ספורטאי במשקפיים. צילום: Freepik
ספורטאי במשקפיים. צילום: Freepik

רואים תוצאות – מדוע ספורטאים רבים עושים ניתוח להסרת משקפיים

בשביל מי שעוסק בספורט, ניתוח להסרת משקפיים מספק הן נוחות והן חיסכון כספי. לפניכם כל מה שצריך לדעת על ההליך שמשנה חיים, לצד כמה שמות גדולים שכבר עברו אותו  

זיו וולף |
נושאים בכתבה ניתוח לייזר

בשיתוף אסותא אופטיק

סקר שנערך לאחרונה ע"י פורום הצרכנות מלמד כי 26% מבין המשיבים שעברו ניתוח להסרת משקפיים – עשו זאת בגלל הרצון להקל על עצמם במהלך ביצוע פעילות ספורט, כדוגמת ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים. בין אם מדובר על תנועות מהירות, ספיגת חבטות או משקפיים שנופלים מקצה האף – אין ספק כי מדובר על עול שניתן להיפטר ממנו בקלות. אגדת הכדורסל לברון ג'יימס או את שחקן הגולף המהולל טייגר וודס מעידים כי הניתוח שינה להם את החיים והפך אותם לספורטאים טובים עוד יותר. מה הן השיטות היעילות והבטוחות ביותר להסיר את המשקפיים? האם יש צורך להמתין שבועות ארוכים עד להחלמת העין מהניתוח בטרם ניתן לשוב לפעילות ספורטיבית וכמה כסף תחסכו לו תיפטרו מהמשקפיים או מהעדשות אחת ולתמיד?

הרכבת במשקפיים או עדשות מגע בעת ביצוע פעילות ספורטיבית מהווה נטל.  ספורט, קל וחומר אם הוא נעשה באופן תדיר, דורש לרוב ראייה חדה, כרוך בביצוע תנועות מהירות, ועלול להיות מלווה בחבטות למיניהן. וכל זאת בטרם התייחסנו לזיעה הניגרת ולחוסר הנוחות שכרוך בצורך למקם פעם אחר פעם את המשקפיים שנופלים מקצה האף. גם עדשות מגע שזזות או נושרות מן העין במהלך פעילות ספורטיבית, לא מהווה מחזה נדיר. וכך, לאור העלייה המשמעותית בהיקף הנשים והגברים שמבצעים פעילות ספורטיבית באופן תכוף, חל בהתאם גם זינוק במספרם של אלו שבחרו להיפטר מהעול שכרוך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע. על פי סקר שערך לאחרונה הפורום לצרכנות, בקרב 685 מנותחים שעברו הליך להסרת משקפיים, בגילאי 25-50, 26% מהם העידו כי אחת מהסיבות הדומיננטיות שהובילו לכך היא הרצון להקל עצמם במהלך ביצוע פעילות ספורט. על פי נתוני הסקר, 42.5% מהמשיבים, רצים לכל הפחות שלוש פעמים בשבוע. 16.8% - שוחים בתדירות זו, והיתר מבצעים פעילות ספורטיביות שונות ובכללן רכיבה על אופניים. עוד עולה מנתוני הסקר, כי מקרב אלו ששוחים, 43.5% השיבו כי ההחלטה נתקבלה בעיקר בגלל העלויות הכבדות שכרוכות ברכישת משקפיים אופטיות שמיועדות 'למספרים גבוהים'.


אגדת הכדורסל לברון ג'יימס – הסרת משקפיים: בין ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיי

המודעות לצורך להסיר את המשקפיים בשל פעילות ספורטיבית, עלתה בעשור האחרון בעקבות שורה של ספורטאי על שעברו את התהליך. כך למשל, פנומן הגולף, טייגר וודס, שהודה כי הניתוח להסרת משקפיים שעבר הפך אותו לשחקן טוב יותר. גם הכדורסלן מקס שטרוס, המשחק בליגת ה-NBA, מספר כי הוא התמודד עם בעיית קוצר ראייה מאז כיתה ה', עד שהחליט לעבור ניתוח להסרת משקפיים, אותו הוא מתאר ככזה ששינה את חייו. גם אגדת הכדורסל לברון ג'יימס שעבר ניתוח כזה, סיפר כי זו החלטה מהטובות שקיבל בחייו. וכך גם שורה ארוכה נוספת של ספורטאים, כדוגמת ריצ'ארד המילטון שהוביל את קבוצת 'דטרויד פיסטונס' לאליפות.

לצד המודעות הגוברת לנחיצות ולתועלת שצומחת מניתוח להסרת משקפיים, המציאות מלמדת כי רבים מתלבטים האם לעבור את ההליך, בשל אי בהירות סביב אופן ביצועו וההחלמה ממנו. לפיכך, ריכזנו שורה של שאלות שכיחות בנושא:

מה הן השיטות היעילות והבטוחות ביותר להסיר את המשקפיים?

שיטה אחת היא PRK, בה מתבצע שיוף הקרנית משכבתו החיצונית ביותר, הבאה במגע עם הדמעות. שיטה שנייה היא LASIK, בה מתבצע שיוף הקרנית בשיטה שונה: תחילה, מאלחשים את העין בעזרת טיפות המכילות חומרי הרדמה ומצמידים מתקן שמייצב את העין במצב פתוח כדי למנוע מצמוצים במהלך הניתוח. המנתח ייצור בעזרת הלייזר את הקרום מעל העין ויסית אותו הצידה כך שהלייזר יוכל לטפל ולשחזר מחדש את הקרנית. לאחר מכן יחזיר הרופא את הקרום שהוסת הצידה אל מעל הקרנית. אין צורך בתפרים כיוון שהקרום חוזר למקומו ונקלט באופן טבעי בקרנית. לאחר מכן הרופא יזליף טיפות אנטיביוטיקה כדי למנוע דלקת אפשרית.

קיראו עוד ב"בארץ"


ניתוח לייזר. צילום: Freepik
ניתוח לייזר. צילום: Freepik


האם יש צורך להמתין שבועות ארוכים עד להחלמת העין מהניתוח?

כל מקרה לגופו, אולם באופן כללי, ההתאוששות מתחילה מיד עם תום הניתוח ובמקרים רבים, ניתן לשוב לשגרה מלאה מספר שעות בלבד לאחר ההליך להסרת משקפיים. המציאות מלמדת כי בגמר טיפול בשיטת Z-LASIK,  ניתן לראות היטב ולחזור לעבודה משרדית או לנהוג תוך כ- 24 שעות. הטכנולוגיה הזו כה מתקדמת עד כשבועיים לאחר הניתוח, המטופל יכול  לבצע פעילות ספורטיבית, כולל שחיה. אחרי כחודש, לרוב, הראייה מגיעה למצב מיטבי.

האם אסור לשטוף את הפנים לאחר הניתוח? ומה הדין בנוגע לחפיפת השיער?

פרופ' אירית בכר, מציינת כי אין כל סיכון לעין כתוצאה מחדירת מים, ובכלל זה גם לא מחדירת שמפו או מרכך. בה בעת, יש להקפיד שלא לשפשף את העיניים בימים הראשונים לאחר הניתוח.  ולא, בניגוד למה שרבים סבורים, אין כל קשר לגיל -   לרוב, טווח הגילאים המתאים לביצוע ניתוח להסרת משקפיים מתחיל בגיל 30 ומסתיים בגיל 60, אך כל מקרה לגופו ויש לבחון זאת באמצעות רופא עיניים.

לסיכום, אין ספק כי ניתוח להסרת משקפיים הוא הליך משנה חיים, כל שכן, אם מדובר על בחור או בחורה שספורט מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. התועלת שצומחת מהסרת משקפיים לצמיתות אינה מסתכמת בנוחות, אלא גם בחיסכון כספי ניכר: במבחן הזמן, רכישה חוזרת ונשנית של משקפיים כרוכה בעלות כספית גבוהה פי כמה מאשר בניתוח להסרת משקפיים בלייזר, כל שכן, כאשר מדובר על בחור או בחורה מעל גיל 40. מחיר ממוצע למשקפיים מולטי-פוקאליות מגיע בקלילות ל – 3,000 שקלים, כאשר לרוב, יש להחליף אותן כל שנתיים או שלוש בשל שינוי המספר. וזאת עוד בטרם התייחסנו לעלות המסגרת. מנגד, ניתוח להסרת משקפיים כרוך בהוצאה חד פעמית של סכום שנע בין 7-10 אלף שקלים וצפונה, כתלות במקרה הספציפי. 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".