חכמים צוחקים כל הדרך אל הבנק
בשבועות האחרונים אנו עדים למספר רב של ידיעות בעיתונות הכלכלית שעוסקות ברכישות מניות של בעלי עניין. קרי, כאלה שבידיהם 5% ומעלה משווי חברה. הרכישות מתבצעות דווקא בתקופה בה השוק נמצא בירידה. לכאורה, שוק יורד נתפס כהזדמנות לרכוש מניה במחיר אטרקטיבי אולם טרם נצא למסע קניות חשוב להבין ולהפנים- שיקולים לקניה ומכירה של בעלי עניין שונה במהות משיקולים של "משקיע כורסא", שהם למעשה רוב הציבור, המקבל החלטות וניזון מהעיתונות הכלכלית ואמצעי התקשורת.
הסיבה המרכזית לשוני בין שני הקהלים, העסקי ו"משקיע הכורסא" היא, שמשקיע עסקי משקיע לטווח ארוך, הוא קונה חברות ומפעיל מערכת שיקולי מאקרו שיניבו לו תוצאות שנים מהיום. הפעלת שיקול לטווח ארוך הופכת את מרכיב מחירה הנוכחי של המניה לפחות רלוונטי, מתוך הבנה כי בשוק שמתנהג במחזוריות המניה תתקן את עצמה. לעומתו, "משקיע הכורסא", המייצג למעשה את רוב ציבור המשקיעים, קונה מניות במטרה לממש רווחים בטווח זמן שבין שבועות לחודשים. כאשר על הכף מונחות שתי אסטרטגיות השקעה שונות, הרי שמערכת השיקולים של כל אחת מהן היא בהכרח שונה.
בהעדר מידע זמין ממקור מהימן ומוסמך, פרט לעיתונות הכלכלית, מנסה "משקיע הכורסא" להתחקות אחר צעדיו של המשקיע העסקי ולהתלוות אליו באילנות גבוהים - בבחינת "מה שטוב לכרישים הגדולים ודאי טוב גם בשבילי". על פי רוב, שיקול זה יסב ל"משקיע הכורסא" הפסד.
בניגוד למשקיע העסקי, שם כאמור, מחירה הנוכחי של מניה הופך לשיקול משני בכלל השיקולים המנחים את הפעילות הרכישה/מכירה, הרי "שמשקיע כורסא" צריך וחייב להתחשב במחירה הנוכחי בעת הרכישה ולהתייחס אליו כפרמטר מרכזי - הרי מדובר בכספו הפרטי ולא בכספי משקיעים חיצוניים.
המבחן המרכזי שצריך המשקיע הפרטי להפעיל, בבואו לרכוש מניה, הוא מבחן ה"מגמה" - עליו לרכוש מניות כאשר הם במגמת עליה ולא בגלל מחיר "אטרקטיבי". מחיר אטרקטיבי משמעו לנסות ולהמר על "מחיר תחתית של מניה" - זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
כדי להמחיש את הדברים אפשר לבחון את התנהלות הדולר מול השקל. משקיעים שניסו לסמן תחתית לצניחתו של הדולר ולקנות באותה הנקודה, מתוך חשיבה שגרוע מזה לא יכול להיות, הופתעו כל יום מחדש מהשיאים השליליים של הדולר ורשמו לעצמם הפסדים.
אם כך, כיצד ניתן להעריך מתי נכון להשקיע בשווקים?
בשלב זה יש לבחון היטב את רמות התמיכה בשוק האמריקאי ובשוק הישראלי. עצירה על רמות אלו ויציאה לדרך של מגמת עליה תשמש לנו, המשקיעים הפרטיים, איתות שהמגמה היא מגמת עליה ועוגן יציב לבסס על פיו החלטות של קניה, קרי, לחזור לפוזיציות לונג בשווקים.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
