המלצה: הבנקים ממשיכים לחטוף: יובל בן זאב מוריד המלצה לסקטור
התייחסות והורדת המלצה של יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז' למדד הבנקים *** יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות פותח את הסקירה על הבנקים בהמלצה "לקרוא בעיון את הדוח המצורף על כל עמודיו והמודלים שבו". עם זאת, הוא מסכם ואומר "המסקנה היא פשוטה - במכפיל הון ממוצע של 1.10 הבנקים נמצאים בתמחור הוגן והסיכון במניות גדל". בכך הוא מנמק את החלטת כלל פיננסים להוריד את המלצה לכל הסקטור ל"משקל שוק". בהמלצה מתמקד בן זאב במספר נושאים מרכזיים: בנק הפועלים חוזר במתקפה שיווקית, חזרת המשק למסלול של צמיחה, ועדת חודק תחזיר ביקוש לאשראי בנקאי, הבנקים ניצבים בפני אתגרי ההתייעלות, לחץ של מוכרים על המניות ותמחור ומסקנות - שווי הוגן. בכלל מעריכים, כי תכנית העבודה של הפועלים תעמוד במרכז תשומת הלב של הענף כולו כיוון שבנק הפועלים יפעל לחזור לבסיס, תוך שהוא מנסה לזכות מחדש במעמד הלגיטימי של בנק מוביל. "התוצאה הצפויה של מהלכים אלו היא החרפת התחרות בכל תתי התחומים העיקריים בבנקאות המסורתית בישראל, כאשר הבנקים האחרים צפויים להגיב בצעדים משל עצמם". * ועדת חודק - עלייה צפויה במרווחים. נקודת אור לבנקים מגיעה מתחזית הצמיחה למצב המשק וועדת חודק. תחזית הצמיחה עומדת כעת על כ-3.5% בשנת 2010 וצפויה להטיב עם הבנקים, שפעילותם קשורה בקשר הדוק עם מצב המשק. * בן זאב מתייחס כאמור להמלצות הביניים של ועדת חודק, ואומר, כי "אם ייושמו באופן חלקי לפחות צפויות להסיט ביקושים של אשראי עסקי משוק אגרות החוב בחזרה אל המערכת הבנקאית, תוך עלייה צפויה במרווחים. זאת לאחר שבשנים האחרונות ירד משקל האשראי הבנקאי לסקטור העסקי מכ- 75% בתחילת העשור לכ- 50% כיום". * עם זאת, אחת הבעיות המבניות של הבנקים בישראל הוא מבנה העלויות ובפרט עלויות השכר עם מרכיבי עליות שכר מובנות. במהלך שנת 2009 היינו עדים למהלכים משמעותיים של ויתורי שכר בלאומי, דיסקונט והפועלים. * בעוד שבדיסקונט ובלאומי בוצעו הפחתות השכר בתחילת 2009, בלב המשבר העולמי, הרי שבפועלים נחתמו ההסכמות לקראת סוף השנה. * "המשמעות", אומר בן זאב, "עובדי לאומי ודיסקונט כבר מבקשים להחזיר את השכר לקדמותו ואף לפצותם עם הויתור בגין 2009 על רקע התוצאות הטובות שהשיגו הבנקים. בפועלים לעומת זאת, הויתור על תוספת השכר ב-2010 שרירה וקיימת ותשפיע לטובה על ההוצאות". * המדינה מוכרת דיסקונט, הזרים עלולים לדלל החזקות בבנקים. נושא מכירת המניות בדיסקונט גם תופס כותרת משנית בהורדת ההמלצה תחת הכותרת "לחץ של מוכרים על המניות". מדינת ישראל קיבלה החלטה למכור את מניותיה בבנק דיסקונט (25% מתוכן נמכרו כבר 5%) ובבנק לאומי (11.5%). בנוסף אליהם קיימת אפשרות סבירה למכירת מניות בבנק הפועלים (קבוצת אריסון) ובבינלאומי (דיסקונט). * כאן מזכיר בן זאב חשש נוסף למוכרים מגיע מכיוון המשקיעים הבינלאומיים, אשר החזקותיהם בבנקים הגדולים מוערכות בכ- 30% מסך המניות. "שינוי המעמד של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח בהמשך השנה עלולה להביא עימה לחץ מוכרים נוסף מכיוון זה", הוא כותב. * בשורה התחתונה, כותב בן זאב, מניות הבנקים נסחרות (לפי מחירן הבוקר) בשווי המבטא מכפיל הון ממוצע של כ- 1.10 ובמכפיל רווח ממוצע של כ- 10 על הרווח הצפוי בשנת 2010, ערב החזרה לחלוקת דיבידנדים. * "אנו סבורים כי תמחור זה מבטא תמחור בשווי הוגן עם פוטנציאל לעליות על רקע חזרת המשק לצמיחה", מסכם מנהל חדר המסחר, "עם זאת, על רקע החשש מהחרפת התחרות בהובלת בנק הפועלים ועל רקע החשש מלחץ של מוכרים בחודשים הקרובים, אנו מורידים את המלצתנו לסקטור כולו לתשואת שוק". * נתון דווקא מעניין בסיכום הוא שבן זאב ממליץ להתמקד "במצב הנוכחי" בדיסקונט ובמזרחי טפחות. *** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
