וול סטריט נעלה בעליות בהמתנה ל'פד': צורן קרסה 15.2%
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בעליות שערים קלות, נתמכים בציפיות למהלך אגרסיבי נוסף מצד הבנק המרכזי. בינתיים, הבית הלבן השלים את ההערכות לצד הפיסקאלי, כאשר אישר את חבילת הסיוע לכלכלה בגובה 150 מיליארד דולר. כרגע, המכשול היחידי שנותר הוא אישור הסנאט.
עוד ברקע למסחר, עמד נתון ההזמנות ממפעלים - פורסם היום לפני פתיחת המסחר ושם את שיעור העלייה הגבוה מאז יולי, דבר המעיד על חוסנו של המגזר העסקי חרף היחלשות הכלכלה האמריקנית -
עם זאת כאמור, את מרכז תשומת הלב תרכז ועדת השוק הפתוח של ה'פד' אשר החלה את דיוניה היום ותסיים את הועדה מחר בקביעת גובה הריבית במשק האמריקני. החוזים העתידיים על גובה ריבית הפד מצביעים כעת על הורדה נוספת של 0.5% לרמה של 3% ומעודדת את אמון המשקיעים כי מקבלי ההחלטות יעשו את כל הנדרש על מנת למנוע את הדרדות הכלכלה הגדולה בעולם למיתון.
"המשקיעים רוכשים מניות מתוך ראייה כי בסיוע הפחתות הריבית של ה'פד' הכלכלה האמריקנית מסוגלת לחמוק ממיתון, והרווחים המצרפיים מסוגלים לבצע ריבאונד במהלך המחצית השנייה של 2008 -- ישנה הרבה השענות על הודעת ה'פד'," אמר Frederic Ruffy אנליסט ב-Optionetics.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.35% ברמה של 2,358 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 0.78% ברמה של 12,480 נקודות.
מאקרו
בזמן שהחששות ממיתון בארה"ב מכבידות על שוקי המניות בוול סטריט ובעולם כולו, פרסם היום משרד המסחר האמריקני כי ההזמנות למוצרים בני קיימא זינקו בדצמבר ב-5.2% לאחר עלייה של 0.5% בנובמבר. יש לציין כי נתוני נובמבר עודכנו כלפי מעלה, לאחר שהנתון הראשוני העיד על ירידה של 0.1% בהזמנות בנובמבר. בשוק ציפו לעלייה מתונה יותר בדצמבר, של 1.5% בלבד, אולם הזינוק בשיעור של 5.2% היה החד ביותר מאז יולי.
בטחון הצרכנים האמריקנים נפל בחודש ינואר, בכך הפחית למעשה את האפקט של העלייה בחודש שעבר. הצרכנים חוששים באשר לטווח הקרוב, כך הודיע היום לשכת הנתונים של הממשל האמריקני. הקריאה בחודש ינואר עמדה על 87.9 נקודות לעומת 90.6 נקודות בחודש דצמבר. הערכות הראשוניות בידי הכלכלנים עמדו על 88.6 הנקודות.
אמריקניות במרכז
מניית VMware (סימול: VMW) ריכזה עניין בעקבות התרסקות של 25% במסחר בפרנקפורט, לאחר שדיווחה על רבעון שעל פני השטח נראה חזק לאחר שאף יותר מהכפילה את הרווח עם עלייה של 80% בהכנסות. אולם, הכנסות אלה היו נמוכות מהתחזיות המוקדמות בוול סטריט וכך גם ציפיות החברה לשנת 2008 עם צמיחה של 50%.
חברת 3M (סימול: MMM) תפרסם היום את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. ציפיות האנליסטים הינם לרווח של 1.17 דולר למניה ברבעון, זאת לעומת 1.1 דולר בתקופה המקבילה אשתקד, החברה צפויה להציג עלייה של 6.1% בהכנסות לרמה של 6.14 מיליארד דולר ברבעון.
חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide (סימול: CFC), דיווחה היום על הפסד בגובה 422 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007 כתוצאה ממשבר הסאב-פריים - פי 2 מכפי שחזו האנליסטים. נזכיר כי החברה נמצאת בתהליכי מכירה לבנק אוף אמריקה (סימול: BAC) בתמורה ל-4 מיליארד דולר.
לאחר הסגירה תפרסם ענקית החיפוש המכוון Yahoo (סימול: YHOO) את דוחותיה הכספיים. ציפיות האנליסטים הינם לרווח של 11 סנט למניה ברבעון, זאת לעומת 19 סנט בתקופה המקבילה אשתקד, הכנסות החברה לרבעון צפויות לעלות ב-14.6% לרמה של 1.41 מיליארד דולר.
ישראליות במרכז
צורן (סימול: ZRAN) הודיעה אמש לאחר סגירת המסחר על הכנסות בגובה 129 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007 - עלייה לעומת 93 מיליון דולר ברבעון המקביל. בבית ההשקעות נידהאם העלו היום את המלצתם למניה ל"קנייה חזקה" מ"קנייה". עם זאת, המשקיעים בוול סטריט כנראה שלא אהבו את הדו"חות ושולחים את המניה לירידה של יותר מ-16% בפתיחה.
חברת קומברס הודיעה היום כי היא סוגרת את פרשת הבקדייטינג - ועדת החקירה הפנימית סיימה את פעילותה. אנליסטים: "החקירה העיבה על קומברס מזה כשנתיים, והמשקיעים חיכו לסיום הפרשה. ההודעה של היום היא הישג גדול עבור קומברס". המניה מגיבה בחיוב - עולה 3.47%. -
חברת אלווריון (אלווריון חו"ל ) מובילה עולמית של אספקת פתרונות wimax ופס של רחב אלחוטיים הודיעה היום (ג') כי ngi, אחת מספקיות שירותי האינטרנט הגדולות באיטליה, פרסה את פתרונות ה- breezeaccess vl ו-breezenet b של אלווריון, לצורך אספקת שירותי פס רחב אלחוטי מהירים בצפון איטליה. הרשת החדשה מספקת שירותים מורחבים של קול ונתונים לחבלי לומברדיה, ונטו ופיימונטה, ומכסה שטח של 15,000 קמ"ר בקירוב.
חברת גיוון אימג'ינג ( גיוון חו"ל ) הודיעה אתמול כי שירות הבריאות הציבורי בגרמניה, ה-gemeinsame bundesausschuss (באנגלית: joint federal committee), הצהיר כי הוא יתחיל לבדוק את אפשרות השימוש באנדוסקופיה באמצעות גלולת ה-pillcam sb במרפאות חוץ, כחלק מתוכנית הבריאות הממשלתית הגרמנית המכסה את מרביתם של 82 מיליון התושבים בגרמניה. כיום כ-10% מתושבי גרמניה מכוסים על ידי חברות ביטוח פרטיות עבור השימוש בגלולה.לידיעה המורחבת
אודיוקודקס (אודיוקודס חו"ל ) הודיעה אתמול כי בכוונתה לרכוש בחזרה 4 מיליון ממניותיה, המהוות 10% מסך הון המניות של אודיוקודס בשוק. החברה לא מסרה במדויק את טווח המחירים בו תרכוש את המניות, וגם לא התחייבה למועד מדויק בו תסתיים הרכישה.
חברת נייס (נייס חו"ל ) מערכות הודיעה אתמול כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (mor) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-ip. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי qing zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
