החיים הטובים של אילן ישועה בוואלה: מקבל 600 אלף אופציות בשווי 1.5 מיליון שקל
אילן ישועה עובד קשה בוואלה ומתוגמל בהתאם. וואלה! תקשורת מדווחת לבורסה על אישור הדירקטוריון להעניק לישועה, מנכ"ל החברה, 600 אלף אופציות. האופציות יוענקו לו על-פי תוכנית מעודכנת לשנת 2007.
על-פי הודעת החברה, האופציות שמקבל ישועה אינן סחירות והמנכ"ל יהיה זכאי לרכוש מהחברה מניה רגילה אחת של החברה. ישועה, למעשה יוכל להחזיק כ- 1.25% מהון החברה ובנוסף יחזיק כ- 1.25% זכויות הצבעה.
מחיר המימוש של האופציות המוקצות עומד על 5.251 שקל לכל אופציה, שהיה מחיר המניה באותו היום בו קיבל ישועה את כתבי האופציה - 26 במרץ 2008.
כמה זה שווה בעצם?
הערך הכלכלי של כתבי האופציה אותם קיבל אילן ישועה הם שווי ערך לכ- 1.556 מיליון שקל. כך בהתחשב במחיר המימוש הבסיסי שנקבע כשסטיית התקן השנתית הייתה כ - 40% -59% בין שנה לשש שנים ממועד הענקה.
כתבי האופציה מוקצים לישועה ללא תמורה, כחלק מתנאי כהונתו כמנכ"ל החברה. 80 אלף מהאופציות ניתנות למימוש מיידי, יתר כתבי האופציה המוקצים יבשילו ב- 12 מנות שוות כאשר המנה הראשונה ניתנת למימוש החל מתום 3 חודשים מהמועד הקובע, ולאחר מכן, מידי רבעון יבשיל חלק 1/11.
העיקר שימשיך לעבוד בחברה
הודעת החברה הקורקטית שנמסרה לבורסה מבהירה, כי מטרת האופציות המוענקות למנכ"ל הינה "לקדם את טובת החברה ויעדיה באמצעות מתן
- 1.ג' ינג' י =ת" א היהודי 22/07/2011 08:04הגב לתגובה זווואלה נמאסתם עם ההתנכלות הארורה והבלתי פוסקת שלכם! ישועה על דילמאני
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
ענת גלעד |לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
