גביית חוב של חייב אצל צד ג' על פי חוק מע"מ
כבוד השופטת וסרקרוג מבימ"ש המחוזי בחיפה קבעה (3.2.2008) כי אגף המכס והמע"מ רשאי לפעול בהליכי גבייה מול המערערת, חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ.
עו"ד יהודה גליטמן, מפרקליטות מחוז חיפה ייצג את המדינה.
בינואר 2005 הוציא אגף המכס והמע"מ לחברת קסקד בע"מ בבעלות יורי טולובסקי, חברה שעסקה ביבוא מזון לרבות שתייה חריפה ממדינות חבר העמים, הודעת גירעון בגין טובין שיובאו על ידה, מן הטעם כי ערך הטובין עליו הצהירה לא תאם את "ערך העסקה" כמתחייב עפ"י פקודת המכס. בסמוך לכך, הועברו הטובין לידי המערערת, חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, אף היא בבעלותו של טולובסקי, וחברת קסקד נקטה בהליכי פירוק מרצון.
ביוני 2007 הודיע אגף המכס והמע"מ למערערת כי לפי סעיף 106(ה) לחוק מע"מ בכוונתו לפעול לגביית חובה של חברת קסקד בסך 271,169 ש"ח מהמערערת, זאת בנימוק שהטובין של קסקד הועברו אליה ללא תמורה ובמטרה לחמוק מתשלום מס.
המערערת טענה נגד הסמכות לפתוח נגדה בהליכי גבייה. לדידה, היא שילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין הטובין שהועברו אליה. יתר על כן, הגישה המערערת בקשה דחופה לשחרור מטענים מעוכבים ולביטול צו עיקול ברישום בבנק הפועלים על חשבונה. המדינה דחתה את הטענה בדבר תשלום תמורה בגין הטובין וטענה כי מרב הכספים שהועברו למערערת לא נעשו על דרך של הפקדות בנקאיות ונעשו מחשבונו הפרטי של האב, לב טולובסקי, כחלק מתמיכת האב בבניו ולא בגין רכישת הטובין, מה שמצביע על יחסים מיוחדים בין הצדדים.
כאמור, ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת המערערת ופסק כי אגף המכס והמע"מ רשאי לפעול בהליכי גבייה בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ מהטעמים הבאים:
בהתאם לסעיף 106(ב) לחוק מע"מ, כאשר חברה חייבת חוב מס סופי, מעבירה את נכסיה בלא תמורה, או שהחברה מתפרקת ומעבירה את נכסיה למי שיש עמו יחסים מיוחדים, בלא תמורה או בתמורה חלקית, ובאופן שלחברה החייבת - המעבירה, לא נותרו אמצעים לסילוק החוב לרשות המס, רשאית רשות המס לגבות המס מצד ג' - הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים.
באשר להגדרת המונח "יחסים מיוחדים" די בכך, שאחד הצדדים לעסקה נושא משרה בעסקו של אחר, או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה. כמו כן, בהתאם לסעיף 106(ב1) לחוק מע"מ, ניתן לבצע גבייה אצל צד ג', כאשר נעשתה העברת פעילות מהחברה החייבת המעבירה, לחברה הנעברת - צד ג', כאשר לשתי החברות אותם בעלי השליטה והעברה נעשתה ללא תמורה או כנגד תמורה חלקית, וכאשר לחברה המעבירה לא נותרו אמצעים לסילוק החוב.
בערעור הנדון נקבע כי הונחה תשתית ראייתית המסמיכה את המשיב לנקוט בהליכי גבייה נגד המערערת בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ. משהוכח כי מדובר בחוב סופי, ומשהתמורה בגין הטובין לא הוכחה (למצער מתן תמורה חלקית בלבד), ומשהוכחו יחסים מיוחדים בין קסקד למערערת, בשתי החברות היה אותו בעל שליטה, וקסקד העבירה פעילותה למערערת באופן המצביע על פעולות שנעשו במטרה לרוקן את חברת קסקד מנכסיה מצד אחד, והעברת הטובין לחברה חדשה, כביכול, מצד שני, במטרה להימנע מתשלום המס ונקיטה בפעולות שיש בהם לסכל את פעולות הגבייה שנקט בהן אגף המכס והמע"מ.
עש 1137/07, בשא 17958/07
חוזר רשות המסים בישראל מיום 7 בפברואר 2008.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
מיקרוסופט. קרדיט: רשתות חברתיותמיקרוסופט חוסמת את יחידת 8200 משירותי ענן ובינה מלאכותית - מערכת הביטחון מודאגת מהשלכות ארוכות טווח
ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט מודיעה כי היא חוסמת את יחידת 8200 משימוש בחלק משירותי הענן והבינה המלאכותית שלה. ההחלטה מתקבלת לאחר תחקיר בעיתון "הגרדיאן" שחשף פרויקט מעקב רחב היקף של היחידה, שכלל איסוף וניתוח תקשורת של מיליוני פלסטינים בעזה ובגדה המערבית באמצעות פלטפורמת הענן אז'ור.
במיקרוסופט מסבירים כי מדובר בהפרת תנאי השימוש, אחסון כמויות עצומות של מידע רגיש בחוות שרתים של החברה בהולנד. בעקבות הפרסום, ביצעה החברה בדיקה פנימית והחליטה לעצור גישה לחלק מהטכנולוגיות. הנהלת החברה הדגישה לעובדים כי מיקרוסופט אינה מספקת טכנולוגיות המשמשות למעקב המוני אחר אזרחים, וכי העיקרון הזה מיושם באופן גלובלי.
בצה"ל טענו כי אין פגיעה מבצעית מיידית, שכן הנתונים גובו והוכנו חלופות, אך מודים כי קיים חשש שהמהלך יסמן תחילתו של חרם רחב יותר מצד חברות טכנולוגיה ומדינות שותפות. לפי הערכות, חלק מהמידע כבר הועבר לפלטפורמות ענן אחרות, בהן שירותי אמזון (AWS), אם כי החברות אינן מאשרות זאת רשמית.
לפי התחקיר, יחידת 8200 בנתה מערכת שאיפשרה לה לאסוף, לאחסן ולנתח תקשורת סלולרית בהיקף של "מיליון שיחות בשעה". היקף המידע הגיע עד 8,000 טרה ביט, שהוחזקו בשרתי מיקרוסופט. במערכת הביטחון ראו בפרויקט כלי חיוני לאיתור תשתיות טרור ותכנון פיגועים.
- מיקרוסופט חושפת טכנולוגיה שתחסוך מיליארדים ותשנה את עתיד הבינה המלאכותית
- מיקרוסופט ו-OpenAI כבר לא? ה-AI של אנתרופיק יוטמע באופיס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מסמן שינוי כיוון עבור מיקרוסופט, שבמשך שנים ראתה בישראל שוק מרכזי והשקיעה בהקמת מרכזי פיתוח מקומיים. החברה ניסתה בעבר לזכות במכרז הענן הממשלתי נימבוס, אך הפסידה לאמזון וגוגל. כעת, על רקע לחץ גובר של עובדים, משקיעים וארגוני זכויות אדם, מיקרוסופט מראה נכונות להתרחק משיתופי פעולה עם גופי ביטחון בישראל.
