לקראת הפקיעת: הפחד מתנודה מטה שואף לאפס

יונתן קריספין |

מדד המעו"ף עלה בשבוע החולף ב-2.1% בחסות המשך עליות בארופה שעלתה על רקע דוחות חיוביים. ארה"ב גם עלתה, אך באופן מתון יותר.

למעשה, בתקופה הנוכחית אנו עקב בצד אגודל עם הדאקס הגרמני, לאחר זמן שלא היה כך.

הדאקס עלה החודש ב-6% ואנו בעקבותיו. הדאקס סחף את ישראל עקב פריצת רמת ה-6300 שהתנגדה לא מעט זמן ומספר פעמים, ותהפוך במדד הזה לתמיכה חשובה, מרחק 5% מהמיקום הנוכחי שלו.

ניתן לראות איך שרמת מוכרים או התנגדות שנפרצת מעלה מביאה איתה המשכיות מהותית בדרך כלל, בדאקס זה התבטא ב-5%. אצלנו זה קצת שונה הפעם, פריצת שיא כל הזמנים לא הביאה לגל עליות עד כה. למעשה עלינו 2% אחרי הפריצה, מה שניקרא - פריצה חלשה.

חווינו פריצה אך עדיין לא אימתנו אותה יחסית לעבר. בעבר פריצת שיא הייתה עם גל עליות חד מאוד של 10% מהיר. כשנפרצה רמת ה-580, השיא של שנת 2000 בשנת 2004, זה הוביל לגל של 650. אם כך, כאן צריכה להיות עליה ל-1400 במידה והפריצה אמיתית. אני אתייחס לפריצה כאירוע לא בר חלוף במידה ומדד המעו"ף יעלה מעל מדד 1300 ויתרחק מ-1250 מהותית.

אנו הבורסה היחידה בעולם שפרצה את השיא של 2007, בורסות אחרות עדיין לא, מדד המעו"ף היחיד אצלנו שפרץ ועבר את השיא. אם נלך לשאר המדדים נראה שהם רחוקים 30% ויותר מהשיא של 2007.

למעשה, אם ניקח את מרכיב המניות של 2007 במדד המעו"ף, סביר שהמרכיב יהיה על מדד נמוך הרבה יותר, אולי מדד 1000, כאשר כעת אנו ב-1270 בשל החלפת מניות שנעשתה במהלך השנים, ולא קרוב לשיא. זאת הסיבה שלשיא שנשבר אין משמעות כלל, משום שזה סתם מספר.

לטווח הקצר:

מדד המעו"ף נסחר במגמה חיובית כל עוד יישאר מעל 1265. למדד המעו"ף התנגדות ב-1280, טבען של רמות התנגדות להיפרץ. מדד 1247 הוא המשמעותי ביותר לתקופה כקוו אחרון לפני שינוי מגמה ליורדת.

סך הכל המדד מבצע מגמה חיובית, משתהה תקופת זמן וממשיך הלאה. השאלה היא האם אחרי מספר חודשים של ראלי חד כיווני, יתפתח מימוש? 1247 תהיה התשובה לעתיד, אם נחווה את המימוש.

אציין שהשווקים עולים כחלק מהפסיכולוגיה של הבחירות בארה"ב בתחילת נובמבר. סמוך למועד זה או מיד אחריו הפסיכולוגיה תסתיים, וצריך לנקוט זהירות מפני היפוך מגמה לטווח הקצר במדדים שם שישפיע גם על המעו"ף.

לטווח הארוך: מחזיקי מניות/תעודות סל ימשיכו להחזיק בהן במגמה עולה תוך כדי מימושים, גם אם של מספר אחוזים.

מדד ה-S&P: רמת תמיכה החשובה ביותר נמצאת ב-1150. לפניה תמיכה ב-1168. מדד זה נימצא במגמה חיובית, ובפניו מחסום פסיכולוגי ב-1200. כל עוד יישאר מעל 1170 יראה 1220.

הדולר: נמצא על 3.65 התנגדות

יעד: 3.5 כל עוד מתחתיה.

אופציות מעו"ף:

שבוע שעבר שהינו מעל 1247 - השיא הקודם והסוחרים החלו לכתוב פוטים למכביר ועל כך כתבתי. ניתן לראות שהסוחרים עשו שיקול נכון כשהסתמכו על השיא שלא ישבר חזרה, והפוטים איבדו כ-60-90% מערכם. הכותבים חגגו נאה מאוד על כתיבת הפוטים הללו, כאשר מסקנה פשוטה של שבירת השיא כלפי מעלה הניבה רווח בשל משמעות טכנית.

רמת ה-1260 היוותה התנגדות של מספר ימים והובילה גם לכתיבת קולים 1270/80 שבוע שעבר. פריצת ה-1260 ביום ה' הניבה סגירה מסיבית של קולים לכל אורך השדרה בשל המשך פחד מביקושים למניות גם בבוקר הפקיעה. את הפוטים המשיכו לכתוב כרגיל החודש, כאשר הפחד מתנודה מטה שואף לאפס.

החודש אין מרכז פוזיציות משמעותי. הסוחרים מיעטו לכתוב אופציות, אולי בגלל שחלקם לקח פסק זמן, וכשהמצבה לא מדברת על מיקום מיוחד, נשאר להביט על השינויים היומיים והשבועיים להבין לאן פני השוק. אבל אם נתחשב בהם, הפקיעה המועדפת היא נמוכה מ-1280.

עד כה פני הסוחרים - חשש כבד מפקיעה חיובית, כנראה בשל אירועי חודש שעבר. מה שיכול להפר את המשוואה הוא אירוע מבחוץ, שיתחיל להביא מוכרים רציניים לשוק וגם בירידת מדד ולא רק כנגד עליות, וזה תרחיש שצריך לקחת בחשבון לשוחרי הדימיון והאופטימיות.

למעשה, ירידה מתחת ל-1250 תגרום לריצת פוטים, ועלייה מעל 1280 עשויה לתת ריצת כתבנים אחרי קולים. בתווך, אף אחד לא ילחץ והפרמיות יאבדו מיופיין.

לשבוע פקיעה מוטב לבצע פרפרים בעלויות זולות.

בהצלחה

הכותב הוא יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.