לשעבר לעבוד בקרבתו, במטה המדיני של משרד החוץ, למרות שידע כי מעל בתפקידו.
בכך ליברמן הפר באופן גס את האמון שניתן בו, ופעל בהיותו נתון בניגוד עניינים חמור בין חובותיו לציבור לבין תחושת מחויבותו האישית לשגריר - האיש שעבר על החוק כדי לסייע לו.
היועמ"ש, ויינשטיין מציין כי לאחרונה הורשע השגריר, בן אריה, עקב מעשהו האמור בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש מהלכי משפט, ונדון לארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות.
התיק הראשי נסגר ללא כתב אישום - העדר ראיות מספיקות
במקביל, הוחלט לסגור את התיק המרכזי בו נחקר ליברמן ולגנוז את הגשת כתב האישום בגין עבירות חמורות שנוגעות לחשדות לקבלת כספים לחברות שהיו בשליטתו בעת שהיה איש ציבור בהיקף של מילוני דולרים.
על החלטתו לסגור את התיק המרכזי בו נחקר ליברמן כותב היועמ"ש: "לאחר ששקלתי את העמדות השונות, ולאחר בחינה מקיפה של חומר הראיות, הסוגיות המשפטיות וההיבטים השונים הנוגעים לעניין, ולאחר שנתתי דעתי גם לטענות ב"כ של ליברמן שהועלו בשימוע, ולאחר ששקלתי את ההתפתחויות שאירעו לאחרונה בענין העדה המרכזית דניאלה, הגעתי לכלל מסקנה, כי התשתית הראייתית בתיק אינה מקימה סיכוי סביר להרשעה, ולפיכך יש לסגור את התיק נגד אביגדור ליברמן בשל העדר ראיות מספיקות להעמדתו לדין בכל הנוגע לחשדות שעלו בקשר לחברות".
במערכת הפוליטית מיהרו מתנגדי ליברמן לקרוא להתפטרותו:
ממפלגת העבודה נמסר כי על אביגדור ליברמן להתפטר כבר היום. לטענת הסיעה העבירות המיוחסות לו הן חמורות ביותר, והתנהגותו הן מההיבט הפלילי והן מההיבט המוסרי והציבורי סיכנה ועודה מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית ואת שלטון החוק.
זאת בנוסף לכך שלכל ברור כי התיק בעבירות חמורות הרבה יותר, אשר בזכותן הפך ליברמן לאדם עשיר, נסגר הן בשל הכשלה מכוונת של החקירה והתשה של המשטרה והפרקליטות, והן בשל גרירת רגליים ורפיסות של היועץ המשפטי לממשלה.
גם יאיר לפיד, יו"ר מפלגת "יש עתיד" קרא לליברמן להתפטר לאלתר. "לא ייתכן שאדם, שלדברי היועמ"ש לממשלה פגע מהותית בציבור ופעל בניגוד עניינים חמור מול חובותיו לציבור ימשיך לכהן בממשלה ולייצג את ישראל בעולם".
- 1.פתאום אין תשתית ראיות מתאימה (ל"ת)מדהים 13/12/2012 16:55הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
