אלווריון מביסה את ציפיות האנליסטים: עברה לרווחיות ברבעון הרביעי
חברת אלווריון (סימול: ALVR), הודיעה היום על תוצאותיה הכספיות עבור הרבעון הרביעי ועבור שנת 2007 כולה, מהם עולה כי החברה עברה לרווחיות ברבעון הרביעי לאור גידול של 32% בהכנסות הרבעוניות.
ספקית פתרונות ה-WiMAX ופס רחב אלחוטיים, הודיעה כי רשמה הכנסות שיא של 66.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי, גידול של 9% לעומת הכנסות בסך 60.6 מיליון דולר שנרשמו במהלך הרבעון השלישי של שנת 2007, וגידול של 32% לעומת הכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2006, שהסתכמו בסך של 50.3 מיליון דולר.
בשורה התחתנה, הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של 2007 הסתכם ב-4.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למניה, כאשר נתון זה כולל רווח בגין פעילות שהופסקה בסך 3.6 מיליון דולר. זאת לעומת, 6.2 מיליון דול, או 10 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד.
בהוצאת פריטים, הרווח הנקי על בסיס non-GAAP ברבעון הרביעי הסתכם ב- 3.1 מיליון דולר בקירוב, או רווח של 0.05 דולר למניה בדילול מלא, לעומת רווח של 2.1 מיליון דולר בקירוב ורווח של 0.03 דולר למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2006.
האנליסטים ציפו שאלווריון תדווח על רווח של 1 סנט למניה, או 4 סנט למניה בהוצאת פריטים חד-פעמיים, כך ע"פ קונצנזוס האנליסטים לרויטרס.
"הצוות שלנו המשיך להשיג תוצאות מצוינות במהלך הרבעון הרביעי", אומר צביקה פרידמן. "ההכנסות עלו על התחזית שלנו ואפשרו לנו להגיע לקצה העליון של טווח יעד הצמיחה לשנת 2007. הכנסות ממכירות WiMAX גדלו ב-74% בשנת 2007, הרבה מעבר ליעד המקורי שלנו של לפחות 50%".
החברה תמשיך לכוון על הכנסות שנתיות של בין 275 מיליון דולר לבין 300 מיליון דולר בשנת 2008.
פרידמן הוסיף ואמר, "אנו קוצרים את פירות אסטרטגית הצמיחה שלנו, המתמקדת בשיתוף פעולה עם מפעילים בשלב מוקדם עבור primary broadband ועבור פס רחב אישי, וכן בצמיחה עם לקוחות מרוצים. אנו החברה המובילה בשוק בתחום ה-WiMAX, עם כמות משלוחים מצטברת בשווי של כ- 260 מיליון דולר".
צופה הפסד של עד 4 סנט למניה ברבעון הראשון
בהסתכלות קדימה, על הרבעון הראשון לשנת 2008, אומרים באלווריון, כי הם צופים, כי הכנסות החברה יסתכמו בין - 63 ל- 67 מיליון דולר. כאשר החברה מבהירה, כי תוצאותיה הכספיות של החברה נתונות להשפעת השינויים בשער החליפין של הדולר, בנוסף לכך, הכנסות המימון שלה מושפעות מהירידה בשערי הריבית בארה"ב.
לשורת הרווח, צופה החברה, כי הרווח למניה על בסיס non-GAAP עבור הרבעון הראשון צפוי לנוע בין 0 לבין 3 סנט למניה. ההפסד למניה על בסיס GAAP צפוי לנוע בטווח שבין (0.04) לבין (0.01) דולר למניה.
"2008 צפויה להיות שנה נוספת של התרחבות ועליית מדרגה בהיקף השימוש ב-WiMAX, ואנו מכוונים להכנסות של 275-300 מיליון דולר עבור שנת 2008. התחזית שלנו עבור הרבעון הראשון מקדמת אותנו באופן ניכר לקראת השגת היעד", סיכם פרידמן.
תגובת לידר לדו"חות
ערן יעקובי מלידר: "תוצאות הרבעון מצויינות בכל פרמטר אבל יש לתת דגש לשורה העליונה שהיתה חזקה יותר מהרף העליון של ההנחיות ומשמעותי חזקה יותר מתחזיות הקונצנזוס ותחזיותינו אנו".
עוד אומר יעקובי, "הנחיות לעתיד – ציפינו כי הנחיות החברה לרבעון הראשון תהיינה דומות לאלו של הרבעון הרביעי של 2007 (61 – 65 מיליון דולר), אולם הנחיות החברה הן להכנסות של 63 – 67 מיליון דולר. לאחר רבעון שיא גם ברווח הנקי, החברה צפויה להיפגע בשורה זו ברבעון הראשון בשל חולשת הדולר ובשל ירידת הריביות בארה"ב שתקטין את הכנסות המימון. הנחיות החברה הן לרווח למניה של 0 – 3 סנט."
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
