המדדים מזנקים, אבל מה עם המניות עצמן?

הסיבות לכך נעוצות בזה שחוץ ממדד המעוף אין שום מדד שקרוב לשיא, מה שאומר בעצם שהמספר שייך לשיא, אבל המניות ממש לא
יונתן קריספין |

מדד המעוף מגיע היום פסע משיא כל הזמנים באזור 1240 בואכה 1220: עליה שבועית של %4 במדד המעוף אחרי דישדוש של שבועיים. אין ויכוח על כך שמדד המעוף נימצא במגמה חיובית בחודשיים האחרונים, כאשר בניו יורק הנתונים יוצאים לטובה כאן נכנסים לעליות חדות שתמיד מגיעות אחרי שכבר לא מצפים להן.

לכן משקיעי טווח ארוך יושבים על המגמה החיובית ממדדים נמוכים, וסוחרי הטווח הקצר נכנסו מעל 1185 בתחילת השבוע. מדד המעוף מגיע לאזור 1220 כאשר התחושות אומרות שאין סיבה הפעם שלא יעלה מעל השיא של 1240 שנקבע ב-2007.

הסיבות לכך נעוצות בזה שחוץ ממדד המעוף אין שום מדד שקרוב לשיא, מה שאומר בעצם שהמספר שייך לשיא, אבל המניות ממש לא: מניות הנדל"ן רחוקות משיאן כ-60%, מדד ת"א 75 רחוק 30% מהשיא.

רק מדד המעוף קרוב לשיא כאשר יש תרומה נכבדה לכך מצד מנית פריגו, ומנית טבע, ומניות הנפט שהשפעתן נמוכה יחסית אבל קיימת. אם נסכם את הדבר אפשר לומר שמדדי הבורסה עדין זולים יחסית ל-2007.

סיבה נוספת נימצאת בציבור, שלא נכנס לשוק חוץ ממניות נפט, ולכן כשהציבור לא בפנים ניתן לעלות עד שגם הוא יגלה את הבורסה.

מחזורי המסחר נמוכים יחסית ל-2007 וניצבים על רמת ה-2 מיליארד ומטה, מה שאומר המדדים עולים אך העניין עדיין נמוך.

אלו סיבות שפוגשים אותן אחרי שמעמיקים קצת בנתונים: כאשר במדיה מדברים על שיא, צריך לזכור ששאר הענפים עדין לא מתפקדים, אבל יתפקדו אם השוק ימשיך לעלות.

סיכום קצר:

מדד ת"א 25 קרוב לשיא כל הזמנים ב1240. המגמה חיובית לטווח הקצר מעל רמת ה1185. לטווח ארוך היא חיובית מעל מדד 1125. השווקים ניכנסים לישורת של סוף שנה, תשואות וכדומה והרגשה שהכלכלה נכנסת לישורת הנכונה יכולים לתת במדד המעו"ף את רמות ה1300 נקודות, אם יעבור את השיא ב-1240-1250. לטווח הקצר ביותר מדד המעוף חיובי מעל רמת ה-1200.

S&P: דהרה ללא מעצורים כשרק לפני שלושה שבועות עמד על 1040 הנקודות, וכעת על 1140 תוך כדי כך שהוא עולה מעל רמת ה-1130 שהיוותה התנגדות מספר חודשים.

מדד זה היעד שלו 1200 עם צומת ב-1170 כל עוד ישהה מעל 1120מימושים יהיו בדרך, אך מדדי ניו יורק יצאו לדרך חדשה וחיובית. בסקירות שניתנות כאן אנו עוקבים אחרי כל המדדים, וניתן לומר שהשווקים נמצאים כאן בטריטוריה חיובית מתחילת ספטמבר.

דאו גונס: מעל רמת ה-10500 נחב חיובי.

דולר: על מיפתן תמיכת סטנלי פישר על 3.7

אופציות מעו"ף:

פעם בכמה חודשים יש פקיעת אופציות שמזמינה עוד סוחרים לחלום על התעשרות מהירה. הפקיעה הנוכחית נתנה את ה"חזרתו של הדימיון" כאשר לאחר שבועיים ימים של עמידה במקום מתחת 1185 צלח מדד המעוף את רמה זאת והגיע ביעף ל-1229.75 מדד הפקיעה.

מה קרה כאן?

כשהמדד תפוס במשך שבועיים במקום אחד, הפרמיות נשחקות היטב, הסטיה יורדת, ועושה רושם שכבר שום דבר לא יזיז למדד. כשמגיעים הימים הקריטיים - ימי הפקיעה שבהן האופ' כבר גמדיות, הכתיבות של הסוחרים כבר עשו את שלהן, אז האינטרס מתהפך.

כשאין כבר סיבה להחזיק את המדד הוא יכול להתפרץ, ומה שעוזר לו להתפרץ זה הכותבים שרצים אחרי הפרמיות שבורחות להם. חוק מס' 1 בכתיבות הוא ששבוע הפקיעה הוא בעייתי למדי ופעם בכמה חודשים תהיה לך בעיה אם נישארת כתוב ובמיוחד ללא הגנות.

יש מי שמרוויח ממהלכים כאלה, והם הסוחרים בעלי הדימיון שפעם בשנה מצליחים להפוך 10 שקלים ל-1000 שקלים בגלל מעוף מחשבתי. יש גם גופים שמרוויחים מכך, כאשר הם יודעים לקנות את הכיוון באופ' קטנטנות שאין הרבה מה להפסיד בהן ומממנים זאת באמצעות כתיבות של אופ' עמוקות. ואז בשעת השין שבדרך כלל היא בשעה וחצי האחרונה המדד זז ואין כל כך תגובה מנגד.

לא פעם ולא פעמיים אחרי תקופת דישדוש של עמידה במקום השוק זז, אז להבא כשיש דשדשת, תזכרו שהאלימות היא מעבר לפינה. החודש ליוויתי את מדד המעוף כחיובי, ונתתי לו בסקירה האחרונה את 1160 כתמיכה לחיוב ואת ה-1180 כהתנגדות משמעותית.

במהלך השבועיים האחקרונים כתבו פוטים למכביר וציינתי זאת, והמדד ביצע מימוש ל-1174, ומיום א' הנוכחי ברגע שעבר את ה-1185 המדד ניכנס לסיבוב חיובי נוסף.

החודש הנוכחי לאופ' אוק' ניתן לומר שהכתבנים זוכים לסטיה נמוכה שסביר שתיצמח לפרקים, ה-1240 מהווה אזור התנגדות ו-1200 אזור תמיכה. המדד חיובי לטווח הקצר מעל 1205.

חול המועד בפתח, ואני מאחל לכולם חג שמח ושקט.

ימי חול המועד מסתיימים למסחר ב14:45 ונחשבים בדרך כלל כימים שנוטים לחיוב אם אין הפקעה מבחוץ.

דוביד

הכותב הוא יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.