Bizportal עם מפעלי שדרות: הסיפור של חברת חי פלסטיק

אבי ברמלי מנכ"ל החברה: "אם מתחילה אזעקה בזמן שאני בטלפון עם לקוח מחו"ל, אין סיכוי שאני מפסיק את השיחה. אני מוכן לסכן את עצמי אבל לא את העסקה, לספר ללקוח מחו"ל את האמת זה בלתי אפשרי
ישראל הס |

במסגרת סידרת הכתבות אותה התחלנו אתמול על מצבם הקשה של בעלי המפעלים בעיר, נתייחס היום (ד) גם לסוחרי העיר, בעלי החנויות, שהפגיעה בהם היא קשה אף יותר וחוסנם הכלכלי, שממילא היה נמוך, נשחק מאוד בשנה האחרונה.

דני דהן יו"ר ועד העסקים בשדרות: "בשדרות ישנם כ-300 עסקים קטנים, 100 מתוכם נסגרו בשנה האחרונה וברור שהמצב של העסקים שנותרו הינו רחוק משביע רצון. צמצום של 30% בכח האדם ושחיקת רווחיות של בין 20% ל-50% מביאים אותך למצב של מלחמת השרדות יומיומית".

אלי ברמלי מנכ"ל חברת חי פלסטיק, הפועלת בעיר ומעסיקה 100 עובדים, מציין: "במהלך 2007 יש לנו הפסד הכנסות בסך 4 מיליון שקל, עם שחיקה ברווחיות של בין 10%-15%".

ברמלי מציין את הבעיות הכואבות ביותר איתם הוא מתמודד, "הנזק העיקרי הוא בזמן האזעקות. ישנן 6-7 אזעקות ביום, אבל החזרה לעבודה לאחר כל אזעקה נפגעת מאוד כתוצאה מהאפקט הטראומטי של האיום. איך עובד יכול לחזור לעבודה סדירה לאחר התקפת טילים שכזו. העובד מצוי בחרדה ולא רק הוא, משפחתו המצויה בבית שרויה בחרדה אף היא ולכן לאחר כל התקפה העובדים עושים טלפונים לבית וההתאוששות מהטראומה קשה מאוד".

ברמלי חושף אותנו בפני המציאות המחרידה בה הוא שרוי, "כאשר יש לי שיחה עם לקוח מחו"ל ונשמעת אזעקה, אני לא מפסיק אותה באמצע ויורד למקלט. זאת כדי שהלקוח לא יעזוב אותנו כי הוא פשוט יבין מה הולך כאן. אני יכול להגיד לך כי את הלקוחות מחו"ל אני פוגש רק באיזור מרכז הארץ וזאת כדי שלא יגיעו וישמעו את האזעקות ויבינו שיש כאן איזור מלחמה". החשש הוא כמובן, כי הלקוחות מחו"ל יחששו מפני עיכובים במישלוחים.

סיכום הפסדי ההכנסות של ענף המסחר בעיר, שנערך בשיתוף עם ישראלה מני, סמנכ"ל אגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר, עומד על 90 מיליון שקל. עם זאת, הפסדי ההכנסות שנוצרו כתוצאה מסגירתם של 100 העסקים בעיר עומדים על 160 מיליון שקל. 160 מיליון השקלים היו מתקבלים במידה ועסקים אלה היו פעילים. בסה"כ הפסיד ענף המסחר בשדרות הכנסה של כ-250 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.