אסיה סגרה בעליות חדות: הניקיי קפץ בשיעור החד מאז 2002
המניות הנסחרות באסיה קפצו היום, בהובלת מדד הניקיי 225 שרשם את העלייה החדה ביותר מאז 2002, בהמשך לנתונים חיובים על הכלכלה היפנית שצמחה ביותר מהצפוי והפתעה בנתוני מכירות הקמעונאיות בארה"ב.
מניות מיצ'והו פיננסים טיפסו בפעם הראשונה בשבעה הימים האחרונים, אחרי שהתוצר המקומי הגולמי של יפן התרחב בקצב המהיר ביותר בשלושת הרבעונים האחרונים. מניות היצואניות, סאמסונג וטויוטה רשמו עליות, בין החברות המוכרות לארה"ב. מניות Rio Tinto קפצו, לאחר שהחברה דיווחה על רווחים הגבוהים מהצפוי.
הנתונים שברקע
הכלכלה היפנית צמחה בשיעור של 3.7% ברבעון הרביעי של 2007, זאת בהשוואה לצמיחה של 1.3% ברבעון השלישי, מסר משרד האוצר היום. קונצנזוס ציפיות 39 אנליסטים, ע"פ סקר שנערך ע"י בלומברג, היה לצמיחה של 1.7%.
בארה"ב, מכירות הקמעונאיות טיפסו ב-0.3% בעקבות ביקוש גבוהה למכוניות, בגדים ובנזין. צפי האנליסטים היה לירידה של 0.3%. נתונים עלו ודוחותיה של אפלייד מטריאלס, שהראו שהביקוש החזק למוצריה העצים את הרווחים, דחפו את המניות האמריקניות לעליות יום שלישי ברציפות, רצף העליות הארוך ביותר השנה.
באותו הזמן, באוסטרליה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי שיעור האבטלה נפל לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1974. לפני יומיים, הייתה זו הממשלה הדרום קוריאנית, שדיווחה כי ביטחון הצרכנים זינק לשיא של יותר מחמש שנים.
בקרב המדדים: ביפן, הניקיי 225 טיפס 4.3%. בדרום קוריאה, הקוספי עולה 4%. בהודו, הניפטי מטפס 4.6%. בהונג קונג, האנג סנג מוסיף 3.7%. בסין, שנחאי מוסיפה 1.4%.
החדשות הרעות, המגיעות הבוקר מסינגפור, לא מצליחות לפגוע בסנטימנט הרחב ואפילו לא במקומי. המדד בבורסה הסינגפורית מטפס 2.8%, למרות הנתונים הממשלתיים המצביעים על כך שהכלכלה המקומית הצטמקה ב-4.8% ברבעון הרביעי, לאחר שהאינפלציה המשיכה לצמוח והתפוקה בסקטור הבריאות נפלה. בהמשך לכך, הממשלה הנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה לשנת 2008 ל-4% עד 6% מהתחזיות הקודמות ל-4.5% עד 6.5%.
מניות במרכז
סמסונכ, יצרנית הזיכרונות למחשבים הגדולה בעולם, טיפסו ב-3.3%. מניות LG.Philips, יצרנית טלוויזיות ה-LCD השנייה בגודלה בעולם, הוסיפו5.3%. מניות Hon Hai Precision Industry , יצרנית ה-IPOD של אפל, טיפסו 6.7%. מניות Li & Fung , ספקית של רשת וול-מארט, זינקו 4%.
בסקטור הרכב, מניות יצרנית המכוניות הגדולה ביפן, טויוטה, עלו 2.2%, בעוד מניות ניסן, השלישית בגודלה, זינקו 5.1% לאחר שאנליסט KBC העניק לחברה המלצת "קנייה".
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
