וול סטריט ננעלה בירידות שערים חדות: מניית בר סטרנס קרסה

ענקית הפיננסים ריכזה עניין בעקבות מצבה הכלכלי. ברננקי ציין 4 דרכים לריסון משבר המשכנתאות. בישראליות, טבע השילה 1.75%, אורכית איבדה 4.5% ואורמת טכנ צנחה ב-3.16%
אילן קליקה |

המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום שישי בירידות שערים חדות. המסחר דווקא נפתח בעליות קלות אבל הקריסה של מניית בר סטרנס ונתון סנטימנט הצרכנים לא הותירו למדדים שום סיכוי.

נתוני האינפלציה, מדד המחירים לצרכן, דווקא הפתיעו לטובה אך לא הצליחו לשפר את הסנטימנט. עם זאת, סיפור היום הוא ללא ספק ( BSC).

מנתונים שפרסם היום הממשל האמריקני עולה, כי מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר נותר ללא שינוי לאחר עלייה של 0.4% בינואר. ליבת המדד, המנטרלת את השינויים במחירי המזון והאנרגיה, נותרה גם היא ללא שינוי לאחר עלייה של 0.3% בינואר.

עוד היום, נגיד הפדרל ריזרב נאם בפגישה השנתית של קואליציית ההשקעות הלאומית וציין 4 דרכי פעולה לפתרון המשבר בשוק המשכנתאות. בהמשך לדבריו, הסביר ברננקי כי הבנק המרכזי של ארצות הברית מבצע מהלכים שמטרתם לרסן את אופן מתן ההלוואות, בכדי להגן על הלווים פני תיאום שיעורי ריבית המשכנתאות.

בשוק הסחורות, הגאות במחיר הנפט והסחורות נבלמה היום לאחר שנתון סנטימנט הצרכנים הצית רצף של מימוש רווחים. הנפט ננעל בירידה של 0.22 דולר למחיר של 110.11 דולר לחבית, לאחר שנגע אתמול ב-11 דולר לחבית.

החוזים העתידים על מחיר הזהב ננעלו בעלייה של 6 דולר למחיר של 999.8 דולר לאונקיה.

בזירת המטבעות, הדולר התאושש היום מהשפל שרשם מול האירו וחזר להיסחר מעל ל-100 ין ביפן, וזאת על רקע הערכות בגולדמן זאקס ובמורגן סטנלי כי הבנקים המרכזיים ב-G7 עשויים להתערב במסחר במט"ח על מנת לעצור את הידרדרות הדולר בעולם.

מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 2.26% לרמה של 2,212 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בירידה של 1.6% לרמה של 11,951 נקודות.

בסיכום שבועי: מדד הנאסד"ק נותר ללא שינוי, בעוד מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.5% לערכו.

מאקרו

שעה לפני פתיחת המסחר פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, אשר נותר ללא שינוי לאחר שרשם עלייה של 0.4% בינואר. ליבת המדד, המנטרלת את עליית מחירי האנרגיה המזון, נותרה ללא שינוי גם היא.

מדד סנטימנט הצרכנים לחודש מרץ, שנערך על ידי אוניברסיטת מישיגן, השיל 0.3 נקודות לרמה של 70.5 נקודות. המדד הציג את התוצאה הנמוכה ביותר מאז חודש פברואר 1992. לעומת זאת, הכלכלנים ציפו כי מדד סנטימנט הצרכנים יציג ירידה חדה יותר לרמה של 69.3 נקודות.

אמריקניות במרכז

סיפור היום - מניית ענקית הבנקאות, חברת בר סטרנס צנחה היום בשיעור של 45% לאחר ששיעור הנזילות של בנק ההשקעות הידרדר בצורה קשה ב-24 השעות האחרונות.

סיטיגרופ (סימול: C) ריכזה עניין לאחר שהמנכ"ל ויקראם פנדיט נפגש עם אנליסטים. "הוא חזר על ביטחונו בהון העצמי של סיטי ודיבר על תכניות לעתיד", אמרה מרדית' וויטני, אנליסטית בבית ההשקעות אופנהיימר. "ההנהלה מתכוונת להתמקד בעסקי הליבה ולצאת מכל העסקים שאינם קשורים לליבה (אשר טרם הוגדרו). מייק מאיו מבית ההשקעות דויטשה בנק השתתף גם הוא באירוע, והזהיר כי "הדלת פתוחה בפני מחיקות נוספות" של סיטי בגין משבר הסאב-פריים, שכן פנדיט לא פסל זאת.

כינוסים נוספים עם אנליסטים מצד חברות מובילות יתקיימו במהלך היום, כאשר מבין החברות הבולטות נזכיר את DuPont (סימול: DD) וכן את ג'ננטק (סימול: DNA).

חברת המדיה Cnet Networks (סימול: CNET) הודיעה כי בכוונתה לערער על החלטת בית המשפט לאפשר לקבוצה של חברות השקעה למנות דירקטורים חדשים בחברה, אשר סובלת מקשיים. חברות ההשקעה רוצות שליטה גדולה יותר בחברה, והיא מתנגדת לכך.

ישראליות במרכז

מניית טבע חו"ל ריכזה עניין על רקע סקירה פושרת מצד סיטיגרופ. האנליסטים חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.

אלווריון חו"ל ואודיוקודס חו"ל המשיכו לבלוט על רקע העסקאות עליהן דיווחו השתיים, בנפרד כמובן, במהלך השבוע. היקף העסקאות לא נמסר. גם וריפון חו"ל דיווחה השבוע על עסקה עם בנק האנג סנג, אולם לפי שעה משקיעי החברה מתעניינים יותר בפרסום דוחותיה הכספיים המתוקנים, אשר אמורים להתפרסם החודש.

קבוצת NDS (סימול: NNDS) ריכזה היום עניין על רקע שמועות בחדרי מסחר אודות העלאת המלצה למניה ל"קנייה" מ"נייטרלי" בידי בית השקעות בינוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: