המדד המשולב עלה ב-0.6%: משלים סדרת עליות של 6 חודשים ברציפות
היום (א') פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק בחודש נובמבר על פיו מסתמנת התחזקות במגמת ההתאוששות של הכלכלה המקומית. המדד המשולב בחודש שעבר עלה ב-0.6%, זאת לעומת עלייה של 0.5% בחודש אוקטובר.
נציין כי זוהי העלייה השישית ברציפות של המדד מאז מאי שעבר, אז הציג המדד ירידה של 0.5%.
את העליות במדד המשולב הוביל מדד היצור התעשייתי אשר רשם עלייה של 2.3% זאת לאחר שרשם ירידה של 0.2%. גם מדד הפדיון של המסחר והשירותים, אשר עלה באוקטובר בשיעור של 0.9%, משך את המדד כלפי מעלה לאחר ירידה של 0.8% בחודש שעבר.
אינדיקטור חיובי בולט נוסף במדד המשולב הוא מדד יבוא תשומות לייצור אשר עלה בנובמבר בשיעור של 9%, לאחר ירידה של 5.5% באוקטובר. גם מדד יבוא מוצרי צריכה הציג עלייה מרשימה בנובמבר בשיעור של 6.3%, בהמשך לעליה של 0.1% באוקטובר.
בנוגע לאינדיקטורים אשר הציגו נסיגה בהשוואה לחודש שעבר בולט מדד יצוא השירותים אשר ירד בנובמבר בשיעור של 3.8% לאחר עליה של 15% אחוזים באוקטובר. במדד יצוא הסחורות נרשמה ירידה בנובמבר של % 6.6 זאת לאחר עליה של 6.2% בחודש אוקטובר.
המדד המשולב החודשי של בנק ישראל הוא אינדיקטור סינתטי מחזורי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על פי השינוי החודשי בשבעה רכיבים, המייצגים היבטים שונים של הפעילות הריאלית במשק: מדד הייצור התעשייתי, היבוא של מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור, הפדיון מהמסחר והשירותים, מספר משרות השכיר במגזר העסקי, יצוא הסחורות ויצוא השירותים.
הנתונים החיוביים במדד המשוקלל לחודש נובמבר משלימים רצף עליות של ששה חודשים. בחודש אוקטובר עלה המדד ב-0.5% כאשר בחודשים ספטמבר ואוגוסט רשם המדד עלייה של 1.2% ו-1.3% בהתאמה.
קודם לכן פרסמה הלמ"ס את נתוני הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המסחר והשירותים לחודש אוקטובר בו נרשמה עלייה של 2.3% בייצור התעשייתי ועלייה של 3.2% בייצור בענפי הטכנולוגיה העילית. גם על פי מדד מלניק שפורסם היום מסתמנת התרחבות ניכרת בפעילות במגזר העסקי. המדד של פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי הציג עלייה משוקללת של 0.8%.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.