בעלי עניין השבוע: שרי אריסון מוכרת מניות שיכון ובינוי, זיסר מוכר פלאזה

אריסון מכרה מניות בהיקף של 201 מיליון שקלים, זיסר מכר פלאזה סנטרס בכ-162 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

שוק המניות באחד העם המשיך השבוע לטפס, עם רוח גבית מהבורסות ברחבי העולם שנהנו מפרסומי דוחות כספיים טובים ותחזיות מעודדות של חברות מובילות ובנקים, באירופה ובארה"ב. מדד ת"א 25 התבסס מעל 1,000 נקודות וגם שאר המדדים בבורסה התקדמו.

בגזרת בעלי העניין נרשמו מספר עסקאות גדולות. שרי אריסון, בעלת השליטה בחברת שיכון ובינוי, מכרה מניות בהיקף של 201 מיליון שקלים. דויטשה בנק הפיצו את המניות לפי מחיר מניה של 6.5 שקלים. לאחר המכירה עדיין תחזיק אריסון, שנימקה את המכירה בשיקולי מס, ביותר מ-50% מהון מניות החברה. לכתבה על מכירת הענק של אריסון

גם איש העסקים מוטי זיסר, בעל השליטה באלביט הדמיה, העדיף השבוע לממש רווחים. אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס דיווחו בתחילת השבוע על מכירת כ-19.3 מיליון מניות פלאזה סנטרס תמורת כ-27.2 מיליון פאונד (כ- 162 מיליון שקל) לגופים מוסדיים בפולין. המניות הנמכרות נרכשו על ידי החברה (Buy Back) בין אוקטובר 2008 לינואר 2009 במחיר ממוצע של כ-0.53 פאונד למניה (סה"כ כ- 7.7 מיליון פאונד). לכתבה על הסיבוב של זיסר

גם נוחי דנקנר, הבעלים של קבוצת אי.די.בי, לא נח על השמרים. כור שיפרה השבוע את הצעת הרכש למניות מכתשים אגן ואף דחתה פעם נוספת את תאריך הקיבול בהצעה. ההצעה החדשה עומדת על 18 שקלים למניה לעומת ההצעה הקודמת שעמדה על 16.2 שקלים למניה.

בעל עניין מרכזי בחברת אופיר אופטרוניק, אפרים גרינפלד, מכר השבוע מניות של החברה בכ-4 מיליון שקלים לאחר שהיא הודיעה, בתחילת השבוע, על זכיה בחוזה בהיקף שעשוי להגיע לכ-60 מיליון דולר בשלוש שנים. לכתבה על המכירה של גרינפלד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.