המשקיעים שלחו את וול סטריט מטה: מדד המחירים טורף את הקלפים של ה'פד'
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים חדות. המשקיעים הוכו בתדהמה היום מהקריאות אותן רשם מדד המחירים לצרכן בחודש נובמבר. מדד המחירים זינק ב-0.8%, לאור העלייה החדה במחירי האנרגיה. המניות האמריקניות השלימו היום את הירידה השבועית החדה ביותר מזה 5 שבועות. כאמור, החשש הגדול של המשקיעים טמון בסבירות גוברת למיתון לצד אינפלציה גבוהה, מצב המכונה בעגה הכלכלית סטגפלציה. ה"שאלה הגדולה שעדיין מרחפת מול שווקי המניות היא הבעיות הטמונות בשוק המגורים ובשווקי האשראי יובילו את הכלכלה למיתון, או שלא. היום התשובה לשאלה היא כנראה כן," אומר Hugh Johnson, יושב הראש של חברת הייעוץ, Johnson Illington. ענקית הפיננסים סיטיגרופ, ניתבה את המסחר, לאחר שחברת הדירוג מודיס' הורידה את הדירוג של החברה לאור התוכניות מצידה - העברת נכסי ה-SIV, על גבי מאזן החברה. מניות הבנק הגדול בארה"ב הספיקו להיסחר בירידות שערים חדות בעקבות המהלך, אך כעת נסחרות בעלייה של כ-1.7%. הנאסד"ק סגר בירידה של 1.23% לרמה של 2,635 נקודות. הדאו ג'ונס סגר בירידה של 1.32% לרמה של 13,339 הנקודות. בסיכום שבועי איבד מדד הנאסד"ק 1.39%, ומדד הדאו ג'ונס נחלש בסיכום שבועי ב-0.79%. מאקרו מדד המחירים ליצרן בארה"ב זינק בחודש נובמבר ב-0.8%, בהובלת מחירים האנרגיה שרשמו קפיצה של 5.7%, העלייה החדה ביותר מאז מרץ. נציין כי זהו העלייה החדה ביותר של מדד המחירים לצרכן מזה שנתיים. מחירי המזון עלו ב-0.3%, ומחירי הלבוש התעופה והתרופות האמירו גם כן. צד ההיצע של הכלכלה האמריקנית משדר סימני עוצמה, התוצרת הכוללת מאת המפעלים הלאומיים, המכרות והשירותים עלתה ב-0.3% בחודש נובמבר, כך הודיע היום הפדרל ריזרב. התוצרת מהמפעלים לבדם עלתה ב-0.4%. אינדיקטור מעודד נוסף, הוא הגידול בייצור של ציוד עסקי – קפץ ב-0.9%. מדד ניצולת הייצור – אומד ללחצים אינפלציוניים – התחזק לרמה של 81.5% לעומת 81.4% בחודש שעבר. המדדים היו גבוהים יותר מתחזיות האנליסטים, שהעריכו כי צפויה עלייה מתונה בלבד בייצור התעשייתי. מתחילת השנה הייצור התעשייתי עלה ב-2.1%. אמריקניות במרכז כאמור, חברת סיטיגרופ (CITIGROUP ) (סימול: C) נסחרה על רקע הודעתה אמש, כי תעביר 49 מיליארד דולר של נכסים המושקעים בהשקעות מבניות אשר נפגעו כתוצאה ממשבר הסאב פריים לתוך מאזן התשלומים שלה, תנועה אשר עלולה לפגוע בהון החברה. מניות חברת Novell (סימול: NOVL) נלחצו מטה, לאחר שהעניקה תחזית הכנסותיה לשנת 2008 אשר הייתה נמוכה מתחזיות האנליסטים המוקדמות. מניית Qwest Communications' (סימול:Q) נסחרה על רקע החלטת חבר המנהלים של החברה לחלק דיבידנד זה הפעם הראשונה במהלך 6 השנים האחרונות בגובה של 8 סנט למניה. חברת Merck (סימול: MRK) הודיעה היום, כי חברי הועידה במנהל המזון והתרופות האמריקני הצביעו נגד המלצת אישור שימוש לתרופת ה-Mevacor של החברה לטיפול בכולסטרול ללא מרשם רופא. נציין, כי זו הפעם השלישית שהסוכנות החליטה לדחות את ניסיונה של מרק לשווק את Mevacor כתרופה ללא מרשם. ישראליות במרכז חברת טבע (טבע חו"ל ) עומדה היום במרכז, מנהל התרופות האירופאי המליץ לאשר את הגירסאות הגנריות שלה לתרופת ה-CellCept. התרופות Myfenax ו-Mycophenolate mofetil עושות רושם כמונעות דחיית איברים בקרב מטופלים המקבלים השתלות כליה, לב או כבד. חברת ספנשנן, יצרנית זיכרונות הפלאש הגדולה בעולם, וסייפן סמיקונדקטור הישראלית, ספקית של פתרונות אינטלקטואלים של זיכרונות לא-ולטילים, הודיעו אתמול כי חבר הדירקטורים של כל אחת מהן אישר את מיזוג הפעילות בניהן. חבר הדירקטורים של שתי החברות הסכים במסגרת הסכם המיזוג בין השתיים להעלות את סכום הרכישה ב-31.4 מיליון דולר. לפיכך, יעמוד מרכיב המזומן בעסקה על 6.05 דולר עבור כל מניה של סייפן, בהתבסס על ההון העצמי הנוכחי של החברה. מניות חברת הביוטכנולוגיה, סביינט פרמצבטיקה (סימול: svnt) הוסיפו לרכז עניין לרשום זינוקים מסחררים, לאחר שקפצו אתמול, כבר במסחר טרום הפתיחה, תוך שהן שוברות את שיא מחיריהן הקודם, 21 דולר למניה. העליות במניות החברה נתמכו בהודעה כי תרופת ה-puricase, הניתנת לחולים במחלת השיגדון, הגיעה לשלב האחרון של המחקר הקליני. החברה מסרה כי התרופה השיגה את התוצאות החיוביות בניסויים שנערכו תחת הפיקוח של מנהל התרופות האמריקני.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".