Bizportal עם מפעלי שדרות: הסיפור של חברת חי פלסטיק

אבי ברמלי מנכ"ל החברה: "אם מתחילה אזעקה בזמן שאני בטלפון עם לקוח מחו"ל, אין סיכוי שאני מפסיק את השיחה. אני מוכן לסכן את עצמי אבל לא את העסקה, לספר ללקוח מחו"ל את האמת זה בלתי אפשרי
ישראל הס |

במסגרת סידרת הכתבות אותה התחלנו אתמול על מצבם הקשה של בעלי המפעלים בעיר, נתייחס היום (ד) גם לסוחרי העיר, בעלי החנויות, שהפגיעה בהם היא קשה אף יותר וחוסנם הכלכלי, שממילא היה נמוך, נשחק מאוד בשנה האחרונה.

דני דהן יו"ר ועד העסקים בשדרות: "בשדרות ישנם כ-300 עסקים קטנים, 100 מתוכם נסגרו בשנה האחרונה וברור שהמצב של העסקים שנותרו הינו רחוק משביע רצון. צמצום של 30% בכח האדם ושחיקת רווחיות של בין 20% ל-50% מביאים אותך למצב של מלחמת השרדות יומיומית".

אלי ברמלי מנכ"ל חברת חי פלסטיק, הפועלת בעיר ומעסיקה 100 עובדים, מציין: "במהלך 2007 יש לנו הפסד הכנסות בסך 4 מיליון שקל, עם שחיקה ברווחיות של בין 10%-15%".

ברמלי מציין את הבעיות הכואבות ביותר איתם הוא מתמודד, "הנזק העיקרי הוא בזמן האזעקות. ישנן 6-7 אזעקות ביום, אבל החזרה לעבודה לאחר כל אזעקה נפגעת מאוד כתוצאה מהאפקט הטראומטי של האיום. איך עובד יכול לחזור לעבודה סדירה לאחר התקפת טילים שכזו. העובד מצוי בחרדה ולא רק הוא, משפחתו המצויה בבית שרויה בחרדה אף היא ולכן לאחר כל התקפה העובדים עושים טלפונים לבית וההתאוששות מהטראומה קשה מאוד".

ברמלי חושף אותנו בפני המציאות המחרידה בה הוא שרוי, "כאשר יש לי שיחה עם לקוח מחו"ל ונשמעת אזעקה, אני לא מפסיק אותה באמצע ויורד למקלט. זאת כדי שהלקוח לא יעזוב אותנו כי הוא פשוט יבין מה הולך כאן. אני יכול להגיד לך כי את הלקוחות מחו"ל אני פוגש רק באיזור מרכז הארץ וזאת כדי שלא יגיעו וישמעו את האזעקות ויבינו שיש כאן איזור מלחמה". החשש הוא כמובן, כי הלקוחות מחו"ל יחששו מפני עיכובים במישלוחים.

סיכום הפסדי ההכנסות של ענף המסחר בעיר, שנערך בשיתוף עם ישראלה מני, סמנכ"ל אגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר, עומד על 90 מיליון שקל. עם זאת, הפסדי ההכנסות שנוצרו כתוצאה מסגירתם של 100 העסקים בעיר עומדים על 160 מיליון שקל. 160 מיליון השקלים היו מתקבלים במידה ועסקים אלה היו פעילים. בסה"כ הפסיד ענף המסחר בשדרות הכנסה של כ-250 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.