תחושת השחקנים: רואים הרבה יותר כתיבות פוטים מקולים

ולמרות זאת - הציבור לא כאן, וגם לא מטלפן ולמעט גיוסים לא מהותיים, מר ישראלי עדיין לא קם מהכורסה
יונתן קריספין |

מדד המעו"ף רושם המשך עלייה מעבר לשיא, תוך כדי התבססות מעל רמת ה-1240 החשובה למגמה השלטת באחד העם. למראית עין הבורסה עולה, אך מחזורי המסחר אינם מתרחבים, הציבור לא כאן, וגם לא מטלפן ולמעט גיוסים לא מהותיים מר ישראלי עדין לא קם מהכורסה.

בלי גיוסים רציניים השוק יוכל להמשיך לעלות, אבל צריך דם חדש כדי לתת חותמת לרמות הנוכחיות. פוטנציאל רווחים ישנו במניות הנדל"ן. לפני חודש כתבתי כאן על אפריקה והמלצת האנליסט מכלל פיננסים, בן זאב. אפריקה קיפצה 25% על רקע ההתפתחויות ברוסיה שמטיבות עם אפי פיתוח.

מניה אחרת בכותרות היא מכתשים, אין מה לומר: נוחי דנקנר יודע לייצר את הבאז הנכון סביב החברות שלו. פעם זה כור ופעם זה מכתשים. שווה להשקיע בבורסה בתקופה הנוכחית לטווח ארוך עם סטופ של 10 אחוז על ההשקעה.

שווה להשקיע במדד הנדל"ן או היתר 50 בכסף שלא מדיר שינה בלילה. נכון שאני אולי נשמע כמו תוכי בנושא זה בתקופה האחרונה, אך אני לוקח בחשבון שמי שהחמיץ, יקרא כעת, ומי ששכח אני מסב את תשומת ליבו. יש כאן הזדמנות של הפסד פוטנציאלי בן 10% לעומת רווחים פוטנציאלים יפים במידה והשווקים ימשיכו לעלות כפי שהמגמה השלטת כרגע אומרת לטווח הארוך, קרי עליות.

לסיכום:

מדד המעו"ף דילג על משוכה היסטורית מעל 1248, ומתגופף עם 1260 בימים האחרונים. שיא חדש בבורסה הישראלית למדד המעוף, אך אם היינו לוקחים את מרכיב המניות של מדד המעוף משנת 2007 שאז נקבע השיא, היינו מוצאים תמונה עכורה ומדד מעוף ברמות הרבה יותר נמוכות. אבל כשמשנים מניות בתוך המדד התוצאה היא שהוא עולה הרבה יותר ממה שהמניות שהרכיבו אותו עלו. המגמה תישאר חיובית גם אם יתבצע מימוש של כמה אחוזים במדד.

מה יכול להפר את המגמה?

יש הטוענים שהעליות נובעות מהסיבה הפסיכולוגית והיא הבחירות בארה"ב בתחילת נובמבר. כשזה יגמר, הטריגר יעלם. סברה אחרת אומרת שהממשל האמריקאי ממשיך להדפיס כסף הנתונים גרועים, והמשקיעים יאבדו את האמון בעתיד הנראה לעין.

ואני אומר שהדברים נכונים, אך הבורסות לא מתפכחות כי יש כל הזמן כסף זול במערכת, הריביות נמוכות, והחברות שיש להן מזומן במקום לייעל את עצמן, קונות ניירות בבורסה.

זה המגדל הלוהט שבסופו של דבר הבורסות יתאימו את עצמן לכלכלה, אם הכלכלה לא תיפצח במיזמור חיובי בהקדם, והנתונים לא ישתפרו. אם למשל ברנניקי היה מעלה את הריבית, זה היה דבר חיובי, וסמן טוב למשקיעים שאם הוא מעיז להרים ריבית אז הלחץ מהמשבר משתחרר.

למשקיעי טווח ארוך, לדעתי סטופ של 10% על ההשקעה. לספקולנטים, 1248 תמיכה חשובה, ומנגד אין עדין חסם רציני, אפילו שברמות ה1260+ רואים שהחדווה נרגעה.

אופציות מעו"ף:

אין הרבה פוזיציות כתובות החודש. למעשה אין מיקום מיוחד לרצונות הכותבים החודש. אבל במצבת הכתיבות רואים הרבה יותר כתיבות פוטים מקולים בשבוע האחרון, מה שמעיד על כך שהסוחרים מאמינים בשבירת הרף העליון של 1240 מעלה. כמות הכתיבות נמוכה יחסית לעבר הקרוב, ומתפזרת על הרבה מאוד מדדים בניגוד לחודשים אחורה. אי לכך אין כוח שיש לו אינטרס לבלום מהחכים של המדד החודש לטוב או לרע.

אם בכל זאת רוצים לפרשן את הכתיבות, ניתן לראות שבתחילת החודש סחרו הסוחרים בשוק עם מחשבה שהשיא של 1248 לא יפרוץ, וכתבו קולים ופוטים במידה זהה. משפרץ המדד, כתבתי על כך שבוע שעבר, נסגרו אלפי אופ' קול, ללא כתיבה במדרגות גבוהות יותר ואכן מי שסגר קולים, מנע מעצמו הפסד נוסף, כי אופ' הקול עלו עשרות אחוזים נוספים.

מנגד כתבו לא מעט פוטים מאז הפריצה, ומחירם אכן התגמד. הכותבים נהנו מהפריצה בכתיבה של פוטים ולא בכתיבה של שני צדדים, מה שבדרך כלל נעשה ואהוב עליהם. אתמול לראשונה נכנסו גם כותבי קולים לזירה על סדרות 1270 ו1280 בכמות נמוכה יחסית, ומנגד נכתבו פוטים לאורך כל השדרות כרגיל לשבוע האחרון.

אני ממשיך לציין שהכמויות כתיבה הן נמוכות יחסית ואינן ממוקדות דיו, אם כי אזור כתיבות הוא נמוך ממדד 1260 נכון להרגע. סוחרי אופ' צריכים להיות קשובים ל1270 ול1240.

בהצלחה

הכותב הוא יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.