סקר חדש: סימני התאוששות בשוק ה-M&A, חוזר לרמת הפעילות ערב המשבר

כך סוברים 91% מהנשאלים בסקר מנהלי ההון סיכון של דלוייט. רוב הנשאלים גם צופים חזרה להנפקות ה-IPO עד סוף הרבעון השני של 2010. מה התחומים החמים?
איתי זהוראי |

סקר ה-VC Indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלוייט בריטמן אלמגור זהר במהלך חודש דצמבר, מעלה תמונה אופטימית לפחות באופן בו רואים מנהלי ההון סיכון את ההתאוששות בכלכלה העולמית.

על פי הסקר שנערך בקרב מנהלים ושותפים בקרנות ההון הסיכון בישראל עולה כי 91% מהנשאלים סוברים כי שוק המיזוגים והרכישות חוזר לעצמו וצפוי לשוב לרמת הפעילות אליה היו מורגלים בשנים שלפני המשבר. גם בנוגע לשוק הנפקות ה-IPO מתקבלת תמונה חיובית כאשר 62% מהמנהלים ענו כי אנו צפויים לראות הנפקה ראשונה בנאסד"ק עד מחצית השנה.

עם זאת מסתמנת זהירות מסוימת המעידה על שלב הביניים בו אנו נמצאים כיום. חלק בלתי מבוטל מהנשאלים טען כי פעילות הגיוסים לקרנות תהפוך קשה מבעבר לאור המשבר החריף. 28% מהם מצפים שגיוס קרנות יהיה בתקופה הקרובה קשה מבעבר ו- 34% צופים כי יהיה קשה בהרבה לעומת התקופה שקדמה למשבר.

רו"ח טל חן, ראש מגזר ההיי-טק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלוייט בריטמן אלמגור זהר, טוען כי "המשבר הביא את הגופים המוסדיים בעולם ובישראל לשקול מחדש את מודלי ההשקעה שלהם ולהתאים את עצמם לרגולציה הקיימת ולזו המתהווה, תוך שינוי תמהיל ההשקעה שלהם בקרנות הון סיכון".

בהתאם למגמה העולמית גם נשאלי סקר המנהלים מבינים את הפוטנציאל האדיר שגלום בפעילות בהודו וסין במיוחד לאור היציאה מהמשבר. 41% מהשותפים והמנהלים בקרנות ענו כי הם רואים במזרח את ההזדמנות המרכזית לצמיחה בהכנסות של חברות הפורטפוליו, 34% בארה"ב, 19% באירופה ואפריקה ו-6% בדרום אמריקה. לדברי רו"ח חן "אנו בפתחו של עשור רב תרבותי בו שוק היעד המרכזי אינו עוד ארה"ב. המנהלים בחברות הטכנולוגיה נדרשים לעשות התאמה ולהרחיב את סל הכישורים האישי שלהם ואת מערך כוח האדם הארגוני באופן כזה שיוכל להוביל תהליכים עסקיים במזרח, באירופה ובדרום אמריקה גם יחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.