דילמת המצביע של מחזיקי אג"ח דלק נדל"ן
למרות שחברת דלק נדל"ן חייבת למחזיקי אג"ח מאות מיליוני שקלים, בחרו מרבית בעלי האג"ח של דלק נדל"ן שלא להגיע לאסיפת בעלי האג"ח. היעדרות זו תמוהה בעיקר על רקע פרסום נתונים לגבי הורדת דירוג האג"ח והעלאת שאלות לגבי יכולת ההחזר של החברה.
התנהלות בעלי האג"חים הטומנים ראשם בחול, היא תולדה של הטיות שונות בתהליך קבלת ההחלטות. בכדי לשמור על האינטרסים ולנהל נכון את הקונפליקט מול בעלי השליטה, במטרה להגיע לפתרון שיענה על הצרכים של שני הצדדים, על בעלי האג"ח להיות מודעים לדילמות העומדות בפניהם ולפעול למזעור הסיכונים. בפני בעלי האג"ח ניצבות מספר דילמות. ראשית, רבים מבעלי האג"ח טועים לחשוב כי לקולם הבודד אין השפעה, מצב זה הידוע כדילמת המצביע בתורת המשחקים, הוא הגורם העיקרי להיעדרות של בעלי האג"ח ולביטול האסיפה של דלק נדל"ן.
לרוב באסיפות של בעלי אינטרסים נוצר מצב בו מיעוט מקרב המשתתפים הופכים לפעילים בעוד מרבית המשתתפים נשארים פאסיביים. מצב זה של דילמת המתנדב מוביל את מרבית בעלי האג"ח להישאר בחזקת משקיע מודאג אך פסיבי ולהישען על קומץ קטן של מתנדבים, כפי שקרה בהתנהלות בעלי האג"ח של אפריקה ישראל. המשקיעים הפאסיביים צריכים להבין שלא תמיד קיימת הלימה בין האינטרסים של המשקיעים השונים.
גורם נוסף המשפיע על המשקיעים הוא האדרת יכולותיו של בעל השליטה. לדברי חלק ממחזיקי האג"ח הפרטיים, הם סומכים על ביצועיו של יצחק תשובה. כך גם זיהו מחזיקי אג"ח אפריקה ישראל את לבייב עם ההשקעות ברוסיה ויחסו חשיבות ליכולות אישיות שלו בתחומים שונים. אולם גישות ניהוליות מעודכנות, נטשו זה מכבר את האשליה שניתן ליחס הצלחות של ארגון גדול לאדם אחד יהא אשר יהא תוארו או סמכויותיו.
בשלב השני לאחר שבעלי האג"חים ניתחו את הדילמות העומדות בפניהם עליהם לפעול במספר דרכים כדי לנהל באופן נכון את הקונפליקט מול בעלי השליטה ובינם לבין עצמם ולהימנע מסכסוך שעלול להוביל לאיבוד נכסיהם.
ראשית עליהם לנטרל את דילמות המצביע והמתנדב ולהיות מעורבים במצב החברה. ניתוח והבנה של אירועים ושינויים בכלכלה המקומית והעולמית והשפעתם על מצב החברה יסייעו למשקיעים יסייעו למשקיעים להתמודד עם הקונפליקט. כך למשל, משקיע בחברות שפועלות במזרח אירופה חייב להבין שהתמורות הכלכליות ישפיעו עליו ישירות.
שנית, על המשקיעים להיערך לפעולה בטרם פורץ המשבר. יש לזכור שמשברים הנוגעים ליכולת החזר חוב אינם פורצים באחת ובאישון לילה. במקרים רבים, הכתובת הייתה על הקיר, וההפתעה הייתה פרי הנטייה הטבעית לצבוע בוורוד את הנתונים ונטית הנהלת החברות לדחות ולנסות למנוע את הופעת השליח מבשר הבשורות הרעות. כך למשל, יש להאזין ולהתייחס ברצינות ובכובד ראש לדבריו של מנכ"ל דלק באסיפת מחזיקי אג"ח ה' שהתקיימה בימים האחרונים, ועל פיהם הודיעה החברה כי בכוונתה וביכולתה לעמוד בהחזר החוב.
טוב יעשו המשקיעים אם ינקטו בפעולות אקטיביות לאיסוף מידע, לימודו ועיבוד משמעויותיו. יציגו את מסקנותיהם מול מצגת החברה, ישאלו את השאלות המתאימות באסיפות מחזיקי האג"ח, יבחנו את התשובות ויציגו הערכות עצמאיות . במקרה בו אכן הערכות הנהלת החברה מתבררות כשגויות, מחזיקי האג"ח יעמדו על ההשלכות הצפויות לגביהם , מבלי להמתין להודעה דרמטית ומאוחרת של בעל השליטה לגבי יכולת החזר של החברה.
מנגד, רצוי שבעלי החברות יאמצו גישות ניהוליות מתקדמות אשר יצמצמו את אי הוודאות כלפי המשקיעים ויקימו צוותי ניהול וייעוץ יעודיים לניהול הקונפליקט ולמציאת פתרון תוך שילוב בעלי האג"חים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
