הקשר בין השכן עובד ההייטק לאוויר שאתם נושמים
תקראו להם איך שאתם רוצים: יורמים, חנונים, או גיקים, אבל כל אלו עדיין לא ישנו את העובדות היבשות. בלי החבר'ה הצעירים של עולם ההיי טק הישראלי, מדינתנו הקטנטונת הייתה נראית אחרת לגמרי, הייתי מעז ואומר, כי בלעדיהם היינו נמצאים היום לפחות חמש שנים אחורה מבחינה כלכלית.
מחפשים הוכחות? בשנת 2006 הכניס ענף ההייטק למדינת ישראל סכום אגדי של 62.4 מיליארד שקל. הענף צמח ב-10% ותרם רבע מתוך הגידול בתוצר העסקי באותה השנה. בהשוואה ליתר הענפים במשק מדובר ב-17% מכלל התוצר העסקי.
בניגוד לענפים אחרים, עולמם של הסטארט אפיסטים ואנשי ההיי טק לא נעצר במזומן שמשתלשל לכיס. שיפור הכלכלה והובלת ישראל להישגים טכנולוגיים בלתי מתוארים היו כך מסתבר רק ההתחלה עבורם. אל רשימת המטרות והיעדים השנתיים הצטרפו לאחרונה יעדים נוספים כמו הפיכת החברות לירוקות וידידותיות לסביבה וחשוב מכל, אותן חברות משמשות כסמן ימני במאבק היום יומי לעצירת ההתחממות הגלובלית.
אחריות חברתית לא קונים בכסף
רוצים דוגמאות? תקראו את דוח האחריות החברתית של אינטל. יעדי המדיניות הסביבתית עד 2010 כוללים בין השאר הפחתה של 50 אחוז בפליטת גזי החממה ליחידת ייצור, הפחתת צריכת המים ביחס לצריכה בשנת 2005, מחזור מעל 70 אחוז מכמות הפסולת המסוכנת והלא מסוכנת הנוצרת. ואם כל אלו לא מספיקים, במחצית השניה של 2008 מתכוונים באינטל לסיים את בנייתו של "הבניין הירוק" הראשון בישראל והראשון מסוגו של אינטל בעולם.
חברת סאן מיקרוסיסטמס הודיעה גם היא לאחרונה, כי היא פועלת לפיתוחם של שרתים, מערכי אחסון ותוכנות אשר יצרכו פחות אנרגיה, תוך אספקת אותם ביצועים (או טובים יותר לטענתם). בנוסף, כחלק מתהליך השקיפות בחברה, סאן תפרסם נתוני שימוש אנרגיה חודשי, ופליטת CO2 במתקניה העיקריים בארה"ב.
תקנו אותי אם אני טועה, אבל מישהו שמע לאחרונה על תהליך דומה בחברות מסקטור הנדל"ן, הכימיקלים או אפילו הביומד?
דוגמא נוספת, היא חברת סיסקו אשר רתמה לאחרונה את 750 עובדיה בישראל למאבק הסביבתי ובמקביל לועדות של חברים שחושבות ופועלות (על חשבון זמן העבודה), למתן פתרונות ירוקים לחברה, יזמה מהלך למעבר של רכבי הליסיניג מרכבים משפחתיים רגילים לרכבים היברידיים.
מבחינת העובדים, מדובר במהלך שמצריך הקרבה כלכלית לא מעטה. למרות שסיסקו סופגת את עלות הרכב מחברת הליסיניג (התשלום הוא דולר אחד בלבד לעובד לחודש), שווי המס על פי המדינה עדיין נקבע לפי קבוצת מס גבוהה יותר מזו של הרכב המשפחתי, כך שמדובר בהוצאה של כ-7000 שקל לשנה שירדו מהברוטו של כל עובד שיבחר לקחת רכב היברידי.
למרות ההוצאה הכואבת אשר יכלה להיפתר בקלות על ידי הגדרת הממשלה כי רכבי הליסיניג ההיברידים יכללו כחלק מקבוצה 2 , חלק מהעובדים כבר הזמינו רכבים כאלו, ורבים נוספים הביעו התעניינות.
הציניקנים יגידו אולי שמדובר בטרנד חדש ורצון של חברות הענק לרכב על גל הפופולריות של התחום "החם" הזה, אבל בשורה התחתונה, מאחורי כל מהלך כזה עומדים אנשים בשר ודם וכאן רבותי, המוסר האישי, החינוך, הרצון לתרום וההבנה כי אין מוצא מהקרבה אישית של כל אחד ואחד מאיתנו גוברים בענק על יתר הסקטורים אשר מעדיפים בחלקם פשוט לטמון את הראש בחול.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.