ז'אן קלוד טרישה: "אנו עדיין ממוקדים באינפלציה, למרות הנמכת תחזיות הצמיחה"
לאחר שהותיר את הריבית באזור האירו ללא שינוי, נגיד הבנק המרכזי באירופה אמר במסיבת עיתונאים שהינו עדיין ממוקד במלחמה נגד האינפלציה גם לאחר שחתך את תחזיות הצמיחה הכלכלית לשנה זו ולשנה הבא.
"ידם של הסיכונים ליציבות המחירים על העליונה", אמר היום ז'אן קלוד טרישה לעיתונאים בפרנקפורט לאחר שהותיר את ריבית הבסיס ללא שינוי ברמה של 4.25%. "אנו נחושים בהחלטתנו לשמורת על הציפיות האינפלציוניות ברמה התואמת את יציבות המחירים".
הבנק המרכזי באירופה, אשר העלה את הריבית בחודש יולי, מנסה למנוע את זליגת הציפיות האינפלציוניות וגאות האינפלציה לתוך מערכת ביקושי השכר כפיצוי עבור גאות מחירי המזון והאנרגיה. לאחר שהכלכלה האירופאית הצטמקה ברבעון השני כתוצאה מהחלשות הוצאות הצרכנים, ההשקעות והיצוא, חברי הבנק המרכזי, אקסל וובר ולוקס פאפדמוס, אמר בשבוע שעבר שהעלאת ריבית נוספת תהיה נחוצה אם התחזיות האינפלציוניות יוחרפו.
"אי הוודאות האופפת את התחזית לפעילות הכלכלית הינה גבוהה במיוחד בנקודה זו", ציין טרישה. " ידם של הסיכונים ליציבות המחירים על העליונה" והסיכונים נובעים מהפוטנציאל ההשפעה על ההשקעות ועל הוצאות הצרכנים בשל גאות המחירים, הסביר טרישה.
הבנק המרכזי הנמיך היום את תחזית הצמיחה הכלכלית של אזור האירו לשנת 2008 לכ-1.4% משיעור של 1.8% קודם לכן, ואת התחזית לשנת 2009 לרמה של 1.2% משיעור של 1.5% קודם לכן. הבנק גם העלה את התחזיות האינפלציוניות לשנה הנוכחית ל-3.5% ולשנת 2009 ל-2.6% מרמה של 3.4% ו-2.4% בהתאמה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
