האינפלציה בארה"ב מתחזקת: ליבת מדד המחירים ליצרן עקפה את הציפיות
נתון המאקרו היחיד, והמשמעותי, להיום הינו מדד המחירים ליצרן אשר התחזק בחודש אפריל בשיעור של 0.2%, באופן מתון מן הצפוי. זאת, בעוד שמחירי המזון נותרו ללא שינוי, ולאחר שמחירי האנרגיה ירדו בשיעור של 0.2%, כך דיווחה היום לשכת העבודה האמריקנית.
ראוי לציין, כי מדד המחירים ליצרן התחזק במהלך השנה האחרונה בשיעור של 6.5%. מדד הליבה, אשר מנכה את עליית מחירי המזון והאנרגיה, טיפס בחודש אפריל בשיעור של 0.4%, מעל רמת הציפיות בשוק. בראייה שנתית, מדד הליבה הוסיף לערכו במהלך השנה האחרונה 3%, העלייה החדה ביותר מאז שלהי 1991.
האנליסטים בוול סטריט העריכו כי מדד המחירים ליצרן יטפס בחודש אפריל בשיעור של 0.4%, בעוד מדד הליבה היה צפוי להתחזק בשיעור של 0.2%.זאת, לאחר שבחודש מרץ זינק המדד בשיעור של 1.1%.
נתונים אלו נערכים על ידי הממשלה ומתואמים עונתית בכדי לנכות את התנודתיות העונתית, בכדי להתמקד על שינויי המחירים הבסיסים. מכיוון שמחירי האנרגיה מתחזקים בדרך כלל במהלך חודש אפריל, נתוני הממשלה מצביעים על ירידת מחירי האנרגיה בשיעור של 0.2%, ואילו בפעול המחירים זינקו ב-2.9%.
בהתאם לאמור, מחירי הבנזין צנחו ב-4.6% בתאום רבעוני, אך בניכוי התאום, המחירים זינקו ב-3.2%. בעוד שמחירי המזון התנהגו באופן הפוך. בתאום עונתי, מחירי המזון נותרו ללא שינוי, אך בניכוי התאום המחירים ירדו ב-0.3%.
עוד מן הנתונים, מחירי הסחורות התלויות בנפט התחזקו טיפסו ב-3.2%, מחירי הדלקים, המופקים מן הנפט, התחזקו ב-4.5%, בעוד מחירי הגז הטבעי עלו ב-4.3%. מדד ליבת מחירי הנפט זינק באפריל בשיעור של 7.9%.
בעקבות נתונים אלו, החוזים העתידים על המדדים המובילים בוול סטריט נחלשו ב-0.7%.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
