קומפיוג'ן חוברת ל-Merck: המנייה מזנקת 8%

החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חב' ענקית התרופות, מרק, לגילוי ואופציה למסחור של מולקולות המפעילות קולטנים מסוג GPCR
אריאל אטיאס |

חברת קומפיוג'ן (סימול :CGEN) הודיעה היום, כי חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת מרק (Merck & Co), מניו ג'רסי, ארה"ב. מטרת ההסכם היא גילוי פפטידים עם סיכוי גבוה להפעלת קולטנים נבחרים ממשפחת GPCR והוכחת פעילותם כמפעילים של קולטנים אלה. ההסכם כולל אופציה למרק לקבלת רישיון עולמי בלעדי לפיתוח ומסחור של מוצרים תרופתיים על בסיס כל אחד מהפפטידים שיבחרו.

"אנו מאוד שמחים שהסכם שיתוף הפעולה הראשון שלנו על יכולת זו נחתם עם חברת מרק, אחת מחברות התרופות המובילות בעולם במחקר ופיתוח בתחום הפרמצבטי," אמר מר אלכס קוצר, נשיא ומנכ"ל קומפיוגן.

קומפיוג'ן עוסקת בגילוי והענקת רישיונות לפיתוח מוצרים פוטנציאליים לתעשיית התרופות והדיאגנוסטיקה. מנועי הגילוי הייחודיים של החברה, מאפשרים גילוי של מספר רב של תרופות וסמנים דיאגנוסטיים פוטנציאליים.

נכון להיום, מאמצי הגילוי של קומפיוג'ן ומנועי הגילוי הראשונים שלה, התמקדו בעיקר בסרטן, במחלות אוטואימוניות ובמחלות לב. מסלול המסחור העיקרי של החברה לתרופות ולמוצרים הדיאגנוסטיים הפוטנציאליים שלה הוא באמצעות הענקת רישיונות ופיתוח משותף של מוצרים, שתמורתם היא מקבלת תשלומים עבור ציוני דרך בתהליך הפיתוח ותגמולים ממכירת המוצר העתידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: