הקשר בין השכן עובד ההייטק לאוויר שאתם נושמים
תקראו להם איך שאתם רוצים: יורמים, חנונים, או גיקים, אבל כל אלו עדיין לא ישנו את העובדות היבשות. בלי החבר'ה הצעירים של עולם ההיי טק הישראלי, מדינתנו הקטנטונת הייתה נראית אחרת לגמרי, הייתי מעז ואומר, כי בלעדיהם היינו נמצאים היום לפחות חמש שנים אחורה מבחינה כלכלית.
מחפשים הוכחות? בשנת 2006 הכניס ענף ההייטק למדינת ישראל סכום אגדי של 62.4 מיליארד שקל. הענף צמח ב-10% ותרם רבע מתוך הגידול בתוצר העסקי באותה השנה. בהשוואה ליתר הענפים במשק מדובר ב-17% מכלל התוצר העסקי.
בניגוד לענפים אחרים, עולמם של הסטארט אפיסטים ואנשי ההיי טק לא נעצר במזומן שמשתלשל לכיס. שיפור הכלכלה והובלת ישראל להישגים טכנולוגיים בלתי מתוארים היו כך מסתבר רק ההתחלה עבורם. אל רשימת המטרות והיעדים השנתיים הצטרפו לאחרונה יעדים נוספים כמו הפיכת החברות לירוקות וידידותיות לסביבה וחשוב מכל, אותן חברות משמשות כסמן ימני במאבק היום יומי לעצירת ההתחממות הגלובלית.
אחריות חברתית לא קונים בכסף
רוצים דוגמאות? תקראו את דוח האחריות החברתית של אינטל. יעדי המדיניות הסביבתית עד 2010 כוללים בין השאר הפחתה של 50 אחוז בפליטת גזי החממה ליחידת ייצור, הפחתת צריכת המים ביחס לצריכה בשנת 2005, מחזור מעל 70 אחוז מכמות הפסולת המסוכנת והלא מסוכנת הנוצרת. ואם כל אלו לא מספיקים, במחצית השניה של 2008 מתכוונים באינטל לסיים את בנייתו של "הבניין הירוק" הראשון בישראל והראשון מסוגו של אינטל בעולם.
חברת סאן מיקרוסיסטמס הודיעה גם היא לאחרונה, כי היא פועלת לפיתוחם של שרתים, מערכי אחסון ותוכנות אשר יצרכו פחות אנרגיה, תוך אספקת אותם ביצועים (או טובים יותר לטענתם). בנוסף, כחלק מתהליך השקיפות בחברה, סאן תפרסם נתוני שימוש אנרגיה חודשי, ופליטת CO2 במתקניה העיקריים בארה"ב.
תקנו אותי אם אני טועה, אבל מישהו שמע לאחרונה על תהליך דומה בחברות מסקטור הנדל"ן, הכימיקלים או אפילו הביומד?
דוגמא נוספת, היא חברת סיסקו אשר רתמה לאחרונה את 750 עובדיה בישראל למאבק הסביבתי ובמקביל לועדות של חברים שחושבות ופועלות (על חשבון זמן העבודה), למתן פתרונות ירוקים לחברה, יזמה מהלך למעבר של רכבי הליסיניג מרכבים משפחתיים רגילים לרכבים היברידיים.
מבחינת העובדים, מדובר במהלך שמצריך הקרבה כלכלית לא מעטה. למרות שסיסקו סופגת את עלות הרכב מחברת הליסיניג (התשלום הוא דולר אחד בלבד לעובד לחודש), שווי המס על פי המדינה עדיין נקבע לפי קבוצת מס גבוהה יותר מזו של הרכב המשפחתי, כך שמדובר בהוצאה של כ-7000 שקל לשנה שירדו מהברוטו של כל עובד שיבחר לקחת רכב היברידי.
למרות ההוצאה הכואבת אשר יכלה להיפתר בקלות על ידי הגדרת הממשלה כי רכבי הליסיניג ההיברידים יכללו כחלק מקבוצה 2 , חלק מהעובדים כבר הזמינו רכבים כאלו, ורבים נוספים הביעו התעניינות.
הציניקנים יגידו אולי שמדובר בטרנד חדש ורצון של חברות הענק לרכב על גל הפופולריות של התחום "החם" הזה, אבל בשורה התחתונה, מאחורי כל מהלך כזה עומדים אנשים בשר ודם וכאן רבותי, המוסר האישי, החינוך, הרצון לתרום וההבנה כי אין מוצא מהקרבה אישית של כל אחד ואחד מאיתנו גוברים בענק על יתר הסקטורים אשר מעדיפים בחלקם פשוט לטמון את הראש בחול.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?
