אסיה סגרה בעליות חדות: הניקיי קפץ בשיעור החד מאז 2002

הצמיחה ביפן, האבטלה באוסטרליה, ביטחון הצרכנים בדרום קוריאה ונתוני מכירות הקמעונאיות בארה"ב - כל אלה סיפקו סנטימנט חיובי ליבשת. הקוספי עלה 4%, הניפטי טיפס 4.8% וההאנג סנג הוסיף 3.7%
אריאל אטיאס |

המניות הנסחרות באסיה קפצו היום, בהובלת מדד הניקיי 225 שרשם את העלייה החדה ביותר מאז 2002, בהמשך לנתונים חיובים על הכלכלה היפנית שצמחה ביותר מהצפוי והפתעה בנתוני מכירות הקמעונאיות בארה"ב.

מניות מיצ'והו פיננסים טיפסו בפעם הראשונה בשבעה הימים האחרונים, אחרי שהתוצר המקומי הגולמי של יפן התרחב בקצב המהיר ביותר בשלושת הרבעונים האחרונים. מניות היצואניות, סאמסונג וטויוטה רשמו עליות, בין החברות המוכרות לארה"ב. מניות Rio Tinto קפצו, לאחר שהחברה דיווחה על רווחים הגבוהים מהצפוי.

הנתונים שברקע

הכלכלה היפנית צמחה בשיעור של 3.7% ברבעון הרביעי של 2007, זאת בהשוואה לצמיחה של 1.3% ברבעון השלישי, מסר משרד האוצר היום. קונצנזוס ציפיות 39 אנליסטים, ע"פ סקר שנערך ע"י בלומברג, היה לצמיחה של 1.7%.

בארה"ב, מכירות הקמעונאיות טיפסו ב-0.3% בעקבות ביקוש גבוהה למכוניות, בגדים ובנזין. צפי האנליסטים היה לירידה של 0.3%. נתונים עלו ודוחותיה של אפלייד מטריאלס, שהראו שהביקוש החזק למוצריה העצים את הרווחים, דחפו את המניות האמריקניות לעליות יום שלישי ברציפות, רצף העליות הארוך ביותר השנה.

באותו הזמן, באוסטרליה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי שיעור האבטלה נפל לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1974. לפני יומיים, הייתה זו הממשלה הדרום קוריאנית, שדיווחה כי ביטחון הצרכנים זינק לשיא של יותר מחמש שנים.

בקרב המדדים: ביפן, הניקיי 225 טיפס 4.3%. בדרום קוריאה, הקוספי עולה 4%. בהודו, הניפטי מטפס 4.6%. בהונג קונג, האנג סנג מוסיף 3.7%. בסין, שנחאי מוסיפה 1.4%.

החדשות הרעות, המגיעות הבוקר מסינגפור, לא מצליחות לפגוע בסנטימנט הרחב ואפילו לא במקומי. המדד בבורסה הסינגפורית מטפס 2.8%, למרות הנתונים הממשלתיים המצביעים על כך שהכלכלה המקומית הצטמקה ב-4.8% ברבעון הרביעי, לאחר שהאינפלציה המשיכה לצמוח והתפוקה בסקטור הבריאות נפלה. בהמשך לכך, הממשלה הנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה לשנת 2008 ל-4% עד 6% מהתחזיות הקודמות ל-4.5% עד 6.5%.

מניות במרכז

סמסונכ, יצרנית הזיכרונות למחשבים הגדולה בעולם, טיפסו ב-3.3%. מניות LG.Philips, יצרנית טלוויזיות ה-LCD השנייה בגודלה בעולם, הוסיפו5.3%. מניות Hon Hai Precision Industry , יצרנית ה-IPOD של אפל, טיפסו 6.7%. מניות Li & Fung , ספקית של רשת וול-מארט, זינקו 4%.

בסקטור הרכב, מניות יצרנית המכוניות הגדולה ביפן, טויוטה, עלו 2.2%, בעוד מניות ניסן, השלישית בגודלה, זינקו 5.1% לאחר שאנליסט KBC העניק לחברה המלצת "קנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.