הבלימה בשוק המניות וההשפעה של שוק המט"ח

ניר יפה מאלפא טרייד, בטור על
ניר יפה |

הבלימה בתקופה האחרונה במדדי הבורסות המרכזיות ואפשרות לתחילת תיקון היא הזדמנות טובה לבחון את ההשפעה של הראלי עד שיאו הנוכחי מול NZD ו- AUD כנגד USD ו- JPY.

עליות במדדים עיקריים:

* ה- S&P500 עלה מ-676 בתחילת מרץ השנה ל-1044 בסוף ספטמבר, עלייה של כ -54%.

* NASDAQ 100 עלה מ1043 בתחילת מרץ השנה ל-2090 בסוף ספטמבר, עלייה של 103%.

* ה- DAX עלה מ 3666 בתחילת מרץ השנה ל- 5581 בסוף ספטמבר, עלייה של כ- 52%.

* המעוף עלה מ- 655 בתחילת מרץ השנה ל- 996 בסוף ספטמבר, עליה של כ-52%.

מה שמסתבר (שוב) הוא:

א. שוקי המניות מייצרים תשואות במהלכים מהירים יחסית.

ב. בכדי ליהנות מ"ריצה" של השוק צריך להיות בשוק.

ג. קשה לדעת מתי מגיעים לשיא התחתית, אלא בדיעבד.

ד. אף אחד לא יודע לחזות בוודאות את המהלכים.בתחילת השנה שום אנליסט מניות לא העריך כי שוקי המניות ייצרו תשואה של מעל ל 50% עד סוף ספטמבר השנה.

הסיבות העיקריות לראלי הן:

א. ריביות נמוכות ביותר שאינן מספקות את הרעב לתשואה.

להמחשה פירוט ריביות ממוצעות של מטבעות מובילים לעסקאות forward בטווח של שנה: USD 0.25 %,EUR 1% ,JPY 0.1 % GBP 0.5 %.

ב. מדיניות מוניטורית מרחיבה של בן בררנקי נגיד הפד, ז'אן -קלוד טרישה נגיד האיחוד האירופאי, ולמעשה מרבית נגידי ה- G10 אשר הזרימו, בהיקפים חסרי תקדים, נזילות לשווקים.

ג. התאוששות (אם כי עדין מוגבלת) של הכלכלה הריאלית.

ד. תסריטי "סוף העולם" הפיננסי התבדו.

ה. תיקון למניות שקרסו בשבעים ועד תשעים אחוז מלפני המשבר.

הירידה והתאוששות במדדים הינם גלובאלים ודומים.

היקף הירידה של המדדים עד מרץ 2009:

* ה- S&P500 ירד מ- 1300 באוגוסט 2008 ל-676 בתחילת מרץ 2009, ירידה של כ-52%.

* ה- NASDAQ 100 ירד מ-1957 באוגוסט 2008 ל- 1043בתחילת מרץ 2009, ירידה של כ-53%.

*ה- DAX ירד מ-6609 באוגוסט 2008 ל-3666 בתחילת מרץ 2009, ירידה של כ-55%.

* המעוף ירד מ- 1038 באוגוסט 2008 ל- 655 בתחילת מרץ 2009, ירידה של כ-63%.

היקף ההתאוששות במדדים עד סוף ספטמבר:

* ה- S&P500 ירד מ -1300 באוגוסט 2008 וחזר ל-1268 בסוף ספטמבר 2009, כלומר, השלים 97% מהמדד.

* ה-NASDAQ 100 ירד מ-1957 באוגוסט 2008, וחזר ל- 2090 בסוף 2009ספטמבר והשלים את הירידה.

* ה-DAX ירד מ-6609 באוגוסט 2008 וחזר ל-5581 בסוף ספטמבר 2009, כלומר, השלים 84% מהמדד.

* המעוף ירד מ- 1038 באוגוסט 2008 וחזר ל-996 בסוף ספטמבר 2009, כלומר, השלים כ- 96% מהמדד.

הירידה בשווקים מלווה במעבר למטבעות הנתפסים כ"חוף מבטחים" ובראשם ה- USD ומלווה בנטישה של מטבעות שווקים מתעוררים ושווקי סחורות ובראשם AUD ו- NZD.

היקף הירידה עד מרץ 2009:

* AUDUSD משער של 0.9831 ביולי 2008 ל-0.6237 בפברואר 2009, ירידה של כ-63%.

* NZDUSD משער של 0.7707 ביולי 2008 ל-0.4900 בפברואר 2009 ירידה של כ-64%.

* AUDJPY משער של 104 ביולי 2008 ל-56 בפברואר 2009, ירידה של כ-53%.

* NZDJPY משער של 81 ביולי 2008, ל- 43.89 בפברואר 2009, ירידה של 54%.

גרף 3 - AUDJPY

הסיבות העיקריות למהלך הן:

א. העברת כספים "הביתה" ע"י השחקנים המוסדיים הגדולים, בנקים וקרנות גידור.

ב. פסיכולוגי - ירידת "רעב לתשואה" וירידת המוכנות לנטילת סיכונים פיננסים.

ג. צמצום מרווחי הריביות בין המטבעות ובהמשך לזה סגירת פוזיציות Carry Trade.

היקף ההתאוששות בשערים עד סוף אוקטובר 2009:

* AUDUSD משער של 0.9831 ביולי 2008 חזר ל- 0.9160 בסוף אוקטובר, כלומר, השלים 93% מהשער.

* NZDUSD משער של 0.7707 ביולי 2008 חזר בסוף אוקטובר ל- 0.7183, כלומר, השלים 93% מהשער.

*AUDJPY משער של 104 ביולי 2008 חזר ל- 81.73 בסוף אוקטובר, כלומר, השלים 78% מהשער.

* NZDJPY משער של 81 ביולי 2008 ל-64.31 בסוף אוקטובר, כלומר, השלים80% מהשער.

נקודות למחשבה על שערי המטבע AUD NZD מול USD .

יש להבין כי חיזוי הכיוון של מטבע כלשהוא מול אחר אינו פשוט כלל ועיקר ובטווח הקצר אולי אף אינו אפשרי. הניתוח בהגדרתו מתייחס לכל גורם מאקרו כלכלי בהנחה תיאורטית ששאר הגורמים מנוטרלים ואילו במציאות יש השפעות חופפות, מעצימות, מנטרלות ומקטינות בו זמנית. גם אם מסתמן כיוון ברור יותר, לא ניתן לדעת מהו הטריגר שיביא לשינוי בפועל.

יחד עם זאת יש אינדיקטורים המצביעים על כיוונים. כאשר בוחנים כיוון התפתחות של שער חליפין ניתן להצביע על מספר משפיעים עיקריים, כאשר הללו משפיעים הן על השער בפועל והן על הציפיות לשינוי.

ערכם של מטבעות במדינות עם אינפלציה גבוהה יותר יופחת בהשוואה לאלו עם אינפלציה נמוכה יותר (ארה"ב). נראה כי האינפלציה לא מהווה כעת את האיום המיידי על השווקים, ופערי אינפלציה פחות מאימים כטריגר לשיני שער חליפין.

בפערי ריבית - העיקרון הכלכלי הוא שפערי ריבית יובילו לזרימת הון אל המדינה בעלת הריבית הגבוהה יותר, ואזי לייסוף המטבע המקומי ולהיפך, במידה ונראה תוואי העלאות ריבית -אזי הפערים יינטו לטובת AUD NZD ע"ח USD ו- JPY.

הדולר משמש כמטבעות עוגן לצורך ייצוב תיקי השקעות ומטבע רזרבה של בנקים מרכזיים. הצהרותיהם של בנקים מרכזיים, ובעיקר סין, על הצורך לפזר את יתרות המטבע בנוסף ל-USD, אומנם אחד מהגורמים המחלישים אותו אולם הוא עדיין שולט בכל סל של מטבעות הרזרבה בבנקים המרכזיים ומצב זה לא ישתנה במהירות.

אם הראלי יפסק בשבועות או בחודשים הקרובים וניראה תיקונים מתמשכים בשווקים, אזי קיימת סבירות להפסקת היחלשות הדולר כלפי NZD ו- AUD בהתאמה. יש לבחון את הזיקה בין מדדי הבורסות ושערי המטבעות. יש להם קשר והשפעות גומלין, בעיקר ככל שגדל טווח המסחר. הכלל למשקיעים הקטנים הוא תמיד ללכת בעקבות הכסף הגדול.

מאת: ניר יפה - מנכ"ל חברת אלפא טרייד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".