שנה פושרת לפרוטרום: שחיקה של 10% בהכנסות וברווח בשנת 2009, שיפור ברבעון הרביעי

נקודת האור: תזרים מזומנים חזק של 85 מיליון דולר מפעילות שוטפת. התזרים שיפר משמעותית את איתנותה הפיננסית של החברה העוסקת בייצור תמציות טעם וריח
תומר קורנפלד |

חברת פרוטרום המנוהלת על ידי אורי יהודאי פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2009, כאשר לראשונה מזה זמן רב מציגה החברה שחיקה של כ-10% בהכנסות וברווחים. עם זאת, בשנה החולפת שיפרה החברה את איתנותה הפיננסית לקראת השנים הקרובות המאפשרים לה ביתר קלות לבצע רכישות גדולות, וזאת בזכות תזרים המזומנים החזק של החברה.

את שנת 2009 חתמה פרוטרום עם ירידה של 10% במכירות לרמה של 425.2 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-108.5 מיליון דולר, בדומה לרמתם ברבעונים הקודמים של השנה. פערי מטבע השפיעו לרעה בשיעור של 7.5% על המכירות (במונחים דולריים) של פרוטרום, אולם גם בנטרולם, במונחים של מטבע מקומי נרשמה שחיקה בהכנסות בשיעור של 2.7%.

כמו כן, פרוטרום מסבירה את הירידה במכירות בצמצום המלאי מצד הלקוחות שלה בשנת 2009. בחברה מעריכים שהמגמה הזו התמתנה ומציינים כי הסתיימה ברבעון הרביעי של השנה.

בשורה התחתונה פרוטרום מסכמת את 2009 עם ירידה של 10% ברווח הנקי שהסתכם ב-33.2 מיליון דולר. עם זאת, הרווח השנתי (החשבונאי) הכולל גבוה יותר ועומד על 41.4 מיליון דולר כאשר הפער נובע מפערי מטבע הקשורים ליחידות העסקיות של החברה. הרווח ברבעון הרביעי הסתכם ב-7.5 מיליון דולר.

בשנת 2009 ייצרה החברה 84.9 מיליון דולר מפעילות שוטפת, זאת לעומת 37 מיליון דולר בשנת 2008. הכסף שייצרה החברה, נוצל בין היתר ל-3 רכישות שביצעה החברה בשנת 2009, ובמקביל להקטנת החוב הבנקאי של הקבוצה בהיקף של 43 מיליון דולר. בחברה הכריזו על חלוקת דיבידנד בהיקף של 18 אגורות למניה, שהם כ-10.8 מיליון שקל, המשקף תשואת דיבידנד שנתית זעומה של 0.5%.

אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של פרוטרום, ציין כי "שנת 2009 התאפיינה בהאטה יחסית בשווקים, שמקורה במשבר הכלכלי הגלובלי. במהלך השנה פעלנו לחיזוק כושר התחרות שלנו ולשיפור יעילותנו התפעולית, תוך הורדה ובקרה הדוקה על רמת הוצאותינו. היערכותנו המהירה למצב הכלכלי העולמי תרמה למגמת השיפור בתוצאותינו מרבעון לרבעון, תוך שמירה על שיעורי הרווחיות התפעולית וה EBITDA ושיפור הרווחיות הנקייה, וזאת חרף השפעות ההאטה בשווקים".

יהודאי הוסיף: "אנו מעריכים, כי ההתייצבות שחלה בחודשים האחרונים בכלכלות העולם, התמתנות הטלטלה בשערי החליפין, עצירת מגמת צמצום המלאים וסימנים של חזרה הדרגתית לשיפור בצריכה, כולל במדינות שנפגעו מפיחות משמעותי בשער המטבע שלהן, יתרמו לשיפור ברמת המכירות שלנו ולחזרה עתידית למגמת צמיחה בשיעורים דומים לאלה שאפיינו את פעילותנו בעבר".

"נמשיך לפעול בנחישות ליישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלנו, המשלבת צמיחה פנימית ורכישות אסטרטגיות. ב 2009 ביצענו שלוש רכישות אסטרטגיות מוצלחות, התומכות בהמשך הרחבת פריסתנו הגלובאלית, מאגר הלקוחות שלנו ברחבי העולם וסל המוצרים שאנו מציעים ללקוחותינו. תזרים המזומנים המצויין שאנו משיגים, מבנה ההון האיתן שלנו ותמיכה חזקה ממוסדות פיננסיים מובילים, יאפשרו לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה המהירה והרווחית שלנו ולהכפיל שוב את מחזור המכירות שלנו במהלך 4 השנים הבאות, לכמליארד דולר".

האנליסט גיל בשן מאי.בי.אי התייחס לדו"חות הכספיים: "שנת 2009 הייתה קשה, אך מגמת השיפור מרבעון לרבעון נראית לעין. אנחנו מעריכים שהתוצאות של החברה ב-2010 ישתפרו מרבעון לרבעון שיכללו שיפור קל במכירות, בשיעורי הרווחיות. את עיקר השיפור נראה ברבעונים השני והשלישי של 2010 שהם חזקים מביחנה עונתית. בשורה התחתונה המגמה נראית חיובית וגם התמחור של החברה נראה עדיין נוח"

לגבי רכישות פוטנציאליות אמר בשן: "בסך הכול המינוף הנמוך של פרוטרום יתמוך ברכישה נוספת. אנחנו מקווים שנראה מפרוטרום רכישה שתקפיץ את הפעילות שלה לסדר גודל אחר". בשן סוקר את החברה בהמלצת "קנייה" ובמחיר יעד של 42 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.