דוח טוב לבזק:גידול של 81% ברווח הנקי הרווח הנקי ל-462 מיליון שקל
חברת בזק פרסמה היום את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי לשנת 2008. בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של 3.16 מיליארד שקל, גידול של 0.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד .
הרווח התפעולי הסתכם ב-822 מיליון שקל, גידול של 37.9% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-462 מיליון שקל, גידול של 81.2% לעומת הרבעון המקביל.
הרווח למניה, בסיסי ובדילול מלא, הסתכם ב-0.18 שקל ו-0.17 שקל, בהתאמה, בהשוואה ל-0.10 שקל ו-0.09 שקל, בהתאמה ברבעון המקביל.
הרווח לפני הוצאות מימון, מיסים, פחת והפחתות (EBITDA) הסתכם ב-1.25 מיליארד שקל, עלייה של 19.6% בהשוואה לרבעון המקביל. שיעור ה- EBITDA גדלו ל-39.4% בהשוואה ל-33.2% ברבעון המקביל.
השקעות ברכוש קבוע (ברוטו) הסתכם ב-595 מיליון שקל, גידול של 79.2% בהשוואה לרבעון המקביל. תזרים המזומנים החופשי הגיע ל-653 מיליון שקל, עלייה של 30.9% לעומת הרבעון המקביל וגידול של 57%% לעומת הרבעון הקודם.
בפעילות הנייחת של החברה רשמה בזק עלייה של 29.1% ברווח התפעולי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ל-422 מיליון שקל, ועלייה של 13% ב-EBITDA ל-636 מיליון שקל. שיעור ה-EBITDA עמד על 45.8%. השיפור המתמשך ברווחיות הוא תוצאה של ההשפעה החיובית של מאמצי התייעלות, שהחלו לשאת פרי, לתוצאות העסקיות של בזק קווי – ושל הקבוצה כולה.
פעילות הטלפונים הניידים של פלאפון הניבה עלייה דו-ספרתית ברווח התפעולי, ברווח הנקי וב-EBITDA ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסות עלו ב-0.9%. ה-EBITDA הגיע ל-422 מיליון שקל, ושיעור ה-EBITDA הגיע ל-34.8%. התוצאות הושגו הודות לצמיחה חזקה של מנויי הדור השלישי (1.07 מיליון מנויים נכון לסוף ספטמבר) שסייעה להביא את מספר המנויים הכולל ל- 2.7 מיליון - גידול של 5.4% ביחס לרבעון המקביל והודות לעלות נמוכה של רכישת מנויים.
הרווח התפעולי של בזק בינלאומי גדל ב-9.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ל-59 מיליון שקל והרווח הנקי גדל ב-12.8% ל-44 מיליון שקל, בעקבות עלייה במכירת שירותים הנמצאים בליבת הפעילות, הכוללים שרותי אינטרנט בפס רחב, שיחות בינלאומיות ופתרונות תקשורת לארגונים. ה-EBITDA עלה ב-5.3% בהשוואה לרבעון המקביל ל-79 מיליון שקל, המשקף שיעור EBITDA של 24.0%.
חברת הלוויין יס דיווחה כי ההכנסות מפעילות הטלוויזיה הרב ערוצית גדלו ב-4.2% בהשוואה לרבעון המקביל ל-375 מיליון שקל, בעקבות גידול של 2.7% בהכנסה הממוצעת ללקוח (ARPU) שהסתכמה ב – 226 שקל וגידול של 2% במספר המנויים ל-556,000 מנויים. ה-EBITDA הגיע ל-111 מיליון שקל, עלייה של 79% מול הרבעון המקביל אשתקד, המשקף שיעור EBITDA של 29.6%.
שלמה רודב, יו"ר בזק, אמר כי "תוצאות השיא הפיננסיות של הקבוצה ברבעון השלישי משקפות ביצועים מוצלחים במגזרים התפעוליים, ומחזקות את מעמדה של בזק כספקית התקשורת המובילה בישראל. הביצועים של בזק התבססו על גידול בהכנסה השנתית של פלאפון, בזק בינלאומי, ו- yes, בעוד שפעילות בזק קווי הראתה ביצועים טובים בכך שדיווחה הכנסות הדומות פחות או יותר לאלו של התקופה המקבילה אשתקד, בניקוי ההשפעה של תעריפי הקישוריות הסלולרית. אמצעי הייעול והחיסכון שהטמענו בעסקי בזק קווי המשיכו לספק שיפור הניתן למדידה במבנה ההוצאות שלנו, וסייעו לרווח השיא התפעולי של הקבוצה, רווח נקי ותוצאות ה- EBITDA ".
אלן גלמן, סמנכ"ל הכספים ומשנה למנכ"ל בזק, הוסיף כי "בהתבסס על התוצאות הפיננסיות החזקות של הרבעון השלישי, בזק ייצרה תזרים מזומנים חופשי החזק ביותר שלה מזה כשנתיים. החוזק של תזרים המזומנים מפעילות שוטפת והמאזן, נותנים לנו בסיס איתן לביצוע השקעות ברשת, ובמקביל מאפשרים לנו לספק ערך למחזיקי המניות באמצעות חלוקת דיווידנדים תקופתית, אם וכאשר מועצת המנהלים תחליט על כך.
אנו ממשיכים למצב את בזק לצמיחה עתידית באמצעות השקעה בפיתוח של מספר תשתיות תקשורת, ובכלל זה רשת ה-HSPA הסלולרית שלנו, הצפויה להתחיל לפעול במהלך הרבעון הראשון של 2009, ותחילת הפיתוח של רשת הדור הבא (NGN), שבה אנו פועלים כעת להשלמה של הפריסה בשני אזורים"
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
