
יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
התוצאה? "ברגע שהמטרה נראית - היא מושמדת. ראית השמדת או נראית ושמעת המטרה כאילו לא זזה כי המהירות של הלייזר כל כך גדולה שהמטרות כאילו עומדות במקום". ישראל כבר הוכיחה זאת בפועל: "אנחנו מפילים טילים, רקטות, כטב"מים ואפילו פגזי ארטילריה 155 מילימטר".
"בעוד 5 עד 10 שנים שום דבר לא יעוף באוויר. שום דבר. שום דבר לא יהיה: לא מטוסים, לא כטב"מים, לא טילי שיוט, לא פגזים, לא פצצות - כי הלייזר ינקה לחלוטין את האוויר מכל דבר שזוהה שנראה. הסיכוי היחידי להעביר מטענים באופן חשאי, באופן בלתי נראה, הסיכוי היחידי להגיע עם מטען כלשהו יהיה אם פשוט לא ראו אותך או לא שמו לב". אי אפשר לשלוח טילים, הכל הופך לחשוף ועם יכולת נטרול מידית.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
"כל דבר אחר - כל פגז שיראה להעביר, כל טיל, כל מטוס, כל רקטה, כל כטב"ם - ינוקה מיד על ידי הלייזר במחירים של דולר או שניים לירייה. זה גם מחסנית שאינה נגמרת - אתה לא צריך לייצר עוד ועוד מיירטים, עוד ועוד כיפות ברזל במחיר של 100 אלף דולר ליחידה, עוד ועוד חיצים במחיר של שלושה מיליון דולר ליחידה - כי זה מחיר אפס".
שטייניץ סבור שמדובר בשינוי טוטלי בכל תולדות המלחמות כפי שידענו עד היום ומדגיש כי יש לזה השלכות גם בתחומים אזרחיים, אך המיקוד הוא בביטחון: "זה תגבור מערך ההגנה שלנו, הקטנה דרמטית של העלויות של מערך ההגנה שלנו לצד שיפור היכולות".
ההישגים הטכנולוגיים הללו בלטו במיוחד במלחמת 12 הימים מול איראן, אותה מתאר שטייניץ כ"ניצחון הטכנולוגיה הישראלית על הטכנולוגיה האיראנית - מגובה כמובן בטכנולוגיה רוסית, סינית ואחרת".
"אני אומר את זה לשבחה של הטכנולוגיה הישראלית, אבל לא כנגדה של הטכנולוגיה האיראנית - כי האירנים טובים מאוד, מקוריים מאוד מבחינה טכנולוגית. התמודדנו פה מול יריב רציני ביותר ברמה הטכנולוגית - ויכולנו לו".
חיל אוויר, מודיעין וטכנולוגיות חדשות
הניצחון, לדבריו, נשען על שלושה תנאים הכרחיים: "חיל אוויר ברמה מאוד גבוהה, מודיעין ברמה בלתי נתפסת, וטכנולוגיות חדשניות שכמותן לא קיימות בשום מדינה אחרת - כולל לא במעצמות הגדולות". אם לבחור אחד, "המלחמה הזאת... קודם כל ובראש בראשונה הייתה ניצחון הטכנולוגיה הישראלית". חיל האוויר ניהל את רובה המכריע של המערכה "בצורה יוצאת מן הכלל", המודיעין - בעיקר מהמוסד ואמ"ן - סיפק מידע איכותי שהיה "תנאי הכרחי", והתעשיות הביטחוניות היו "הגורם השלישי שפחות מדברים עליו".
מיד לאחר המלחמה, הוביל שטייניץ משלחת רפאל לאירוע ביטחוני גדול בבריטניה, בהשתתפות 65 מדינות. בפגישה עם צמרת חיל האוויר של אחת המעצמות הגדולות, הוא נשאל: "איך יתכן? איך עשיתם את זה? איך השגתם עליונות אווירית תוך 48 שעות מעל טהרן - כאשר רוסיה הגדולה, מעצמה עולמית, לא מצליחה להשיג עליונות אווירית ברורה מעל קייב, שקייב נמצאת רק כ-100 קילומטר מהגבול הרוסי, וטהרן נמצאת כ-1,500 קילומטר מגבול ישראל?". שטייניץ מסביר: "ישראל, מדינה קטנה... אנחנו לא מעצמת על, יש לנו חולשות של מדינה קטנה: אין עומק אסטרטגי, גבולות בלתי אפשריים, אוכלוסייה קטנה, וגם משאבי טבע... אבל במלחמה הזו הצגנו באמת יכולות מסוימות של מעצמות על - או יכולות שאפילו אין למעצמות על".
שטייניץ דוחה את הטענה ש"אי אפשר לסמוך על הטכנולוגיה" או שצריך "גוד אינאף סיסטמס" - מערכות זולות בכמויות גדולות. "אני חושב בדיוק את ההפך", הוא אומר. האיראנים בחרו בגישה זו: "כמויות גדולות מאוד של נ"מ... ייצור של אלפי טילים בליסטים - מה ששום מדינה מעולם לא עשתה". הם שיגרו מטחים של עד 200 טילים בליסטים, "לא הכי מתוחכמים... אבל עדיין לא טובים כמו שלנו".
התוצאה? "כל תוצאה בכל פגיעה היא מאוד כואבת... איבדנו 28 אזרחים... והיו גם כמה פגיעות פה ושם בתשתיות ובבניינים אזרחיים. בסך הכל, האירנים עם הכמויות העצומות... גרמו לפגיעה נקודתית מאוד פה ושם בישראל - פגיעה שלא שינתה את פני המערכה". היו כ-40 פגיעות משמעותיות.
לעומת זאת, ישראל פגעה "באיראן אלפי פגיעות של חימושים מדויקים שגרמו כמעט כולן... להוציא כמה מקרים בודדים - כולם כמעט היו פגיעות משמעותיות, פטאליות: או לשרשרת הפיקוד, או לנ"מ, או לתקשורת - וכמובן למטרה העיקרית, לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני". הפרויקט כולל שני אתגרים: השגת חומר בקיע (העשרה) והנשקה (מנגנון הפיצוץ). באתגר ההעשרה, "האיראנים כבר עשו את רוב הדרך... הם השאירו באזור ה-60% - שזה כבר קרוב מאוד ל-90% שנדרש". ישראל השמידה "90% מהפרויקט": "פגענו ברוב הצנטריפוגות... ומה שלא פחות חשוב, אפילו יותר - המנגנון. ופגענו גם בכל בתי החרושת שמאפשרים לייצר צנטריפוגות נוספות". באתגר ההנשקה, "הפגיעה מתקרבת למאה אחוז": "נפגעו כל המדענים הדומיננטים. נפגעו כל המעבדות במתקני הניסוי. הושמד מתקן האחד והיחיד שנקרא המתקן להמרה חוזרת. ועוד מספר אלמנטים".
ללא כיפת ברזל - הערים שלנו היו נראות אחרת לגמרי
גם בטילים בליסטים: איראן ייצרה 2,000-2,500, שיגרה כ-600, אך רבים הושמדו על הקרקע. "זה לא רק חיל האוויר - זה גם הנשקים המדויקים, הסנסורים המשובחים, המודיעין הפנטסטי". המבצע היה רחב: "הלכו מראש על מנעד רחב, על השגת עליונות מוחלטת שתאפשר פעולה של כמה ימים, של שבועיים - עם תוצאות בהתאם". רוב החימושים המדויקים פותחו ברפאל, כולל כאלה בטווח מאות קילומטרים. איראן שיגרה גם מעל אלף כטב"מים וטילי שיוט, אך "רק אחד פגע. זה לא 90% הצלחה, אלא 99.9%. אם מסתכלים על מה שקורה באוקראינה".
"כיפת ברזל הצילה את מדינת ישראל ואת עם ישראל.ירו עלינו 40 אלף טילים, ללא כיפת ברזל, הערים שלנו היו נראות אחרת והמדינה לא הייתה יכולה לתפקד. האיכות של מערכות הנשק מנצחת. אנחנו צריכים כמובן כמויות בחלק מהדברים, אבל האיכות מנצחת. הטכנולוגיה הישראלית מנצחת. זה קודם כל היה ניצחון בנוקאאוט של הטכנולוגיה הישראלית".
"האיראנים מהירים ללמוד. סביר להניח שקודם כל מה שהם מחפשים עכשיו זה איך להפתיע אותנו. אין חסינות בפני הפתעות מודיעיניות. ולכן אנחנו צריכים קודם כל להיזהר שהם לא יפתיעו אותנו - והדבר השני שאנחנו חייבים להמשיך להפתיע אותם גם ברמה הטכנולוגית".
שטייניץ סיכם את נאומו במכתב שקיבל ממפקד חיל האוויר: "אנחנו רוצים להודיע לכם באופן חד וברור שללא מערכות רפאל - לא יכולנו לעשות כלום!".
- 23.יש ויש ואנחנו ושוב אנחנו יש לנו אבל חסר לנו קצת צניעות (ל"ת)אנונימי 11/08/2025 13:18הגב לתגובה זו
- 22.זיבי 11/08/2025 08:06הגב לתגובה זולמה אי אפשר להפוך את זה לנשק התקפי
- 21.זיבי 11/08/2025 08:04הגב לתגובה זומנסה להבין את ההגיון בדבריו. קחו למשל את המשפט הה ראית השמדת או נראית ושמעת המטרה כאילו לא זזה.או זה הם שיגרו מטחים של עד 200 טילים בליסטים לא הכי מתוחכמים... אבל עדיין לא טובים כמו שלנו.
- 20.אנונימי 11/08/2025 05:04הגב לתגובה זומקשקש עצמו לדעת.ככול שיותר הוא מדבר ככה ברור שהוא מכסה על משהולאירן אין חייל אוויר אז הצליחו להשיג עליונות אווירית. מערכת הלייזר של רפאל כרגע היא 30KW עם לייזר שהם רכשו מחברה אחרת חברת EOS form Canberra Australia יש לה מערכת לייזר מבצעית 100KW מתוצרת מקומית
- 19.מישל 10/08/2025 23:27הגב לתגובה זווייזמיר !!!! מתי כבר יסתיים הקושמר הזה !מתי הם כבר ילכו הביתה !
- דוד 11/08/2025 11:48הגב לתגובה זותוך כמה חודשים הוא ממציא מנורה שתאיר את כל רמת גן וגם תיירט את כלל הטילים ושולחיהם שעה לפני השיגור זה הכל מבוסס מחשב קוונטי ובינה מאלכותית מבית הצר סגול השיער
- 18.תודה רבה להקבה שהכל בזכותו (ל"ת)ולפני הכל 10/08/2025 22:49הגב לתגובה זו
- 17.רפאלניק 10/08/2025 22:15הגב לתגובה זושום דבר לא יעוף באוויר. שום דבר. שום דברסיסמאות מוגזמות לפני הזמן .הליכוד לפני בחירות
- 16.ישר כח שטייניץ. (ל"ת)פאם 10/08/2025 19:29הגב לתגובה זו
- 15.אנונימי 10/08/2025 18:06הגב לתגובה זוכשר היית בינוני אבל לשווק ולמכור את הטכנולוגיה הבטחונית המעולה של ישראל בעולם אתה כנראה יודע היטב. עלה והצלח גם בפיתוחים ששומרים עלינו וגם בגידול המכירות למדינות ידידותיות ויצירת מקומות עבודה בארץ עקב כך. כל הכבוד
- כגן 10/08/2025 19:30הגב לתגובה זוקצת ללמוד לפני שפולטים סתם.
- 14.סייג לחוכמה שתיקה (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 17:37הגב לתגובה זו
- 13.לרון 10/08/2025 17:22הגב לתגובה זולפילוסופים הם תמיד צודקים לעיתים להיפך אך טוב שלפני הדר היה פרופ באוניברסיטת החיים ששמו עמיר פרץ.היה נכון להזכירו במילה.פרס ישראל!
- 12.אר.פי. אופטיקל לגזור ולשמור. (ל"ת)ואני אומר 10/08/2025 16:52הגב לתגובה זו
- 11.אנונימי 10/08/2025 16:32הגב לתגובה זובקיצור ספויילר קשקשני
- 10.וועדת חקירה למחדל שנקרא מגן אור (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 16:31הגב לתגובה זו
- 9.שאול 10/08/2025 16:21הגב לתגובה זומשמעות הדברים הינה כי ההיגיון בבניית צבא קטן וחכם נוכיחה את עצמה בצורה חד משמעית.
- 8.גולדפינגר 10/08/2025 16:06הגב לתגובה זוההגנה הפשוטה כנגד ליזר זה מראות. בסופו של יום קרן ליזר זה אור ממוקד וכמו כל קרן אור גם הליזר כפוף לחוקי הפיזיקה ובעיקר לחוקי האופטיקה החזרה שבירה והיתאבכות. מספיק לצפות את הטיל או כל דבר מעופף אחר בחומר על מקדם החזרה או שבירה גבוהה כדי להסיט את קרן הליזר מהמטרה.
- בקיצר קרם הגנה אולטרהסול חח (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 18:03הגב לתגובה זו
- 7.ואז תמכרו את זה לכל העולם כולל למדינות שהכריזו אמברגו כי אין לנו כבוד עצמי (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 15:49הגב לתגובה זו
- 6.הנבואה ניתנה לשוטים. קודם קופצים ואחרי הקפיצה מוצאים הופ. (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 15:33הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 10/08/2025 15:16הגב לתגובה זוכל ראיון חוזר על אותם שטנצים ומשום מה ממשיך לקבל כותרות מפוצצות כאילו הוא מחדש משהו.אותי יותר מעניין זה למה הלייזר שהיה אמור גם לפני המלחמה להפוך למבצעי בסוף 25 לא קיבל מבצוע מוקדם יותר למרות שהמלחמה סידרה אינסוף ניסויים לא מתוכננים על רטוב וקצב עבודה שהיה אמור לעלות משמעותית בזמן מלחמה.
- 4.סוחר בכיר 10/08/2025 14:42הגב לתגובה זווא אחד לא יזכור אמירות שחצנית שלו
- 3.אנונימי 10/08/2025 14:34הגב לתגובה זוהאם נצטרך ממדים
- 2.צובר הון לעזוב 10/08/2025 14:24הגב לתגובה זומאחל לייצר הון מספק כדי לעזוב לחיות במדינה עם נחת ושלווה.תשמרו טוב על ישראל מתכנן לחזור לקצבת זקנה ופנסיה.
- תחיה ביוון יש שם המון נחת ושלווה. (ל"ת)טל 10/08/2025 20:01הגב לתגובה זו
- מקווה שאתה לא מתכנן לעבור לאירופיסטן (ל"ת)אייל 10/08/2025 16:44הגב לתגובה זו
- 1.אבי 10/08/2025 14:21הגב לתגובה זותוך 1015 שנים הטכנולוגיה הזאת תגיע גם לאויבים דרך סין רוסיה וכד. זא שגם אנחנו לא נטוס לשום מקום...

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.