אדם פרטנרס רוכשת את מצרפלס לפי שווי של 275 מ' שקל
אדם פרטנרס תשלם כ-206 מיליון שקל עבור 75% מהחברה; הרכישה במימון קבוצת משקיעים בהובלת קבוצת רוליגו של רוני בירם וגיל דויטש
קרן ההשקעות אדם פרטנרס הודיעה היום על חתימת מזכר הבנות עם קיבוץ מצר לרכישת חברת מצרפלס. אדם פרטרנס תשלם כ-206 מיליון שקל עבור 75% מהחברה לפי שווי של 275 מיליון שקל, 25% הנותרים יישארו בידי חברי הקיבוץ. הרכישה אושרה לאחר הצבעת רוב של האספה הכללית בקיבוץ, המימון לביצוע העסקה מגיע באמצעות קבוצת משקיעים בראשות קבוצת רוליגו של רוני בירם וגיל דויטש.
מצרפלס, שהוקמה בשנת 1970, עוסקת בייצור ובתכנון מערכות השקיה בטפטוף וצנרת לתשתית. מחזור מכירותיה השנתי עומד על למעלה מ-300 מיליון שקל, שמרביתו מפעילות
הייצוא של החברה. קיבוץ מצר שב לאחזקה של 100% במצרפלס ב־2018, בעת שרכש מקבוצת גאון את אחזקותיה בחברה (25%) תמורת 43.5 מיליון שקל. פעילותה העיקרית של מצרפלס הנה ייצור ושיווק מערכות השקייה בשווקים בה היא פועלת, כולל תכנון וייצור מגוון מערכות השקייה בטפטוף. עיקר
המכירות של מצרפלס נעשות בחו"ל, ובין היתר בהודו ובמקסיקו. בראש החברה עומדים המנכ"ל ישראל כהן והיו"ר אריק שור, שהיה בעבר מנכ"ל תנובה. החברה מעסיקה כ- 600 עובדים.
שוק השקיה בטפטוף נהנה מתנאים חיוביים לצמיחה, מדובר בשוק שהוערך בשנת
2023 בשווי של כ-5 מיליארד דולר עם שיעור צמיחה ארוך טווח הנע בין 8% ל-10% בשנה. רק כ-5% מהשטח המושקה בעולם מכוסה כיום בהשקיית טפטוף, מה שמספק פוטנציאל צמיחה משמעותי בעתיד. מצרפלס היא כיום חברת הטפטפות היחידה בבעלות ישראלית-קיבוצית לאחר שנטפים נמכרה לקונצרן
מקסיקני, ריבוליס (לשעבר פלסטרו) מקיבוץ גבת, נמכרה על ידי קרן פימי לקרן ההשקעות Temasek של ממשלת סינגפור. בנוסף, חברת הטפטפות נען-דן התמזגה עם חברת ג׳יין ההודית, שלאחר מכן נרכשה על-ידי ריבוליס.
מיכאל טקסיאק, שותף מייסד בקרן אדם פרטרנס מסר: ״עסקת מצרפלס ממחישה באופן מדויק את החזון ואת המיקוד של אדם פרטנרס. מדובר בחברה מובילה בתחום ההשקיה בטפטוף – תחום קריטי לקידום חקלאות ברת קיימא בעולם. מדובר בחברה תעשייתית בוגרת בעלת מחזור מכירות משמעותי, אשר פועלת בשוק צומח והיא בעלת פעילות בינלאומית בפריסה רחבה. אנחנו גאים להיות שותפים של קיבוץ מצר, אשר בנה את החברה מן היסוד ולהמשיך להוביל אותה קדימה".
עמרי שוהם, יו״ר ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ מסר: ״באספת הקיבוץ החליטו חברי הקיבוץ, ברוב גדול, לתמוך בהמלצת ההנהלה הכלכלית להתקשר בהסכם ההשקעה עם קרן אדם פרטנרס. העסקה מהווה הזדמנות כלכלית טובה לחברה ולקיבוץ. ההחלטה היא ביטוי לאסטרטגיה העסקית של הקיבוץ, שבאה לידי ביטוי ברכישת חלקה של קבוצת גאון במצרפלס (25%) בשנת 2018, השאת ערך עקבית ומכירת פעילות האס.פי לאינרום בשנת 2022 וכעת מכירת השליטה בחברה. החברה תמשיך לפעול מאתר הייצור המרכזי בקיבוץ מצר והקיבוץ יישאר שותף פעיל בהובלת החברה״.
אדם פרטנרס הינה קרן השקעות פרטית המתמחה בחברות מבוססות וצומחות בתחום המזון והחקלאות באירופה ובישראל. הקרן הוקמה בשנת 2023 על ידי מיכאל טקסיאק ודן זיו. לקרן ועדה מייעצת הכוללת מומחים עולמיים בתחומי החקלאות והמזון, וביניהם אייל מליס מנכ"ל תנובה לשעבר. אדם פרטנרס פועלת עם דגש על יצירת פלטפורמות משולבות בתחומי מיקוד ספציפיים כגון טיוב ושימוש חסכוני במים, רכיבי מזון פונקציונאליים, חלבון בר קיימא, חקלאות בסביבה מבוקרת ותחומים נוספים הנמצאים בתהליכי האצה משמעותיים בעולם עקב דרישות צרכנים, רגולציה וקיימות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
