אלווריון מביסה את ציפיות האנליסטים: עברה לרווחיות ברבעון הרביעי
חברת אלווריון (סימול: ALVR), הודיעה היום על תוצאותיה הכספיות עבור הרבעון הרביעי ועבור שנת 2007 כולה, מהם עולה כי החברה עברה לרווחיות ברבעון הרביעי לאור גידול של 32% בהכנסות הרבעוניות.
ספקית פתרונות ה-WiMAX ופס רחב אלחוטיים, הודיעה כי רשמה הכנסות שיא של 66.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי, גידול של 9% לעומת הכנסות בסך 60.6 מיליון דולר שנרשמו במהלך הרבעון השלישי של שנת 2007, וגידול של 32% לעומת הכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2006, שהסתכמו בסך של 50.3 מיליון דולר.
בשורה התחתנה, הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של 2007 הסתכם ב-4.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למניה, כאשר נתון זה כולל רווח בגין פעילות שהופסקה בסך 3.6 מיליון דולר. זאת לעומת, 6.2 מיליון דול, או 10 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד.
בהוצאת פריטים, הרווח הנקי על בסיס non-GAAP ברבעון הרביעי הסתכם ב- 3.1 מיליון דולר בקירוב, או רווח של 0.05 דולר למניה בדילול מלא, לעומת רווח של 2.1 מיליון דולר בקירוב ורווח של 0.03 דולר למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2006.
האנליסטים ציפו שאלווריון תדווח על רווח של 1 סנט למניה, או 4 סנט למניה בהוצאת פריטים חד-פעמיים, כך ע"פ קונצנזוס האנליסטים לרויטרס.
"הצוות שלנו המשיך להשיג תוצאות מצוינות במהלך הרבעון הרביעי", אומר צביקה פרידמן. "ההכנסות עלו על התחזית שלנו ואפשרו לנו להגיע לקצה העליון של טווח יעד הצמיחה לשנת 2007. הכנסות ממכירות WiMAX גדלו ב-74% בשנת 2007, הרבה מעבר ליעד המקורי שלנו של לפחות 50%".
החברה תמשיך לכוון על הכנסות שנתיות של בין 275 מיליון דולר לבין 300 מיליון דולר בשנת 2008.
פרידמן הוסיף ואמר, "אנו קוצרים את פירות אסטרטגית הצמיחה שלנו, המתמקדת בשיתוף פעולה עם מפעילים בשלב מוקדם עבור primary broadband ועבור פס רחב אישי, וכן בצמיחה עם לקוחות מרוצים. אנו החברה המובילה בשוק בתחום ה-WiMAX, עם כמות משלוחים מצטברת בשווי של כ- 260 מיליון דולר".
צופה הפסד של עד 4 סנט למניה ברבעון הראשון
בהסתכלות קדימה, על הרבעון הראשון לשנת 2008, אומרים באלווריון, כי הם צופים, כי הכנסות החברה יסתכמו בין - 63 ל- 67 מיליון דולר. כאשר החברה מבהירה, כי תוצאותיה הכספיות של החברה נתונות להשפעת השינויים בשער החליפין של הדולר, בנוסף לכך, הכנסות המימון שלה מושפעות מהירידה בשערי הריבית בארה"ב.
לשורת הרווח, צופה החברה, כי הרווח למניה על בסיס non-GAAP עבור הרבעון הראשון צפוי לנוע בין 0 לבין 3 סנט למניה. ההפסד למניה על בסיס GAAP צפוי לנוע בטווח שבין (0.04) לבין (0.01) דולר למניה.
"2008 צפויה להיות שנה נוספת של התרחבות ועליית מדרגה בהיקף השימוש ב-WiMAX, ואנו מכוונים להכנסות של 275-300 מיליון דולר עבור שנת 2008. התחזית שלנו עבור הרבעון הראשון מקדמת אותנו באופן ניכר לקראת השגת היעד", סיכם פרידמן.
תגובת לידר לדו"חות
ערן יעקובי מלידר: "תוצאות הרבעון מצויינות בכל פרמטר אבל יש לתת דגש לשורה העליונה שהיתה חזקה יותר מהרף העליון של ההנחיות ומשמעותי חזקה יותר מתחזיות הקונצנזוס ותחזיותינו אנו".
עוד אומר יעקובי, "הנחיות לעתיד – ציפינו כי הנחיות החברה לרבעון הראשון תהיינה דומות לאלו של הרבעון הרביעי של 2007 (61 – 65 מיליון דולר), אולם הנחיות החברה הן להכנסות של 63 – 67 מיליון דולר. לאחר רבעון שיא גם ברווח הנקי, החברה צפויה להיפגע בשורה זו ברבעון הראשון בשל חולשת הדולר ובשל ירידת הריביות בארה"ב שתקטין את הכנסות המימון. הנחיות החברה הן לרווח למניה של 0 – 3 סנט."
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")