רווח שנתי אבל הפסד ברבעון: "התחרות גרמה ללחץ מחירים ופגיעה ברווחיות"
חברת האינטרנט וואלה פרסמה הלילה (יום ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2010 ולשנה כולה. את 2010 חתמה וואלה עם עלייה של 37% בהכנסות ל-181 מיליון שקל אך הרווח הנקי נשחק ביותר ממחצית והסתכם ב-9.1 מיליון שקל
את הרבעון הרביעי של שנת 2010 חתמה וואלה עם הכנסות של 49.7 מיליון שקל. עם זאת, גידול חד בהוצאות המכירה והשיווק כמו גם הוצאות מימון גבוהות יותר ביחס לרבעונים הקודמים של השנה הובילו לכך שוואלה תסכם את הרבעון הרביעי עם הפסד של 1.4 מיליון שקל. הוצאות המימון הגבוהות נבעו מהלוואה שנטלה על עצמה וואלה כחלק מהעסקה לרכישת אתר יד 2 בספטמבר 2010.
עיקר רווחיה של וואלה בשנת 2010 הגיעו מפורטל האינטרנט אותו היא מפעילה. הכנסותיה של וואלה מן הפורטל הסתכמו ב-116 מיליון שקל, עלייה של 13% לעומת שנת 2009. הרווח התפעולי של הפורטל הסתכם ב-11.6 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל בשנת 2009. הגידול בהכנסות נבע בין היתר מרכישת יד 2 שהושלמה בחודש ספטמבר תמורת סכום של כ-117 מיליון שקל.
פעילות הסחר של וואלה רשמה זינוק חד במכירות השנה ותרמה לשורה העליונה 64.7 מיליון שקל לעומת 30 מיליון שקל בשנת 2009. הגידול בפעילות הסחר נבעה בהגדלת היקף העסקאות בהן מוכרת החברה מלאי שנרכש על ידה, ולא משמשת כמתווכת בלבד בין הספק והגולש. מגזר זה תרם לרווח התפעול 3.8 מיליון שקל בשנת 2010, שחיקה קלה לעומת שנת 2009.
בחברת וואלה מסבירים את הירידה ברווחיות בתחרות בתחום הקמעונאות שסבל מהאטה במהלך שנת 2010. "ההאטה גרמה להתגברות משמעותית של התחרות בעיקר בין אתרי סחר אלקטרוני לרשתות פיסיות". לדבריהם: "הדבר התבטא בלחץ מחירים וגידול בעלויות שיווק ופרסום תוך פגיעה ברווחיות".
מניותיה של חברת וואלה נסחרות בבורסת תל אביב לפי שווי של 225 מיליון שקל. בשנה החולפת איבדו מניות החברה 20% מערכן ומתחילת 2011 נחלשו בכ-2%.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
