הקמעונאיות העיבו על מדדי אירופה: הפוטסי צנח ב-1.3%
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים. הדיווח כי ענקית הפיננסים, Merrill Lynch, חתכה את תחזיות הרווחים של ענקית האנרגיה, BP, בנוסף, לדיווח כי חברת הביגוד Marks & Spencer, פספסה את תחזיות האנליסטים בדבר הכנסותיה, הכבידו על המדדים היום. יתרה, דיווחים אלו שלחו את אינדקס ה- Stoxx 600 לרמתו הנמוכה ביותר, מאז ה-11 לאוקטובר, 2006.
.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 צנח היום ב-1.3% לרמה של 348.77 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז ה-11 לאוקטובר, 2006. המדד הספיק לאבד 4.4% מאז תחילת השנה, כתוצאה מהתחזקות החששות כי האטת הכלכלה ומשבר האשראי יעיבו על צמיחת הרווחים.
" הביקוש הצרכני נחלש", ציינה לוסי מקדונלד, מנהל השקעות ראשית ב- RCM. " תנאי השוק הפכו לקשים מאוד. כפי הנראה, תנאים אלו ישארו עימנו במהלך השנה הנוכחית", הוסיפה מקדולנד.
המדדים המובילים באירופה ננעלו בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה, פרט למדד השווצרי. הפוטסי הלונדוני ננעל בירידה של 1.3% בעוד הדקס הגרמני השיל 0.9%. הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1%.
מניות אירופאיות במרכז
כאמור, ענקית הביגוד, Marks & Spencer, איבדה היום 19% מערכה לרמה של 94.25 פני למניה. זאת, לאחר שדיווחה כי הכנסותיה צנחו ב-2.2% בהתאמה שנתית. מנגד, ציפיות הכלכלנים בשוק הצביעו על גידול ההכנסות ב-1.1%.
ענקית הקמעונאות באנגליה, Tesco, השילה היום 5.3% למחיר 418.75 פני למניה. כמו כן, מניות הקמעונאית הגדולה ביותר באירופה, Carrefour, איבדו היום 1.6% מערכן למחיר של 49.58 אירו למניה. האחרונה במניות הקמעונאות, Metro, צנחה ב-5.4% למחיר של 51.08 אירו למניה.
מובילת מניות האנרגיה, BP, צנחה היום ב-3.6% למחיר של 610.5 פני למניה, הרמה הנמוכה ביותר מאז ה-19 לדצמבר, 2006. זאת, לאחר שחברת הפיננסים, מריל לינץ, חתכה את צפי ההכנסות של החברה ב-25% לרמה של 4.4 מיליארד דולר. במריל לינץ טענו כי המהלך נבע מעליית ההוצאות התפעוליות, הגאות במחירי המיסים והחלשות השוקים יותר מהצפוי. הברוקראז' חתכה את צפי הרווח למניה ב-7% ל-45.6 פני למניה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.