המלצה: הבנקים ממשיכים לחטוף: יובל בן זאב מוריד המלצה לסקטור
התייחסות והורדת המלצה של יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז' למדד הבנקים *** יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות פותח את הסקירה על הבנקים בהמלצה "לקרוא בעיון את הדוח המצורף על כל עמודיו והמודלים שבו". עם זאת, הוא מסכם ואומר "המסקנה היא פשוטה - במכפיל הון ממוצע של 1.10 הבנקים נמצאים בתמחור הוגן והסיכון במניות גדל". בכך הוא מנמק את החלטת כלל פיננסים להוריד את המלצה לכל הסקטור ל"משקל שוק". בהמלצה מתמקד בן זאב במספר נושאים מרכזיים: בנק הפועלים חוזר במתקפה שיווקית, חזרת המשק למסלול של צמיחה, ועדת חודק תחזיר ביקוש לאשראי בנקאי, הבנקים ניצבים בפני אתגרי ההתייעלות, לחץ של מוכרים על המניות ותמחור ומסקנות - שווי הוגן. בכלל מעריכים, כי תכנית העבודה של הפועלים תעמוד במרכז תשומת הלב של הענף כולו כיוון שבנק הפועלים יפעל לחזור לבסיס, תוך שהוא מנסה לזכות מחדש במעמד הלגיטימי של בנק מוביל. "התוצאה הצפויה של מהלכים אלו היא החרפת התחרות בכל תתי התחומים העיקריים בבנקאות המסורתית בישראל, כאשר הבנקים האחרים צפויים להגיב בצעדים משל עצמם". * ועדת חודק - עלייה צפויה במרווחים. נקודת אור לבנקים מגיעה מתחזית הצמיחה למצב המשק וועדת חודק. תחזית הצמיחה עומדת כעת על כ-3.5% בשנת 2010 וצפויה להטיב עם הבנקים, שפעילותם קשורה בקשר הדוק עם מצב המשק. * בן זאב מתייחס כאמור להמלצות הביניים של ועדת חודק, ואומר, כי "אם ייושמו באופן חלקי לפחות צפויות להסיט ביקושים של אשראי עסקי משוק אגרות החוב בחזרה אל המערכת הבנקאית, תוך עלייה צפויה במרווחים. זאת לאחר שבשנים האחרונות ירד משקל האשראי הבנקאי לסקטור העסקי מכ- 75% בתחילת העשור לכ- 50% כיום". * עם זאת, אחת הבעיות המבניות של הבנקים בישראל הוא מבנה העלויות ובפרט עלויות השכר עם מרכיבי עליות שכר מובנות. במהלך שנת 2009 היינו עדים למהלכים משמעותיים של ויתורי שכר בלאומי, דיסקונט והפועלים. * בעוד שבדיסקונט ובלאומי בוצעו הפחתות השכר בתחילת 2009, בלב המשבר העולמי, הרי שבפועלים נחתמו ההסכמות לקראת סוף השנה. * "המשמעות", אומר בן זאב, "עובדי לאומי ודיסקונט כבר מבקשים להחזיר את השכר לקדמותו ואף לפצותם עם הויתור בגין 2009 על רקע התוצאות הטובות שהשיגו הבנקים. בפועלים לעומת זאת, הויתור על תוספת השכר ב-2010 שרירה וקיימת ותשפיע לטובה על ההוצאות". * המדינה מוכרת דיסקונט, הזרים עלולים לדלל החזקות בבנקים. נושא מכירת המניות בדיסקונט גם תופס כותרת משנית בהורדת ההמלצה תחת הכותרת "לחץ של מוכרים על המניות". מדינת ישראל קיבלה החלטה למכור את מניותיה בבנק דיסקונט (25% מתוכן נמכרו כבר 5%) ובבנק לאומי (11.5%). בנוסף אליהם קיימת אפשרות סבירה למכירת מניות בבנק הפועלים (קבוצת אריסון) ובבינלאומי (דיסקונט). * כאן מזכיר בן זאב חשש נוסף למוכרים מגיע מכיוון המשקיעים הבינלאומיים, אשר החזקותיהם בבנקים הגדולים מוערכות בכ- 30% מסך המניות. "שינוי המעמד של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח בהמשך השנה עלולה להביא עימה לחץ מוכרים נוסף מכיוון זה", הוא כותב. * בשורה התחתונה, כותב בן זאב, מניות הבנקים נסחרות (לפי מחירן הבוקר) בשווי המבטא מכפיל הון ממוצע של כ- 1.10 ובמכפיל רווח ממוצע של כ- 10 על הרווח הצפוי בשנת 2010, ערב החזרה לחלוקת דיבידנדים. * "אנו סבורים כי תמחור זה מבטא תמחור בשווי הוגן עם פוטנציאל לעליות על רקע חזרת המשק לצמיחה", מסכם מנהל חדר המסחר, "עם זאת, על רקע החשש מהחרפת התחרות בהובלת בנק הפועלים ועל רקע החשש מלחץ של מוכרים בחודשים הקרובים, אנו מורידים את המלצתנו לסקטור כולו לתשואת שוק". * נתון דווקא מעניין בסיכום הוא שבן זאב ממליץ להתמקד "במצב הנוכחי" בדיסקונט ובמזרחי טפחות. *** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
