עוד הורדת דירוג לכיל: ב-UBS ממליצים למכור, "המניה מתומחרת ביתר"

זאת יום אחד בלבד לאחר לחיתוך המלצה של פסגות למנייה. פוטאש, אגריום ומוזאייק רשמו אמש בוול סטריט עליות חדות וצפויות להעניק רוח גבית לכיל
נועם הוד |

רוני בירון, אנליסט בכיר ב-UBS הוריד את המלצתו הבוקר (ג') למניית כימיקלים לישראל מהמלצת "נייטראלי" להמלצת "מכירה", זאת בניגוד לגל שיפורי המלצות מאמש למניות הדשנים הבולטות בוול סטריט.

בירון מנמק את המלצתו בתמחור יתר של המניה ומציין כי "למרות ההתאוששות בביקושים לאשלג, רמות המחירים בענף עדיין במגמת ירידה והשוק האירופאי אליו חשופה כיל באופן משמעותי, עדיין אינו מתרומם".

בירון אינו צופה כי שיעורי הניצולת בשנים הקרובות יכתיבו עלייה משמעותית במחיר האשלג, למרות שתרחיש כזה כבר מתומחר לא מעט ברמות הנוכחיות. לדבריו, "הזינוק במחירי מניות הדשנים עשוי לנבוע בין היתר גם מכניסה ספקולטיבית של כספים לתחום האגרו אשר עשויה להמשיך אך יוצרת רמת סיכון גבוהה יותר".

בתוך כך, בטווח הקצר צופה האנליסט כי ההסכמים עם הסינים עשויים לדחוף את מחיר המניה קדימה. לדבריו, מחיר של 400 דולר לטון אשלג יתקבל בעין יפה בשווקים, ומנגד, מחיר של 350 דולר לטון אשלג עלול להוות טריגר למימוש רווחים. בירן מעלה את מחיר היעד למניה מרמה של 46 שקלים למחיר של 49 שקלים על רקע עליית המחזורים בשוק האשלג.

לא רק ב-UBS חתכו את המלצתם למניית כיל, גם בפסגות הורידו המלצה לנייר. עשרה ימים בלבד לאחר שבפסגות העלו את מחיר היעד לכיל בעקבות הצטברות סימנים חיוביים שחיזקו את ההערכה לשיפור משמעותי בענף האשלג ב-2010, לימור גרובר ממחלקת מחקר Sell Side, חתכה אתמול (ב') בחזרה את המלצתה לנייר מ"תשואת השוק" ל"תשואת חסר".

להערכתה, "החדשות החיוביות כבר מגולמות במחירה של מניית כיל ואף יותר מכך: המחיר יותר ממגלם התאוששות משמעותית בתחום האשלג ב-2010, כאשר כמויות המכירה של כיל צפויות לעלות ב- 76%. ע"פ התנהגות מניית כיל, אין כל סימני שאלה לגבי חתימת החוזה עם סין לכל המאוחר בפברואר 2010 ובהמשך לגבי חידוש החוזה עם הודו עם סיום החוזה הנוכחי במרץ 2010".

מניות הדשנים נסקו אמש בוול סטריט

יריית הפתיחה לגל ההמלצות למניות הדשנים אתמול החלה עם שדרוג המלצה של כלכלני UBS (סימול: UBS) למניית אגריום מ'נייטראלי' ל'קנייה'. האנליסטים בבנק הגדול בשוויץ הדגישו כי הן הסוחרים והן היצרנים מדווחים על ביקושים חזקים, חרף עונת הסתיו המקוצרת. "שנת 2010 צפויה להסתמן כשנת מעבר לקראת נורמליזציה של הביקוש בשנת 2011", כתבו האנליסטים בסקירתם למשקיעים.

גם האנליסטים של גולדמן זאקס שדרגו המלצה למנייה מהסקטור. האנליסטים בבנק נקבו במחיר יעד של 140 למניית פוטאש (סימול: POT) ושיפרו המלצתם לנייר ל'קנייה' על רקע המומנטום החיובי בשווקים.

לסקירת שדרוג ההמלצות למניות הדשנים בוול סטריט

"הנתונים שמתקבלים בשבועות האחרונים מאששים את הערכות על עלייה בביקוש לדשנים ואנו מאמינים שמניית פוטאש היא האטרקטיבית ביותר לתקופת התאוששות. אנו גורסים כי החקלאים בארה"ב ירימו בהמשך את הביקושים לעומת הרמה הנמוכה ב-2009 וגם ברמה העולמית נחזה בהתאוששות הביקוש בצל ההמתנה הארוכה לחתימת החוזים על הסינים", כתבו האנליסטים בגולדמן זאקס.

לסיכום אומרים בגולדמן זאקס כי "סנטימנט המשקיעים בסקטור הדשנים השתפר בצורה מרשימה, אולם יש לזכור כי אנו עדיין בשלב התחלתי של מחזור העסקים החדש". האנליסטים בבנק העלו במקביל את מחיר היעד למניית IPI (סימול: IPI) מרמה של 25 דולר למחיר של 28 דולר למנייה וגם את מחיר היעד למוזאייק (סימול: MOS), מרמה של 57 דולר ל-66 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.