צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.

בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה. 

הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.

התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.

• בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
• סחר-מכר מגדרי: קחו אישה לחשבות, תנו גבר לאגף תקציבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם

מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.

מהצד השני אפשר להבין את המדינה. המטרו צפוי לשנות את פני המרחב העירוני, להקל על כולנו להגיע ולחזור מהעבודה, ומכל תחנה יצא שטף של אנשים - אותו בעל נכס יוכל לנצל, למכור אוכל, בגדים וכדומה. זה מעלה משמעותית את ערך הקרקע והדירות באזורי התחנות, ולכן יש היגיון כלכלי וחברתי בכך שבעלי הנכסים ישתתפו במימון. במשרד האוצר ובמשרד התחבורה מציינים כי מיסוי ייעודי כזה נהוג בפרויקטים דומים בעולם, וכי בלעדיו יהיה קשה לממן את אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר בתולדות המדינה.

חוק המטרו קובע כי שיעור ההיטל והמס יחד יגיעו ל-72% מההשבחה, ובמקרים של פרויקטים שיגישו היתרי בנייה עד סוף 2030 השיעור יכול וגם יופחת ל-60%. המשמעות היא כי החיוב על בעלי הקרקעות סביב תחנות המטרו הופך לאחד הגבוהים שנראו בישראל. ההכנסות ממנו צפויות לשמש רכיב מרכזי במודל המימון של המיזם.

• 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
• רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

לצד גביית המס, הממשלה מגייסת משאבים נוספים לצורך מימון המיזם פרויקט בהיקף עצום שכולל שלושה קווי מטרו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויותר מ-100 תחנות. לפי הערכות, התועלת הכלכלית למשק עשויה להגיע לכ-30 מיליארד שקל בשנה, בעיקר כתוצאה מחיסכון בזמן, הפחתת עומס וגודש בכבישים ושיפור הנגישות בתחבורה הציבורית. במקביל, נבחנים מקורות מימון משלימים בדמות תקציבים ממשלתיים, הנפקת אג"ח ולקיחת הלוואות, כדי להבטיח את רציפות הביצוע של המיזם.

החתימה על התקנות מסמנת התקדמות ממשית ביישום מנגנון המימון, אך גם צפויה להצית מחדש את הוויכוח הציבורי בין המדינה לבעלי הקרקעות והנכסים. שאלות רחבות יותר נותרות פתוחות: האם מנגנון המיסוי יעמוד במבחן בג"ץ אם יוגשו עתירות, כיצד ישפיע על שוק הנדל"ן בגוש דן, ועד כמה יצליח להבטיח את הזרמת התקציבים הדרושים להנעת הפרויקט קדימה.