מלך האג"ח ביל גרוס: הממשל צריך לתמוך בשוק בכדי למנוע צונמי פיננסי
הממשל האמריקני חייב להתחיל להשתמש יותר בהונו בכדי לתמוך בשווקים ולמנוע "צונמי פיננסי", כך אמר היום ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה ביותר בעולם והמפורסמת ביותר.
הבנקים, בתי ההשקעות וקרנות הגידור מוכרים נכסים במהרה, תוך שהם מורידים את מחירי האג"ח, נדל"ן, מניות וסחורות, הסביר גרוס, מנהל קרן פימקו. "ללא השגחה, המצב יכול להידרדר ממצב של מדורה לשריפת יער וממצב של שוק דובי לצונמי פיננסי הרסני", ציין גרוס באתר הקרן. "בכדי למנוע זאת, אנו זקוקים למדיניות שתספק גישה למאזן משרד האוצר".
הממשל צריך להחליף את המשקיעים הפרטים, שלהם אין את הכספים הדרושים לקניית נכסים חדשים או שנכוו על ידי הפסדים קשים, אמר גרוס. קרנות הנאמנות הפרטיות ובנקים המרכזיים מסרבים לסבסד את חברות הפיננסים הפרטיות לאחר שהציגו הפסדי עתק על שביצעו השקעות בכדי לתמוך בחברות, אמר גרוס.
התחזיות של גרוס למערכת הפיננסית בהחלט קודרות יותר בהשוואה לדבריו בעבר. מנהל הקרן המפורסם קרא בעבר לקובעי המדיניות לתמוך בשוק הדיור בעזרת תהליכים חקיקתיים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
