המלצה: ישראמקו יהש - המניה המועדפת בסקטור הגז

ליטל בז |

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים בעדכון למניות סקטור הגז בעקבות מזכר הבנות ראשון למכירת גז. *** 1. מזכר הבנות מביא להקטנת הסיכון בפרויקט תמר. מזכר ההבנות שנחתם הינו בהיקף של כ- 1 מיליארד דולר, אולם הוא עשוי לגדול עד פי 3.5. השותפים בפרוייקט מדגישים כי מזכר הבנות זה הינו שלב בדרך לחוזים נוספים. אנו מצטרפים להערכות אלו. בעניין זה חשוב לעקוב אחר התפתחויות מול לקוחים מרכזיים ? חברת וקבוצת החברה לישראל (בזן, כיל ואחרים). 2. התקדמות באבני הדרך מביאה להקטנת סיכון. בעבר הדגשנו כי אבני הדרך המרכזיות בפרוייקט הן כדלקמן: o חתימה על הסכמי עוגן למכירת גז. להערכתנו, מזכר ההבנות מהווה צעד חשוב לקראת אבן דרך זו. o הצגת תכניות פיתוח מפורטות. להערכתנו תכנית הפיתוח תוצג במחצית 2010. o חתימה על הסכם מימון מפורט שיאפשר את הקמת הפרוייקט. להערכתנו, הסכם מימון כזה ייחתם במחצית 2010, אך ייתכן שהשותפות יחתמו לפני כן על מימון ביניים. 3. עלייה בשווי קידוח תמר. בעקבות ההתקדמות החלקית באבני הדרך המהותיות, הפחתנו את מחיר ההון בו אנו מהוונים את תזרים המזומנים החזוי מהפרויקט. מחיר ההון בו עשינו שימוש עומד כעת על 12.5% (כ- 14% לפני כן) והוא גוזר למאגר שווי של 4.5-5.0 מיליארד דולר. אנו סבורים כי החזקות בקידוח תמר יניבו תשואת יתר גבוהה עם ההתקדמות בפרוייקט ומכאן אנו ממליצים על המגזר במשקל יתר. 4. עדכון מחירי היעד כלפי מעלה. בעקבות העדכון לשווי מאגר תמר עדכנו כלפי מעלה את מחירי היעד למניות ישראמקו, אבנר ודלק קידוחים. בשתי האחרונות נתנו לראשונה ביטוי לשווי הרשיונות הנוספים, הנמצאים בשלבים מוקדמים של סקרים סיסמיים. התוספת לשווי בסך כ- 600 מ' שקלים לכל אחת מהשותפויות נגזרת משווי השוק של שותפות רציו. 5. דלק קידוחים ואבנר כוללות מרכיב פוטנציאל נוסף. ניתוח מרכיבי השווי של שתי השותפויות הללו מצביע על כך ש 25%-34% מהשווי שלהן מקורו ברשיונות הנוספים הנמצאים בשלבים מוקדמים. ייתכן שיימצא גז בהיקף מסחרי ברשיונות אלו, אולם אנו סבורים כי מרכיב השווי הנגזר כיום בגין מרכיב זה הוא גבוה ומגדיל את סיכון ההשקעה במניות. או סבורים כי כניסתן של השתיים למדד ת"א 25 תרמה מסחרית לשווי המניות, אך חוששים שאפקט זה הקדים את זמנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".