שתי מניות קטנות עם חלום ענק. האם הוא עומד להתגשם?
למרות חולשת השווקים במהלך חודש ינואר השנה, הרי שבמניות הקטנות אפקט ינואר דווקא בלט לטובה. מדד מניות היתר הכללי זינק ביותר מ- 11% ומדדי יתר 120 ויתר 50 טיפסו ב- 8.2% וב- 7.2% בהתאמה. את עיקר האפקט יש לזקוף לימים הראשונים של ינואר מאותן סיבות שמניתי כאן בחודש דצמבר. בסקירה האחרונה שפרסמתי כאן, התייחסתי להזדמנות ההשקעה בשתי מניות: כלכלית ירושלים וכלל פיננסים. מניית כלכלית זינקה מאז בכ- 21.7% בעוד שמניית כלל פיננסים התנהגה בדומה למדד ת"א 100 וירדה בכשליש האחוז.
הפעם החלטתי להתייחס כאן לשתי מניות יתר עם חלום ענק. טיבם של חלומות הוא שלעיתים הם מתגשמים ולעיתים לא. בכל זאת, ההתרשמות שלי היא ששתי החברות הללו (כל אחת בתחומה) צועדת בכיוון הנכון.
החלום שבאופציה לנדל"ן בגרמניה
המניה הראשונה אליה החלטתי להתייחס הינה סאמיט (שער סגירה אחרון 15/2/2010 - 5.922 ש"ח למניה). על סאמיט כבר כתבתי בעבר בהרחבה במאמר מסוף יולי 2009. מאז המניה אמנם טיפסה בכ- 25%, אבל תשואה כזו במהלך חצי שנה חיובית בבורסה בודאי אינה מצדיקה השקעה במניית יתר דלת סחירות. החלום במניית סאמיט מתבסס על עסקה יוצאת דופן שביצעה החברה בשנת 2009 לרכישת מניות "סאמיט גרמניה" במחיר הנמוך משווי המזומן שהיה בקופת סאמיט גרמניה בזמנו. בשל המינוף הגבוה של סאמיט גרמניה שמומן באמצעות הלוואות נון ריקורס, נוצר מצב בו סאמיט ישראל למעשה ביצעה עסקה עם סיכון נמוך וקיבלה תמורת הרכישה אופציה על ערכו של תיק נכסים עצום ביחס לגודלה. במקרה הגרוע, צניחה בשווי הנכסים בגרמניה הייתה מותירה את סאמיט עם המזומן שבקופה ואילו עלייה בשווי תיק הנכסים עשויה להכפיל את ההון העצמי של סאמיט לפי 2 ויותר מכך.
בינתיים, לא רק שהתרחיש הראשון לא קרה, אלא שסאמיט דיווחה לפני מספר שבועות על כך שלאחר משא ומתן ארוך היא הגיעה להסכם עם הבנק המממן לפיו היא תקבל הקלות מסויימות ביחס להסכם המקורי (ביחס להלוואות הבנק המממן) וכך תוכל לשמור על נכסי הנדל"ן שברשותה למרות המינוף הגדול ולמרות הירידה שהייתה בשנה שעברה בערך הנכסים (בשל הירידה בערך הנכסים הבנק המממן היה רשאי לחלט את נכסי הנדל"ן של החברה). אז מה החלום בסאמיט? ההון העצמי של סאמיט עומד על כ- 373 מליון ש"ח. תיק הנכסים הכולל שבמאזן החברה מגיע לכ- 4.5 מליארד ש"ח. האם יהיה זה סביר להניח שלאחר שיסתיים המשבר שווי נכסי הנדל"ן יעלה ב- 10% ? אם כן, הרי שההון העצמי של סאמיט יותר מיוכפל. המניה נסחרת גם היום מתחת להון העצמי שלה, כך שהפוטנציאל (העתידי חשוב לציין) במקרה כזה גדול מ- 100%.
אז מהן בכל זאת הסיבות לעיוות השוק הכל כך גדול בנייר? אולי רמת הסחירות וגודל החברה (הקטן) מרתיעים את הגופים הגדולים. ייתכן גם שהמשקיעים פשוט מחכים לסימנים יותר מעודדים לגבי הנדל"ן בגרמניה, אשר בינתיים בכל זאת מתקשה להתרומם (נקודה חשובה שיש לעקוב אחריה).
חלום הסטארט-אפ בסטנדרט הסלולר
המניה השנייה אליה החלטתי להתייחס כאן היא מניה קטנה בשם מובייל מקס (שער סגירה אחרון 15/2/2010 - 0.994 ש"ח למניה). במהלך המסחר היום (15/2/2010) המניה מזנקת בכ- 15%-20% במחזור גבוה יחסית לממוצע.
מובייל מקס הינה מניית חלום במהותה ולפני שאפרט כאן את הפרטים, חשוב לי לציין כי בשלב זה של חיי החברה, קיימת עדיין אי וודאות גדולה באשר להצלחת המוצר שהיא משווקת. המניה היא מניית יתר בעלת רמת סחירות ושווי שוק נמוכים והמוצר שהיא מספקת נמצא עדיין בשלבים מוקדמים של הטמעה/פיילוטים בארגונים שונים, למרות שמוצר פעיל קיים כבר מזה זמן.
החלום של מובייל מקס נמצא בטלפון הסלולארי. המכשיר הזה, אותו אנו נושאים לכל מקום משמש אותנו יום יום וקיימים אינספור שימושים שניתן לעשות איתו. מובייל מקס מתמקדת בנישה של הסטת שיחה. ברמה העקרונית, אין כל סיבה ששיחת טלפון שאנו עושים מהטלפון הסלולארי שלנו בעבודה מן המשרד תחוייב בזמן אויר. יתרה מכך, שיחה שיוצאת או נכנסת ישירות לסלולארי, אינה מנצלת את היתרונות שבמרכזיית הארגון כגון, הקלטה, שימוש בשלוחות וכו'. בארגונים גדולים, יש לכך חשיבות רבה. התוכנה של מובייל מקס יודעת לגרום לכך ששיחת טלפון היוצאת מן הטלפון הנייד של העובד, תעבור דרך מרכזיית הארגון, תוכל לנצל את הפונקציונאליות של המרכזייה וליהנות מתעריף מוזל. הפתרון של מובייל מקס מאפשר למשתמש גם הוזלת שיחות בעת נסיעה לחו"ל באופן שבעת ביצוע שיחת טלפון, התוכנה מבצעת את כל הליך ההתקשרות דרך ספק זול שנבחר מבעוד מועד, כאשר המשתמש אינו צריך להסתבך במספרי חיוג מסובכים כגון callback, כרטיסי חיוג וכו', אלא יכול לחייג באופן שקוף לאנשי הקשר המופיעים בזיכרון המכשיר.
במהלך השנה האחרונה, דיווחה מובייל מקס על מספר עסקאות פיילוט עם חברות תקשורת בינלאומיות גדולות, המעוניינות להשתמש במוצריה. אמנם היקף העסקאות אינו גדול ומסתכם במאות אלפי ש"ח לעסקה, אך מהות העסקאות הינה בפוטנציאל הענק למקרה שהחברות הללו אכן יחליטו לקדם את המוצר בצורה רצינית יותר אצל לקוחותיהן. במידה והמוצר אכן יתפוס, הרי שמבחינת מובייל מקס הקטנה מדובר בשוק בעל פוטנציאל כמעט אינסופי. האם החלום לחזור על סיפור קומברס הוא בר הגשמה? אנחנו עדיין רחוקים משם מאד ולפני שמפנטזים, כדאי לקחת בחשבון גם את הסיכונים.
אז כמה מילים על סיכונים. ראשית, המוצר של מובייל מקס פעיל אצל מספר לקוחות כבר למעלה משנה ופריצת הדרך טרם התרחשה. העסקאות שמתבצעות הן על בסיס מספר רישיונות וחברות שרוכשות רישיונות עושות זאת בשלבים בהתאם לצורך ולהתקדמות, כך שבשלבים הראשונים לפחות לא צפויות עסקאות ענק. חברות שמשתמשות במוצר כבר תקופה, טרם ביצעו הזמנות גדולות של ממש למרות התקוות הגדולות. בכל זאת, הדיווחים האחרונים מעידים על כיוון חיובי בעסקיה של החברה.
לסיכום
בעוד שבחלק ממניות החלום בבורסה ובמיוחד בכמה מניות מתחום הגז המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה עצומה על חלום שאין כל ודאות להתגשמותו, דווקא במניית סאמיט, לא רק שאין פרמיה, אלא שהחברה נסחרת אפילו מתחת להון העצמי הנוכחי שלה. במובייל מקס, למרות שיש פרמיה על החלום, הרי שהיא לא בשמיים (אלא בגובה שווי החברה בבורסה - כ- 43 מליון ש"ח). החברה הינה בעלת מוצר טכנולוגי שעובד, לקוחות גדולים שבוחנים אותו ועשויים לבצע הזמנות המשך ופוטנציאל כמעט אינסופי ביחס לגודלה של החברה.
הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת
- 1.סאמיט קרסה מעל ל20% מאז (ל"ת)רובי 06/01/2011 10:14הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
