בשוק המעו"ף: הסיטואציה הנוכחית יוצרת מלכודות

מדד המעו"ף מול בורסות העולם - מגמה מתמשכת או חד פעמית? וכיצד ניתן לסחור באופציות, למרות השינויים המהירים
יונתן קריספין |

מדד המעו"ף המשיך בהתנהלות שקטה בשבוע האחרון, כאשר מנגד בורסות העולם החישו צעדים מעלה עקב תוכנית התמריצים של ברננקי. הבורסה בישראל לא פעם נותנת צפי קדימה לבורסות בעולם ומידי פעם מתנתקת מהנעשה בבורסות מעבר לים. מיקרים מהעבר לא חסרים, גם מהעבר הקרוב.

לדוגמא: בתחילת חודש אוגוסט מדד המעו"ף היה במדד 1120 שעה שגם מדד ה-S&P עמד על 1120.

בחודש זה ירד מדד ה-S&P לרמת ה-1040, ובמקביל מדד המעו"ף עלה ל-1160. כאן היה מי שהגדיל אחזקות כנגד הכיוון העולמי, והתברר שהבורסה כאן שלא הצטרפה לירידה העולמית ראתה שלב קדימה ראלי עולמי חיובי בן 17 אחוז בניו יורק.

בתחילת 2009 מדד המעו"ף נסחר על רמת ה-630 מינואר ועד מרץ. הבורסות בארה"ב ירדו 18% באותו זמן, אך הבורסה הישראלית צפתה חזרה מעלה.

אין ספק שלפעמים מי שמשליך על הבורסה בארץ מהפעילות בחו"ל עשוי להקריב מכיסו.

לכן, מי שמביט על חו"ל שיסחור בחו"ל, ומי שמנתח את מדד המעו"ף שיצמד למדד המעו"ף. מדד המעו"ף לא הצטרף לעליות של השבועיים האחרונים, השאלה האם מדד המעו"ף רומז לנו שמדדי העולם עומדים להתממש. יש מי שיגיד שעוד רגע ניצמד לעולם חזרה, וזה אכן יתכן, אך אם מדד המעו"ף ימשיך לזייף כפי שזייף בשבועיים האחרונים זה יעיד על צפי לסיום המגמה העולמית לזמן מה.

במידה ומדד המעו"ף יחזור למגמה חיובית נדע שזה היה עיכוב זמני. המסקנה ממהלך השבועיים האחרונים היא שמדד המעו"ף נתון תחת לחץ מוכרים שמאמינים שרמות אלה טובות למימוש אחרי ראלי גדול של 17% בחודשים האחרונים.

נתון נוסף ומעניין הוא שמדד ה-S&P ומדד המעו"ף אחרי כל התנודתיות שעברה עליהם מתחילת 2010 עלו 10 אחוז כל אחד, כלומר תשואה שווה לשנה הנוכחית. כעת יתכן שמדד המעו"ף יתחיל לחקות את מדד ה-S&P ל-1 גם למעלה וגם למטה בשארית השנה הנוכחית.

סיכום קצר:

מדד המעו"ף נע בתחום של דשדוש כבר שבועיים, כאשר המוכרים והקונים אורבים אחד לשני ברמות הקיצוניות של הדשדוש 1260-1280. סביר שיציאה מהתחום תיתן תובנה להמשך התנועה במדד המעו"ף.

מדד ה-S&P הגיע ליעד שנתתי לו מעל 1170 לרמת ה-1220.

רמת ה-1220-30 היא רמת קצה הדשדוש השנתי שלו, כאשר התחתונה היא 1040. רק פריצה של 1230 תעיד על מהלך עליה ל1400 ב-S&P.

דולר:3. 7-3. 55 טווח מסחר, צומת דרכים 3. 65.

אופציות מעו"ף:

מסחר לא קל באופציות השבוע לסוחרים. מדד המעו"ף נע שונה ממדדי העולם בשבוע האחרון וכשזה קורה - לא מעט מלכודות קורות.

התנודתיות של המדד במסחר התוך יומי עלתה, וגם מפתיעה בכיוון, עקב נוכחות מוכרים בשוק שהפעם לא מוכרים רק כנגד עליות אלא גם בירידות שערים.

למעשה, טווח דישדוש בד"כ הוא מתכון לעוקצים במסחר כי אין מגמה ברורה לטווח של מס' ימים.

נכון שאפשר לקנות בקצה טווח לכיוון השני, אך במסחר לא תמיד ההיגיון ישלוט על האמוציות במיוחד שמנגד בורסות העולם טסות במקביל. סטיית התקן היא הסיפור של השבוע האחרון.

עלייה בסטייה מ-14 ל-18 אומרת שכתבני האופציות לא הרוויחו משחיקה ולהפך הפסידו מעליית הסטייה, אלא אם כן בחרו כיוון וכתבו יותר לצד מסויים. רק ביום ג' אתמול החלה הסטיה מעט לרדת ולתגמל ברווח.

הויקס בארה"ב לפני חודש נכח על 23, וכאן הסטייה המקבילה עמדה על 14.

כיום הויקס ירד ל18 בנויורק, וכאן עלינו ל-18 גם כן, שינוי טעמים לראשונה זה מס' חודשים.

הסטייה גבוהה יחסית לתקופה עקב המצאות המוכר בשוק, וכל עוד הוא ישהה הוא ימשיך לגרום לחששות בלב הסוחרים. בסיום יום ג' ירדה מעט הסטייה חזרה.

אזורי הכתיבה החודש נמצאים על 1260, כאשר כנגד עלית הסטייה שחווינו כותבים הכל משני צידי המתרס, והכותבים אינם חוששים ממהלך מיוחד בתקופה הקרובה ועדין צופים יציבות מה שישתנה ביציאה מתחום הדישדוש.

לסיכום: המסחר מאופיין במארבים תוך יומיים.

המסחר מתאפיין בסטייה לא רגועה מה שלא פעם מנפחת לכותבי האופציות את הפרמיות הכתובות. המסחר מנוגד לפעילות בבורסות אירופה הנסחרות במקביל.

כמובן שתמונת המסחר יכולה להשתנות חזרה במהרה ויש להיות קשוב לשינוי הטעמים, כי שהשוק מתחיל לפתח עצמאות צריך לפתח זהירות במסחר.

בהצלחה.

הכותב הוא יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).